רוסיה פרשה את המתקפה על אוקראינה לאורך כל הלילה: 93 רחפנים, 46 שאהד רקטיים, ילדים הרוגים ופצועים

בבוקר ה-18 בספטמבר 2026 חיל האוויר של אוקראינה דיווח על המספרים הראשונים של התקפת הלילה הרוסית: מ-18:00 בערב הקודם נכנסו למרחב האווירי האוקראיני 93 מל”טים מסוגים שונים, ביניהם 46 מסוג שאהד. עד 08:00 דיווחה ההגנה האווירית האוקראינית על 72 מטרות שהופלו או דוכאו, פגיעות נרשמו ב-13 מקומות, נפילת שברים – בעוד שלושה. ובאותו רגע זה עדיין לא הסתיים: מספר מכשירים רוסיים המשיכו לטוס מעל אוקראינה.

מחבר — סטס שיפר

על הקרקע באותה שעה כבר היו הרוגים ופצועים. בז’יטומיר נהרגו שני אנשים, ליד קייב נשלחו לבית החולים שלושה ילדים, בקונוטופ נפגעו בית ספר, גן ילדים, בתי חולים ומסילת רכבת, בזפורוז’יה לאחר פגיעה נשרף מתחם מסחרי בשטח של יותר מעשרת אלפים מטרים רבועים. במחוז אודסה הדיווחים הראשונים “ללא נפגעים” גם הם התיישנו במהירות – עד הבוקר נודע על שלושה פצועים.

זו הייתה הלילה השני הקשה ברציפות. כבר ב-17 בספטמבר חדשות ישראל | Nikk.Agency ניתחו בפירוט את ההתקפה המשולבת הקודמת על קייב, אודסה וזפורוז’יה. הגל החדש למעשה התחיל כבר בערב של אותו יום.

93 מטרות — ולמה אי אפשר להחסיר מזה 72

השיגורים הגיעו מכמה כיוונים: מאזורי אורל ומילרובו ברוסיה, מהחלק הכבוש של מחוז דונצק, מגוורדייסקוי בחצי האי קרים הכבוש ומצד ים אזוב. ברשימת חיל האוויר היו שאהד, “גרברים”, חיקויים “פארודיה”, וכן מכשירים שסומנו כ”באנדרול”/”דאן-ט”.

מתוך 93 המטרות עד שמונה בבוקר 69 שאהד, “גרבר” ומל”טים אחרים, וכן שלושה “באנדרול”/”דאן-ט” הופלו או דוכאו. כאן יש הבדל משמעותי אחד עבור הקורא הישראלי במונחים. “הופל/דוכא” האוקראיני לא אומר שכל מכשיר הושמד פיזית על ידי טיל הגנה אווירית.

דיכוי יכול להיות תוצאה של עבודה של לוחמה אלקטרונית. הניווט או התקשורת של המל”ט מופרעים, המכשיר סוטה מהמסלול, מאבד את היכולת לבצע את המשימה כראוי או נופל. לכן אי אפשר להשוות ישירות את המספר האוקראיני “72 נוטרלו” למשל לדיווח הישראלי על מספר הטילים שיורטו על ידי חץ או “כיפת ברזל”.

מאותה סיבה אי אפשר לקחת 93, להחסיר 72 ולכתוב כאילו בדיוק 21 מל”טים רוסיים פרצו למטרות. חיל האוויר דיווח על פגיעות ב-13 מקומות, ולא על 21 פגיעות; חלק מהמכשירים לא הגיעו למטרות כלל. את אותה מלכודת סטטיסטית כבר ניתחנו בפירוט לאחר התקפת אוגוסט, כאשר רוסיה שיגרה 162 מל”טים בלילה אחד.

קונוטופ: בית ספר, גן ילדים, בתי חולים ומסילת רכבת

אחת הערים שנפגעו ביותר בלילה זה היא קונוטופ במחוז סומי. זהו צפון-מזרח אוקראינה, המחוז גובל ישירות ברוסיה, וקונוטופ עצמה נמצאת הרבה יותר קרוב לגבול הרוסי מאשר קייב או ערי החלק המערבי של המדינה.

