משטרת ישראל מורידה את ספי ההפעלה של מצלמות א-3 בכבישים מסוכנים. מדוע השינוי חופף לרפורמת הקנסות בדרכים ומה חשוב לדעת כעת לנהגים.

המשטרה הישראלית מכוונת מחדש את מצלמות המהירות הנייחות A-3: במקטעים מסוכנים, ה’מרווח’ המוכר בין המהירות המותרת לבין המהירות בפועל שייקלט יקטן משמעותית. חדשות ניוז השוו את החלטת המשטרה לרפורמת עבירות התנועה, שנכנסה לשלב חדש ממש לאחרונה.

75 במקום 85: ישראל משנה את ספי מצלמות המהירות – וזה רק חלק מרפורמה גדולה

מחבר: פאבל שווייקו

ב-9 באוגוסט 2026 הודיעה המשטרה הישראלית על שינוי ספי ההפעלה של מצלמות המהירות הנייחות A-3. עבור הנהג הישראלי החדשות נראות פשוטות: נסעתם ליד מצלמה מוכרת קצת מהר מהמותר ושנים לא קרה כלום? עכשיו כבר אי אפשר לסמוך על זה.

במקטעים מסוימים ההבדל יהיה מאוד מורגש.

ynet ו-N12 מביאים דוגמה של כביש שבו המהירות המותרת היא 70 קמ”ש. אם בעבר המצלמה שהותקנה שם יכלה לקלוט עבירה בערך מ-85 קמ”ש, אז לאחר שינוי ההגדרות היא עשויה לפעול כבר ב-75 קמ”ש.

אבל כאן חשוב מיד להסיר את הפשטות היפה אך הלא נכונה.

אין כלל ישראלי כללי של ‘עכשיו קונסים על +5 קמ”ש’ שהמשטרה הכניסה.

הסף ייקבע בנפרד לכל מצלמה ולכל מקטע. במקום אחד הוא יופחת. במקום אחר, להפך, ייתכן שיוגדל. והכי לא נעים לנהג – המשטרה לא מתכוונת להודיע היכן בדיוק שונו ההגדרות.

לפרסום זה פאבל שווייקו השווה את הדיווחים של ynet ו-N12 באתר מאקו עם נתוני כלכליסט על מערכת A-3, שינויים בסדרי הדיון בעבירות תנועה ומידע רשמי של משרד המשפטים הישראלי על עבודת בית הדין לתעבורה. במקום שבו המקורות נותנים הערכה או תחזית ולא עובדה קבועה, חדשות ניוז מציינים זאת בנפרד.

המשטרה כבר לא רוצה סף אחד לכל המצלמות

לא מדובר על כך שמישהו במשטרה פשוט לקח את המערכת הקיימת והפחית בכל הארץ את ההפרזה המותרת בעשרה קילומטרים.

לפי נתוני המשטרה, לפני ההחלטה נערכה הערכה פרטנית של מצלמות A-3. לכל מקטע נבדקו מאפייני הכביש, עוצמת התנועה, סטטיסטיקת תאונות הדרכים, מספר הנפגעים ורמת הסיכון הכללית.

לאחר מכן קיבל ראש אגף התנועה חיים שמואלי החלטה לקבוע את הספים בהתחשב בסיכון של המקטע המסוים.

ההיגיון ברור: מצלמה ליד צומת מסוכן או בכביש עם סטטיסטיקת תאונות קשה עשויה לפעול בקפדנות רבה יותר מאשר מצלמה דומה במקטע אחר.

בכבישים בעלי סיכון מוגבר המרחק בין המהירות המותרת למהירות שבה מתחילה הקליטה האוטומטית יתקצר. במקטעים אחרים המשטרה מאפשרת החלטה הפוכה.

כלומר, למעשה ישראל מוותרת על המושג של ‘מרווח’ לא רשמי אחד, שהנהג יכול היה להוסיף בדמיונו למספר על השלט.

וכאן עולה השאלה.

אם המשטרה סבורה שכביש מסוים מסוכן במיוחד, מדוע הנהג לא צריך לדעת שדווקא בו הפיקוח הפך לקפדני יותר?

