ואנס הכה בישראל — ופילג את MAGA מבפנים

ב-19 ביוני 2026 פרץ בוושינגטון שערורייה פוליטית חדשה סביב ישראל, איראן ועתיד התמיכה האמריקאית במדינה היהודית. במרכז הקונפליקט עמד סגן נשיא ארה”ב ג’יי די ואנס, שהגיב בחריפות למבקרי ישראל על מזכר ההבנות עם איראן, שקידמה ממשל דונלד טראמפ.

לקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב לא רק כעוד ויכוח בין ירושלים לוושינגטון. הוא מראה שהנושא של ישראל הפסיק להיות אוטומטית מאחד אפילו בתוך מחנה MAGA, שנתפס במשך שנים רבות כאחד מבעלי הברית הפוליטיים היציבים ביותר של ישראל בארה”ב.

במהלך תדרוך לעיתונאים, ואנס הצהיר כי דונלד טראמפ הוא כיום כמעט המנהיג העולמי היחיד שמגלה סימפתיה אמיתית לישראל. לאחר מכן הוסיף כי בישראל צריכים “להתעורר ולהרגיש את המציאות” של הבידוד הבינלאומי שבו נמצאת המדינה.

המילים הללו נאמרו על רקע ההתנגדות בירושלים למזכר עם איראן. שרים ישראלים חוששים שההסכמות עלולות להגביל את חופש הפעולה של צה”ל, לחזק את עמדות טהראן ולהעמיד בספק את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל בצפון, כולל לבנון והאיום מצד “חיזבאללה”.

מדוע התגובה בארה”ב הייתה כה חריפה

החלק הכואב ביותר של השערורייה לא התחיל בישראל, אלא בתוך המחנה הימני האמריקאי. רפובליקנים, שתומכים באופן מסורתי בתמיכה חזקה בישראל, ראו את דברי ואנס כלחץ ציבורי בלתי מתקבל על הדעת על בעל ברית.

חבר הקונגרס רנדי פיין מפלורידה כינה את דברי ואנס כבלתי הולמים לחלוטין ובמהותם פוגעניים. הוא הדגיש כי מדינת ישראל לא נוצרה על ידי ארה”ב, אלא בדם, בעבודה ובסבל של העם היהודי לאחר השואה.

לחלק מהשמרנים האמריקאים זו לא רק הערה היסטורית, אלא גבול עקרוני: עזרה לבעל ברית לא נותנת זכות לדבר איתו כאל טריטוריה תלויה.

פיין גם הזכיר שארה”ב לא תמיד עמדה לצד ישראל בשנים הראשונות לקיומה. בהיסטוריה היו תקופות שבהן וושינגטון הטילה מגבלות נשק, ולכן, לדבריו, ואנס היה צריך ללמוד טוב יותר את ההיסטוריה לפני שעשה הצהרות כאלה.

המזכר עם איראן הפך למבחן לברית ארה”ב וישראל

העצב המרכזי של הקונפליקט הוא מזכר ההבנות עם איראן, שממשל טראמפ מנסה להציג כהצלחה דיפלומטית גדולה. המסמך קשור להפסקת פעולות האיבה, שיחות טכניות עתידיות וניסיון לייצב את המצב סביב איראן, לבנון והביטחון האזורי.

אבל בישראל זה נתפס אחרת. בירושלים חוששים שכל פשרה עם טהראן ללא ערבויות קשות על תוכנית הגרעין, הפוטנציאל הטילי והפרוקסי האזוריים עלולה להפוך לישראל לא לשלום, אלא למלכודת אסטרטגית חדשה.

שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר הצהיר שישראל לא מחויבת לציית להסכם טראמפ ולא צריכה להיכנע ללחץ בינלאומי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ גם הוא היה בין המבקרים הבולטים של הקו המוצע.

למעשה, ואנס הפנה תשובה נפרדת אליהם. בראיון הוא שאל: מהי האלטרנטיבה של המבקרים הישראלים? לדבריו, ישראל היא מדינה עם אוכלוסייה של כ-תשעה מיליון איש, והיא לא יכולה “להרוג את הדרך” מכל בעיה ביטחונית לאומית.