מל”טים רוסיים פגעו בבית הספר מס’ 11, גן ילדים, מוסדות רפואיים, בתים פרטיים, חנויות, תשתיות רכבת וקומונליות. רשת הגז נקטעה, חלק מהעיר נותר ללא גז, נגרמו נזקים לקווי חשמל.

נפגעו שתי נשים. לאישה שנולדה ב-1965 אובחנה תגובה חריפה ללחץ, האישה שנולדה ב-1991 נפצעה בידיים.

בחדשות האוקראיניות מופיעים כל הזמן המילים “סומשצ’ינה”, “קייבשצ’ינה”, “ז’יטומירשצ’ינה”, “אודשצ’ינה”. עבור ישראלי, שאינו חייב לדעת את הגיאוגרפיה המנהלית של אוקראינה, קל יותר לקרוא אותם כמחוזות סומי, קייב, ז’יטומיר ואודסה. אלו הם שטחים סביב מרכזי המחוזות המתאימים, ולא אזורים בתוך הערים עצמן.

ליד קייב נפגעו שלושה ילדים

בבוקר מל”טים רוסיים פגעו במחוז פסטוב של מחוז קייב. נפגעה משפחה של חמישה אנשים – שני מבוגרים ושלושה ילדים.

כל שלושת הילדים אושפזו עם פציעת לחץ ותגובה חריפה ללחץ. פציעת לחץ – נזק משינוי פתאומי בלחץ בעת פיצוץ; לעיתים קרובות מדובר בפגיעה באיברי השמיעה, אך השלכות גל הפיצוץ אינן מוגבלות לכך. הגבר קיבל כוויות תרמיות, פציעת רסיסים ופצע חתך בכף הרגל, האישה – תגובה חריפה ללחץ.

בית פרטי אחד נהרס לחלוטין, השני נפגע, רכב נופץ.

וגם כאן יש צורך בתיקון גיאוגרפי עבור ישראל. פסטובשצ’ינה – לא מחוז קייב. זהו חלק ממחוז קייב דרום-מערבית לבירה. כאשר מקורות אוקראיניים כותבים “התקפה על קייבשצ’ינה”, זה עדיין לא אומר פגיעה בקייב עצמה – בערך כמו דיווח על התקפה על מחוז המרכז בישראל לא אומר אוטומטית התקפה על תל אביב.

בז’יטומיר נהרגו שני אנשים

במחוז קורוסטן של מחוז ז’יטומיר הפגיעה הרוסית הייתה בפארק תעשייתי ובמפעל אזרחי הממוקם שם. בבוקר הרשויות המחוזיות עדכנו את הנתונים: שני אנשים נהרגו, שניים נוספים נמצאים בבתי חולים במצב בינוני.

המילה “פארק תעשייתי” כאן יכולה גם לבלבל מעט. זה לא פארק במובן היומיומי, אלא שטח שבו מרוכזים מפעלים תעשייתיים, מחסנים ותשתיות תעשייתיות אחרות.

לאחר הפגיעה התלקחו מבנים תעשייתיים ומחסנים. למחלצים היה צורך לכבות את האש, ואז להפסיק את העבודה בגלל אזעקת אוויר חדשה וללכת למקום בטוח, ואז לחזור חזרה.

במקום עבדו 56 עובדי שירות החירום הממלכתי ו-17 יחידות ציוד. שירות החירום הממלכתי – שירות החירום של אוקראינה; מבחינת תפקידים עבור הקורא הישראלי זה קרוב ביותר לשילוב של שירותי כיבוי והצלה ויחידות תגובה לאירועי חירום לאומיים. זה לא יחידה של הצבא האוקראיני.

זפורוז’יה: יותר מעשרת אלפים מטרים רבועים של אש

בזפורוז’יה מל”ט רוסי פגע במתחם מסחרי מאוחר בערב ה-17 בספטמבר. הבניין נהרס, האש התפשטה על שטח של יותר מ-10,000 מטרים רבועים, אדם אחד נפצע.