תשובת המשטרה למעשה שונה: הנהג בכלל לא צריך להתאים את המהירות להגדרות המצלמה. חיים שמואלי מדגיש שהמהירות המותרת היא הגבול שנקבע, ולא המלצה.

מבחינת החוק קשה להתווכח עם זה.

מבחינת הפרקטיקה היומיומית הישראלית השינוי די רציני.

המצלמות לא הופיעו היום – הנהגים פשוט למדו לחיות איתן

המצלמות הכתומות A-3 משמשות בישראל יותר מעשר שנים.

זו מערכת אוטומטית. המצלמה מקבלת נתונים על מהירות הרכב שעובר, קולטת עבירה, ולאחר מכן ניתן לשלוח את ההודעה לבעל הרכב ללא מפגש עם שוטר.

לפי נתוני כלכליסט, הרשת הפעילה כוללת כ-100 מצלמות כאלה.

הבעיה העיקרית של המערכת הזו ידועה מזמן לרשויות עצמן. המצלמות עומדות במקום קבוע. מיקומן ידוע לנהגים, הוא מופיע באפליקציות ניווט, ואדם שנוסע יום יום באותו מסלול מכיר רבות מהן בעל פה.

כתוצאה מכך נוצרה הרגל תנועה ישראלית טיפוסית: הנהג נוסע מהר יותר, Waze מזהיר על מצלמה, הנהג מאט, עובר אותה ומאיץ שוב.

אבל גם עם תחזיות כאלה המערכת נשארת מאוד פרודוקטיבית.

לפי נתוני כלכליסט, מאז תחילת 2026 המצלמות הכתומות הישנות A-3 הוציאו כבר יותר מ-276 אלף הודעות.

עכשיו נדמיין שחלק מהמצלמות האלה מתחילות לקלוט הפרזות קטנות בהרבה.

זו הסיבה שהשינוי הנוכחי לא ניתן להחשיב ככיוונון טכני קטן.

ומה עם אותם 75 קמ”ש?

כאן יש פרט טכני שחשוב במיוחד לא לאבד.

כלכליסט מציין שלמערכת A-3 יש תיקון טכני: בעת עיבוד עבירה מופחתים אוטומטית 5 קמ”ש מהמהירות שנמדדה בשל טעות מדידה מתוכננת.

בנוסף, בעבר כללו הגדרות המצלמות מרווח מסוים עד להפעלה בפועל.

לכן הדוגמה של המשטרה עם 75 קמ”ש בכביש שבו המהירות המותרת היא 70, לא צריכה להיות מתורגמת אוטומטית לטענה שכל נהג ב-75 קמ”ש יקבל עכשיו קנס.

אלה שני דברים שונים: סף הקליטה הטכני והמהירות שתילקח בחשבון בסופו של דבר בעת עיבוד ההודעה.

זו הסיבה שחדשות ניוז – חדשות ישראל לא משתמשים בנוסחה ‘ישראל התחילה לקנוס על +5 קמ”ש’. היא נשמעת מרשימה, אבל מתארת את המתרחש בצורה לא מדויקת.

נכון יותר לומר:

המשטרה מקצרת בחדות את המרווח הקודם בחלק מהמצלמות, והנהג לא יודע מראש באילו בדיוק.

וכל זה קרה יום לאחר רפורמת תנועה אחרת

כאן מתחיל החלק המעניין ביותר של הסיפור.

ב-8 באוגוסט 2026 התחיל בישראל השלב הבא של רפורמת עבירות התנועה המכונות הפרות תעבורה.

הרפורמה החלה כבר בפברואר. משמעותה היא להוציא חלק מהתיקים התעבורתיים ממנגנון המשפט הפלילי הרגיל ולהעבירם למסלול מנהלי נפרד.

במקום בית משפט תעבורה רגיל, עבור תיקים כאלה פועל בית דין תעבורה מיוחד של משרד המשפטים, וחלק ניכר מההליך מתבצע באופן דיגיטלי.

מה-8 באוגוסט הורחב רשימת העבירות הנכנסות למערכת זו.

ביניהן הופיעו גם עבירות מהירות מסוימות.

לפי נתוני כלכליסט, בכבישים עירוניים נכנסות למערכת החדשה הפרזות מסוימות של כ-20–30 קמ”ש, ובין-עירוניים בטווח של כ-25–50 קמ”ש מעל המהירות המותרת.

