נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נפגש ב-6 באוקטובר 2026 בקייב עם השר הישראלי זאב אלקין. השיחה, שהחלה בזיכרון על באבי יאר, עברה במהירות למלחמה של היום: התקפות רוסיות, טכנולוגיות שאהד האיראניות והאיומים שכבר מקשרים ישירות בין מערכות הביטחון האוקראיניות והישראליות.
מחבר: ילנה גונקו
אלקין הגיע לאוקראינה יחד עם משלחת ישראלית בימי האירועים לציון 85 שנה לטבח ההמוני בבאבי יאר. לפי הודעת משרד הנשיא של אוקראינה, זלנסקי הודה לו על הגעתו והדגיש כי הזיכרון על באבי יאר הוא חלק משותף מההיסטוריה של אוקראינה והעם היהודי.
במקביל, הנושא ההיסטורי התחבר כמעט מיד למלחמה הנוכחית. זלנסקי הצהיר כי רוסיה מנסה להפוך אפילו את ימי הזיכרון לקשים ביותר עבור האוקראינים עם התקפות אוויריות מתמשכות ושימוש במל”טים תקיפה.
איראן הייתה במרכז השיחה
נשיא אוקראינה שם דגש מיוחד על הגרסאות הרקטיות החדשות של שאהד.
לפי דברי זלנסקי, הטכנולוגיות לייצור מכשירים כאלה רוסיה קיבלה מאיראן. הוא הדגיש במיוחד כי למעשה אותו סוג נשק שימש את טהרן לתקוף את ישראל.
לקורא הישראלי כאן חשובה לא כל כך המותג של המל”ט, אלא הקשר בין שתי המלחמות. שאהד הוא משפחה של מל”טים תקיפה בפיתוח איראני. רוסיה קיבלה תחילה מכשירים כאלה מאיראן, ולאחר מכן פתחה ייצור עצמאי של מכונות על בסיס הטכנולוגיה הזו והחלה להשתמש בהן באופן נרחב נגד ערים ותשתיות אוקראיניות.
עבור ישראל, תוכנית המל”טים והטילים האיראנית היא מזמן אחת האיומים המרכזיים על הביטחון הלאומי. לכן השיחה בין קייב לירושלים על שאהד כבר מזמן חרגה מגבולות החלפת ניסיון. בעבר נאנובוסטי ניתחו בפירוט, כיצד הטכנולוגיות האיראניות קישרו את המלחמה הרוסית נגד אוקראינה והביטחון של ישראל.
נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר כתבו גם על כך שאוקראינה וישראל בהדרגה יוצרות סדר יום נפרד סביב איראן. בשנת 2025 במהלך ביקור שר החוץ של ישראל גדעון סער בקייב, הצדדים הסכימו רשמית להתחיל דיאלוג אסטרטגי על האיום האיראני. משרד החוץ הישראלי מציין את ההסכם הזה בכרוניקה הרשמית של היחסים הדו-צדדיים.
כעת הנושא הזה נשמע כבר בפגישה של זלנסקי עם אלקין.
למה דווקא אלקין
כאן נדרשת עוד פרט ישראלי.
זאב אלקין — לא שר האוצר של ישראל, אלא שר במשרד האוצר. כך מציין את תפקידו גם משרד הנשיא של אוקראינה. הוא משתתף מזה זמן רב בקשרים האוקראיניים-ישראליים והגיע לאוקראינה מספר פעמים עם ביקורים רשמיים.
לפני הפגישה עם זלנסקי, אלקין כבר קיים בקייב פגישה נפרדת עם נציגי הקהילות היהודיות של אוקראינה, שם דיבר על איך ישראל השתנתה לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. נאנובוסטי סיפרו על הפגישה הזו בנפרד.
מתברר כי ביקורו הנוכחי היה ממש בין שתי תאריכים היסטוריים: 85 שנה לבאבי יאר והשלוש שנים ל-7 באוקטובר.
בדרך לקייב המלחמה התקרבה ממש קרוב
יש לנסיעה הזו עוד פרט.
ב-5 באוקטובר, כאשר אלקין היה בדרכו לאוקראינה דרך אזור מעבר הגבול פלנקה — מאיאקי — אודובנה בגבול מולדובה-אוקראינה, התרחש לידו תקיפה רוסית. משטרת הגבול של מולדובה הודיעה רשמית כי בסביבות 09:38 ליד המעבר נפל תחמושת שפגעה באוטובוס ובתא הבקרה. עובד אחד של שירות הגבול נפצע קל, והעבודה בנקודה הופסקה זמנית.
התקשורת האוקראינית והישראלית דיווחו כי רכבו של אלקין היה אמור לעבור דרך האזור הזה כמה דקות לאחר התקרית. השר עצמו לא נפגע והמשיך בנסיעה.
כך השיחה על “שאהד הרוסיים והאיראניים” הפסיקה להיות עבור המשלחת הישראלית נוסחה דיפלומטית מופשטת עוד לפני הפגישה עם זלנסקי.
“יחסים חזקים יכולים להוסיף לביטחון הכללי”
בסיכום הפגישה הצדדים דנו לא רק במל”טים, אלא גם באיומים אחרים, וכן במצב הכללי במזרח התיכון.
זלנסקי ניסח את המשמעות הפוליטית של השיחה בצורה די ישירה: יחסים חזקים יותר בין אוקראינה לישראל יכולים לשפר את הביטחון של שתי המדינות.
זה עדיין לא אומר יצירת ברית צבאית חדשה או מערכת הגנה משותפת. אבל הכיוון הופך ליותר ויותר בולט: לישראל ולאוקראינה יש מלחמות שונות, צבאות שונים ונסיבות פוליטיות שונות, אך חלק מהטכנולוגיות, היצרנים והמדינות שעומדים מאחורי האיומים חופפים.
איראן במבנה הזה מזמן הפסיקה להיות רק נושא מזרח תיכוני. דרך שאהד היא הפכה לחלק מהמלחמה היומית נגד אוקראינה — ובמקביל לאחד המרכיבים המרכזיים של האיום על ישראל.