עבודת הכבאים הופסקה מספר פעמים בשל איום של התקפות רוסיות חוזרות. עד הבוקר האש כובתה, עבודות החיפוש וההצלה הסתיימו.

המחוז דיווח בנפרד על יותר מאלף התקפות רוסיות על עשרות יישובים, הרוגים ופצועים רבים. אי אפשר לייחס את המספרים הללו למרכז המסחרי: זו סטטיסטיקה של כל מחוז זפורוז’יה על כל סוגי ההתקפות הרוסיות במשך היום, ובקרבת המתחם המסחרי עצמו אושר פצוע אחד.

במחוז אודסה הנתונים הראשונים השתנו תוך מספר שעות

עם אודסה ניתן לראות היטב מדוע במהלך התקפה מתמשכת אי אפשר לקבע את המספר הראשון כסופי. דיווחים מוקדמים בבוקר דיברו על בניין שנפגע והיעדר נפגעים, אך מאוחר יותר שירות החירום הממלכתי, הרשויות המחוזיות והפרקליטות עדכנו את היקף ההרס.

נכון לבוקר ידוע על שלושה פצועים – שתי נשים בנות 37 ו-70 וגבר בן 71. אישה אחת אושפזה. הפרקליטות דיווחה כי בלילה זה כוחות רוסיים השתמשו במחוז לא רק במל”טים תוקפים, אלא גם בפצצות אוויר מונחות.

בית פרטי נהרס, מבנים מגורים, תיכון, נקודת רפואה, מפעל, מחסנים, חממות, רכבים ומיכלים נפגעו. במקומות פרצו שריפות; יותר מ-130 מחלצים ו-35 יחידות ציוד גויסו לטיפול בתוצאות.

ועוד תיקון אחד: חלק מהתוצאות הללו מתייחסות למחוז אודסה, ולא ישירות לעיר אודסה. בחדשות בינלאומיות זה לעיתים קרובות מתגלגל ל”התקפה על אודסה” קצרה, אבל על המפה זה יכול להתייחס ליישובים במרחק עשרות קילומטרים ממרכז המחוז.

לאחר שמונה בבוקר המל”טים המשיכו ללכת מערבה

הדו”ח הבוקר של חיל האוויר לא היה נקודת סיום. כבר לאחריו המשיכו הצבא להזהיר על תנועת מכשירים רקטיים דרך מספר מחוזות.

דווח על מטרות בצפון מחוז ריבנה בכיוון סארן ודוברוביצה, על מכשיר שעבר ליד אומן לכיוון מחוז ויניצה, ואז על תנועה באזור לדי’ז’ין בכיוון מערבה. בהודעות מבצעיות כאלה המילה “כיוון ל” מתייחסת לכיוון הטיסה ברגע התצפית, ולא אישור שהמל”ט הגיע לשם.

לכן אי אפשר להפוך את ההודעות “מל”ט על סארן”, “מל”ט ליד אומן” או “כיוון לדי’ז’ין” לרשימת ערים שהותקפו. באותו רגע אלו היו אזהרות של חיל האוויר על מטרות בתנועה.

46 שאהד רקטיים – זו כבר בעיה אחרת

מתוך 93 המטרות האוויריות חיל האוויר הדגיש במיוחד 46 שאהד רקטיים. עבור הלילה הזה זו אחת המספרים המרכזיים.

לישראלים כמעט ואין צורך להסביר את שאהד. משפחת המל”טים האיראנית הזו ידועה מהתקפות ישירות על ישראל ומהחימוש של כוחות בעלי ברית של טהרן. אבל הדימוי המוכר של שאהד-136 – מכשיר איטי יחסית עם מנוע בוכנה, שיכול לטוס שעות למטרה – כאן כבר לא מתאים לגמרי.

מכשיר רקטי הולך הרבה יותר מהר. לכן, בין גילוי, העברת מידע, הוצאת קבוצה ניידת או מל”ט יירוט לנקודה הנדרשת וביצוע היירוט עצמו נותר פחות זמן.