מקרים חמורים יותר נשארים במסלול הפלילי הרגיל.

בנוסף, מה-9 באוגוסט מתחילים לחול על עבירות תעבורה מנהליות מתאימות נקודות עונשין.

ובדיוק באותו יום המשטרה מכריזה על כיוונון מחדש של מצלמות A-3.

הצירוף בולט.

אבל כאן יש צורך להגדיר גבול שלא צריך להיות בכותרות למען קליקים.

לחדשות ניוז אין הוכחות שהמשטרה הפחיתה את ספי המצלמות דווקא בגלל שהופיעה מערכת חדשה לטיפול בעבירות.

המשטרה מסבירה את החלטתה בתמותת הדרכים ובבטיחות.

אבל במקביל קיימת קשר טכני אובייקטיבי: המדינה מרחיבה את הקליטה האוטומטית של עבירות ומקבלת במקביל מנגנון דיגיטלי מנהלי לטיפול בכמות גדולה יותר של תיקים תעבורתיים.

זה כבר לא שינוי של מצלמה אחת.

זה שינוי בתשתית הפיקוח.

מאות אלפי קנסות חדשים? כרגע זו תחזית

כלכליסט מביא הערכות של מומחים לדיני תעבורה, לפיהן הפחתת הספים עשויה להוביל בחודשים הקרובים להופעת מאות אלפי הודעות נוספות.

במיוחד אם המצלמות אכן יתחילו לקלוט באופן קבוע נהגים שמפריזים במהירות המותרת רק בכמה קילומטרים לשעה.

אבל כאן שוב חשוב לקרוא לדברים בשמם.

זו תחזית של מומחים, ולא תוכנית שהוכרזה על ידי המשטרה ולא תוצאה קבועה של הרפורמה.

המשטרה, להפך, אומרת שהמטרה היא לא להגדיל את מספר הקנסות, אלא להפחית את מספר ההרוגים והנפגעים.

בעמדתה יש היגיון.

המהירות משפיעה על מרחק הבלימה, זמן התגובה וחומרת תוצאות ההתנגשות. וקיומו של ‘מרווח’ לא רשמי בפועל אכן הרגיל חלק מהנהגים לתפוס את המספר על השלט כנקודת מוצא לחישובים אישיים.

אבל עולה שאלה שנייה.

מה יקרה אם המערכת, שכבר מייצרת מאות אלפי הודעות, תתחיל לקלוט הפרזות קטנות בהרבה?

התשובה לכך תופיע לא בהודעה לעיתונות של המשטרה, אלא בסטטיסטיקה של החודשים הבאים.

המצלמות הכתומות הישנות בכלל מתכוונים להחליף

יש עוד סיבה לא לראות את ההחלטה של היום בנפרד.

A-3 היא כבר טכנולוגיה מתחלפת.

בסוף 2025 הציגו המשטרה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תוכנית הרבה יותר רחבה לפיקוח דיגיטלי.

המצלמות החדשות אמורות למדוד לא את מהירות הרכב בנקודה מסוימת, אלא את המהירות הממוצעת של הנסיעה במקטע שלם של הכביש.

זה עובד אחרת.

המצלמה הראשונה קולטת את הרכב בתחילת המקטע. השנייה – אחרי כמה מאות מטרים או קילומטרים. המערכת יודעת כמה זמן לקח לרכב לעבור את המרחק הזה ומחשבת את המהירות הממוצעת.

אם המהירות הממוצעת עולה על המותרת, בלימה קצרה ממש לפני המצלמה כבר לא תציל.

התוכנית הראשונית כללה עד 500 מצלמות חדשות ב-250 מקטעי כבישים. בשלב הראשון תוכננה התקנת 120 מצלמות.

עבור הנהג הישראלי זה שינוי הרבה יותר עמוק מהכיוונון של A-3 היום.

המערכת הישנה בודקת שנייה אחת של הנסיעה שלך.

החדשה אמורה לבדוק מקטע שלם.

מצלמה במקום שוטר

וגם מצלמות מהירות ממוצעת הן רק חלק מהתהליך.

משטרת התנועה הישראלית משתמשת יותר ויותר בצילום וידאו של עבירות אחרות: מצלמות ארוכות טווח, מצלמות נסתרות, ציוד על עמודים, צילום מרחפנים.