לקורא הישראלי חשוב לראות כאן את הרמה הכפולה של הבעיה. מצד אחד, ארה”ב נשארת בעלת הברית העיקרית של ישראל, ספקית נשק ומגן דיפלומטי בזירה הבינלאומית.

מצד שני, הטון הציבורי של ואנס הפך לאות: אפילו ממשל ידידותי יכול להתחיל לדרוש מישראל משמעת פוליטית אם הוא סבור שהשרים הישראלים מפריעים לעסקה הגדולה שלו.

ברגע כזה חשוב במיוחד לתקשורת הישראלית והקהל דובר הרוסית להפריד בין סיסמאות לפוליטיקה אמיתית. זו הסיבה ש-NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה קונפליקטים כאלה לא כוויכוח רגיל, אלא כסימפטום של שינוי רחב יותר ביחסים בין ישראל, ארה”ב, איראן והמחנה הימני בוושינגטון.

נתניהו בחר בקו זהיר

משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הגיב ישירות למילים החריפות של ואנס. זה מראה: ירושלים לא מעוניינת במלחמה ציבורית עם הבית הלבן, במיוחד כשמדובר בביטחון, סיוע צבאי ותיאום אסטרטגי.

לאחר החתימה על המזכר על ידי טראמפ, נתניהו הדגיש כי צה”ל יישאר בדרום לבנון כל עוד ידרשו צרכי הביטחון של ישראל. במקביל הוא ציין את חשיבות היחסים עם ארה”ב והצהיר כי החברים האמריקאים נלחמו עם ישראל כתף אל כתף.

הנוסחה הזו משקפת את הדילמה הרגילה של הפוליטיקה הישראלית. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה קרע עם וושינגטון, אך גם לא יכולה להעביר לבית הלבן את הזכות להחליט סופית היכן עובר הגבול של ביטחונה.

מה זה אומר עבור ישראל

השערורייה סביב ואנס מסוכנת לא רק בפני עצמה. היא מראה שהתמיכה בישראל בארה”ב הופכת למורכבת יותר, מותנית יותר ותלויה יותר במאבק הפוליטי הפנימי.

עבור טראמפ, המזכר עם איראן עשוי להיות ניסיון להראות את עצמו כמנהיג שמסוגל לסגור מלחמות ולחתום על עסקאות גדולות. עבור ישראל, אותו מסמך נראה כפשרה מסוכנת עם משטר שבנה במשך עשרות שנים איום נגד המדינה היהודית באמצעות תוכנית גרעין, טילים, “חיזבאללה” וכלים אזוריים אחרים של לחץ.

עבור מחנה MAGA זה מבחן לשלמות הפנימית. יש הסבורים שיש לתת אמון בטראמפ, גם אם הקו שלו מעורר שאלות בירושלים.

אחרים רואים בעסקה עם איראן חזרה על טעויות ישנות של הדיפלומטיה האמריקאית וחוששים שינסו שוב לשכנע את ישראל לוויתורים למען תמונה יפה בוושינגטון.

השאלה המרכזית לפנינו

כעת השאלה המרכזית היא: האם ממשל טראמפ יוכל להחזיק בו זמנית שלוש קווים — משא ומתן עם איראן, ברית עם ישראל ותמיכה בבסיס הימני שלו.

אם המזכר יתחיל לעבוד ויביא להפחתה אמיתית של האיומים, הבית הלבן יציג אותו כניצחון היסטורי. אבל אם איראן תנצל את ההפסקה לחיזוק עמדותיה, וישראל תרגיש קשורה בידיים, הקונפליקט בין ירושלים לוושינגטון עשוי להעמיק הרבה יותר.

עבור ישראל המצב הוא פרקטי לחלוטין. לא מדובר במי ניסח את ההצהרה בצורה יפה יותר בתדרוך, אלא על חופש הפעולה של צה”ל, עתיד הגבול הצפוני, תפקיד ארה”ב באזור והמחיר שישראל עשויה לשלם עבור ניצחון דיפלומטי של מישהו אחר.

זו הסיבה שהמילים של ג’יי די ואנס עוררו תגובה כזו. הן פגעו לא רק בשרים הישראלים, אלא גם בחלק מהשמרנים האמריקאים, שעבורם התמיכה בישראל נותרה לא נקודה טקטית, אלא מחויבות היסטורית ומוסרית.