כבר סיפרנו איך האוקראינים בונים שכבת הגנה זולה נפרדת משאהד בעזרת מל”טים יירוטים. ובחומר האחרון על גרן-5 והעניין האפשרי של איראן במל”ט הרוסי הרקטי ניתחנו מדוע עליית המהירות שוברת בהדרגה את הכלכלה הזו: למיירט הזול עצמו יש צורך להיות מהיר יותר, מורכב יותר ויקר יותר.

הניסיון האוקראיני והישראלי כאן מצטלבים, אבל אי אפשר להעתיק מספרים בין שתי המדינות. ישראל מכסה שטח קטן בהרבה עם הגנה אווירית רב-שכבתית צפופה, יש לה תעופה קרבית ובמתקפות הגדולות ביותר קיבלה סיוע מבעלי ברית. אוקראינה מכסה את המרחב האווירי של מדינה ענקית, תוך שהיא מגנה על ערים, אנרגיה, מסילות רכבת, ייצור וקו חזית באורך של אלפי קילומטרים.

ומה זה “באנדרול” ו”דאן-ט”

בדו”ח הבוקר לצד שאהד הופיעו עוד שלושה מכשירים, שנרשמו על ידי חיל האוויר כ“באנדרול”/”דאן-ט”. זה כבר לא שם יומיומי של מל”ט, שקל לשים ליד שאהד ולשכוח.

“באנדרול” – תחמושת רקטית רוסית משוטטת, המיועדת נגד אוקראינה. בספטמבר הציגה רוסיה בחו”ל את “דאן-ט” – מכשיר, שנראה חיצונית ובפרמטרים המוצהרים דומה מאוד ל”באנדרול”. היצרן הרוסי לא סיפק בפומבי נתונים טכניים מלאים שיאפשרו לשים ביניהם סימן שוויון פשוט.

לפני מספר ימים חדשות ישראל ניתחו בנפרד את הסיפור הזה: איך “דאן-ט” הוצג בתערוכה במצרים, ואז הפך בתעמולה הרוסית ל”סיוט לתל אביב”. עבור ההתקפה הנוכחית כאן מעניין כבר לא האריזה התעמולתית: חיל האוויר האוקראיני באמת מתעד מכשירים כאלה במצב קרבי.

הטכנולוגיה האיראנית מזמן הפסיקה להיות רק איראנית

לשאהד יש עוד קשר לישראל, שהפך למוכר במהלך שנות המלחמה ולעיתים הולך לאיבוד. הטכנולוגיה המקורית הגיעה מאיראן, אך רוסיה בהדרגה לוקליזציה את הייצור, משנה רכיבים, תקשורת, ניווט, גוף ושיטות שימוש.

במרץ חדשות ישראל סיפרו על הצהרתו של ולדימיר זלנסקי, לפיה בשלב הראשוני מומחים איראנים השתתפו בשיגור שאהד על אוקראינה. במהלך השנים האחרונות הענף הרוסי של הטכנולוגיה הזו הלך הרבה מעבר להעתקה פשוטה של המכשיר האיראני המקורי.

לכן 46 שאהד רקטיים בדו”ח בוקר אחד מעניינים את ישראל לא בגלל שמחר בדיוק אותו מל”ט יטוס בהכרח לחיפה או תל אביב. אי אפשר לטעון כך. מעניין יותר דבר אחר: אוקראינה מקבלת כעת ניסיון קרבי נגד דורות חדשים של מערכת, ששורשיה נמצאים באותה בית ספר למל”טים איראני, שישראל מתמודדת איתה במזרח התיכון.

עד שמונה בבוקר ה-18 בספטמבר ההתקפה הרוסית עדיין נמשכה, ולכן אי אפשר לראות ב-93 המטרות האוויריות או ב-72 המכשירים שנוטרלו כתוצאה של כל היום. כבר אושרו שני הרוגים בז’יטומיר, מבוגרים וילדים פצועים במספר מחוזות, מתחם מסחרי שהושמד, בתים שנהרסו, בתי ספר ומוסדות רפואיים שנפגעו.

והמטרות האוויריות באותו זמן עדיין הלכו מערבה. הבוקר באוקראינה פשוט התחיל מוקדם יותר מאשר הסתיימה הלילה.