זה מאפשר לקלוט שימוש בטלפון, נסיעה בשוליים, תמרונים מסוכנים ועבירות אחרות מבלי שניידת משטרה תעצור את הנהג במקום.

המודל של הפיקוח משתנה.

בעבר עבור נהגים רבים הסיכון נראה מאוד קונקרטי: ראית ניידת משטרה – תתנהג בזהירות.

עכשיו המדינה נעה למערכת אחרת: העבירה נקלטת מרחוק, והנהג מגלה על כך מאוחר יותר, כשההודעה כבר נוצרה.

חדשות ניוז – חדשות ישראל רואים במגמה זו את ההקשר המרכזי של הסיפור עם ספי A-3.

הבעיה כבר לא אם מצלמה מסוימת תצלם ב-75, 77 או 80 קמ”ש.

הבעיה עבור מודל ההתנהגות המוכר של הנהג היא שהמשמעות של מצלמה מסוימת הולכת ופוחתת.

מה לעשות אם קיבלת קנס

לאחר הרפורמה חשוב במיוחד לנהג לקרוא בעיון את ההודעה עצמה.

לא כדאי להניח אוטומטית שכל קנס תעבורה עכשיו מטופל באותו אופן.

צריך לבדוק איזו עבירה מצוינת, האם היא שייכת לעבירות תעבורה מנהליות, האם יש לה נקודות עונשין ואיזו פרוצדורת ערעור חלה על ההודעה הזו.

משרד המשפטים הישראלי כבר מספק שירות נפרד של בית הדין לתעבורה עבור תיקים כאלה.

במקרה של מחלוקת רצינית על מהירות, נקודות, אפשרות שלילת רישיון או תקינות הקליטה, עדיף לפנות למומחה לדיני תעבורה. פרסום זה מסביר את השינויים במערכת, אך אינו מחליף ייעוץ משפטי על קנס מסוים.

בטיחות או מכונת קנסות אוטומטית?

לסכם את כל המתרחש לגרסה של ‘המשטרה החליטה להרוויח על הנהגים’ יהיה פשוט מדי.

אין ראיות שפורסמו למטרה כזו.

המשטרה מסבירה את השינויים במאבק בתמותה בדרכים. והטיעון שהמהירות שנקבעה צריכה להיות בדיוק המהירות שנקבעה, מובן בהחלט.

אבל המדינה בו זמנית יוצרת מערכת שיכולה לתעד יותר עבירות, לעשות זאת ללא מגע ישיר של הנהג עם השוטר ולבצע חלק ניכר מהתיקים מהר יותר דרך מנגנון מנהלי דיגיטלי.

גם זה עובדה.

לכן השאלה האמיתית מתחילה הלאה.

מה תראה הפרקטיקה? האם יפחת מספר התאונות הקשות במקטעים שבהם המצלמות הפכו מחמירות יותר? או שהתוצאה הבולטת הראשונה תהיה עלייה חדה במספר ההחלטות על חריגות קטנות?

ועוד יותר חשוב – האם המשטרה תפרסם עם הזמן נתונים שיאפשרו להשוות את מספר הקנסות החדשים לשינוי האמיתי בתאונות?

דווקא הסטטיסטיקה הזו תאפשר להבין את יעילות הרפורמה.

בינתיים הנהג מקבל אות הרבה יותר פשוט.

לא ניתן עוד לראות את ה’רזרבה’ הלא רשמית של המצלמה כתקן.

היום במקטע המוכר A-3 היא יכלה לא להגיב במשך שנים למהירות מסוימת. בעוד כמה ימים ההגדרות עשויות להיות שונות – והמשטרה לא מתכוונת להודיע לכם על כך מראש.

ואם בעבר הנהג התייחס מיד לשתי ספרות – ההגבלה הרשמית והסף המשוער של המצלמה, המדינה בהדרגה משאירה לו רק אחת.

זו שכתובה על השלט.

מקורות בדיקת המערכת: Ynet, N12/Mako, Calcalist, משרד המשפטים של ישראל, חומרים על רפורמת עבירות התנועה המנהליות. מקורות חיצוניים ניתנים בכוונה ללא קישורים פעילים.