19 באוקטובר 2026 דמיטרי צ’רנישוב כתב בפייסבוק, שלאירופה יש היום שני בעלי ברית אסטרטגיים אמיתיים – אוקראינה וישראל. האוקראינים משמידים ציוד רוסי, שיכול היה לאיים על מדינות אירופיות אחרות. ישראל נלחמת בקבוצות חמושות שיכולות להביא טרור מעבר למזרח התיכון. ובזמן ששתי המדינות סובלות אבדות, מוסקבה מנסה לשלול מהן תמיכה.
מחבר: פאבל שווייקו
צ’רנישוב הוא סופר ומורה לחשיבה יצירתית, ידוע באינטרנט הרוסי כבלוגר mi3ch. לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה הוא עבר לישראל. באפריל 2025 הרשויות הרוסיות הכניסו אותו לרשימת ‘סוכנים זרים’.
ממלאה טוקמצ’קה לאמסטרדם
צ’רנישוב כותב שהטנקים הרוסיים עדיין לא עומדים בריגה, כי האוקראינים משמידים אותם תחת מלאיה טוקמצ’קה – כפר במחוז זפורוז’יה באוקראינה. ואלפי לוחמים לא מבצעים פוגרומים בבירות אירופיות, כי ישראל מכה בארגוני טרור. כדוגמה הוא מביא את המבצע עם הפייג’רים המתפוצצים של ‘חיזבאללה’ בלבנון בספטמבר 2024.
כמובן, אלו דימויים פובליציסטיים ולא ניסיון לחשב את תנועת טורי הטנקים הרוסיים. צ’רנישוב מדבר על המחיר שהאוקראינים והישראלים משלמים על ריסון איומים שיוצאים הרבה מעבר לגבולות מדינותיהם.
כאן אני מסכים איתו. אירופה נהנית מהתנגדות אוקראינה לתוקפנות הרוסית. ישראל, בהשמידה את היכולות הצבאיות של ארגוני טרור, גם פועלת לטובת הביטחון, שלא מסתיים בגבולותיה.
אבל החלק המעניין ביותר של הפרסום מתחיל הלאה.
רוסיה לא צריכה שהאירופאים יאהבו אותה
צ’רנישוב מתאר בפירוט כיצד מוסקבה מנצלת את הסתירות הפנימיות של החברות המערביות. מהגרים נגד מקומיים, שמאל נגד ימין, תומכי אוקראינה נגד אלו שהתעייפו מהמלחמה. נושא נפרד – ניסיונות לכוון את דעת הקהל נגד ישראל.
המחבר נזכר במבצעי הסובייטים לתמיכה בטרוריסטים, הפצת הודעות שקריות וארגון פרובוקציות.
וכאן ההיסטוריה באמת עוזרת להבין את ההווה. הארכיון הפדרלי של גרמניה מאשר שהשטאזי המזרח גרמני הסתיר את חברי ה-RAF לשעבר, ארגון הטרור המערב גרמני ‘פלג הצבא האדום’, וסיפק להם מסמכים ומגורים.
השטאזי הייתה שירות הביטחון של גרמניה המזרחית הסוציאליסטית, שהתקיימה עד לאיחוד המדינה ב-1990.
היום להפצת תעמולה כבר לא נדרש להקים ארגון מחתרתי שלם. לפעמים מספיק כמה אתרים, ערוצי טלגרם ואלפי חשבונות מזויפים.
זה בדיוק, לדעתי, התזה המרכזית של צ’רנישוב: הקרמלין לא חייב לכבוש את אהדת האירופאים. מספיק להחליש את האמון שלהם זה בזה.
ישראל כבר הייתה מטרה למבצעים כאלה
ב-4 בספטמבר 2024 משרד המשפטים של ארה”ב הודיע על החרמת 32 דומיינים של מבצע רוסי Doppelganger – ‘כפיל’. אתרים מזויפים חיקו כלי תקשורת אמיתיים. בין קהלי היעד החוקרים האמריקאים ציינו במיוחד את ישראל.
המכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי – INSS קבע שלאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 רשתות המידע הרוסיות הפיצו באופן פעיל בעברית האשמות כאילו נשק אוקראיני הגיע לחמאס. גרסה לא מאושרת זו הגיעה אפילו לשידור של ערוץ הטלוויזיה הציבורי הישראלי Kan 11.
אנחנו ב-NAnews כבר סיפרנו על קידום המפעילים הרוסים של מכון בורק הבינלאומי תחת כיסוי של מרכז מחקר ישראלי. זו סיפור נפרד, חלק לא מוכח של Doppelganger. אבל המשימה דומה – לגרום לקהל הישראלי להאמין להודעות שמקורן מוסתר.
צ’רנישוב מביא גם את כוכבי דוד בפריז, שצוירו על מבנים בסתיו 2023. הרשויות הצרפתיות אכן חשפו רשת רוסית שהפיצה תמונות של פרובוקציה זו.
אבל כאן הייתי מוסיף הסתייגות חשובה אחת: חקירת התערבות מידע לא בהכרח קובעת את מארגני האירוע עצמו. מוסקבה יודעת לנצל סכסוכים קיימים, ואנחנו לא צריכים לייחס לה אוטומטית כל תקרית אנטישמית או כל מחאה נגד ישראל.
מה גם שסכסוכים פוליטיים אמיתיים בחברות האירופיות קיימים גם בלי בוטים רוסיים.
NAnews – חדשות ישראל | Nikk.Agency
ומה מונע מקייב וירושלים?
צ’רנישוב מסביר בצורה משכנעת מדוע אירופה מעוניינת בביטחון אוקראינה וישראל. אבל עולה לי השאלה הבאה: מדוע קייב וירושלים עצמם עדיין לא מנצלים במלואם את אפשרויות שיתוף הפעולה?
איראן סיפקה לרוסיה מל”טים למתקפות על ערים אוקראיניות. ובאוגוסט 2026 NAnews ניתחו דיווחים על אספקת נשק רוסי לאיראן דרך הים הכספי.
מתברר שלאוקראינים ולישראלים יש לא רק אינטרסים דיפלומטיים משותפים, אלא בעיות ביטחוניות קונקרטיות הקשורות לשיתוף פעולה בין מוסקבה לטהרן.
במקביל, ישראל שומרת על יחסים דיפלומטיים עם רוסיה.
באוקטובר ניתחתי עבור NAnews ראיון עם שגריר ישראל באוקראינה רוי רוזנבליט. הדיפלומט הודה שהאוקראינים בטכנולוגיות מסוימות של הגנה אווירית מקדימים את הישראלים. אבל לא נשמעו הבטחות להעביר לאוקראינה מערכות הגנה אווירית ישראליות.
כמובן, שיתוף פעולה קיים: ברפואה, שיקום, סיוע הומניטרי. אבל המרכיבים הצבאיים והטכנולוגיים נראים צנועים בהרבה מהאפשרויות של שתי המדינות.
וכאן הייתי רוצה לשמוע מהממשלות תשובות ברורות יותר.
מדוע הניסיון האוקראיני במאבק במל”טים איראניים והטכנולוגיות הישראליות להגנה אווירית לא הפכו לבסיס לשיתוף פעולה רחב יותר? מדוע ההתנגדות המשותפת למבצעי המידע הרוסיים לא קיבלה את המשקל הפוליטי המתאים?
צ’רנישוב פונה לאירופה בבקשה לא להשאיר את אוקראינה וישראל ללא תמיכה. אני מסכים לחלוטין עם מחשבה זו.
אבל הייתי מוסיף לה עוד אחת: קייב וירושלים יכלו לעזור הרבה יותר זו לזו. במיוחד עכשיו, כשמוסקבה וטהרן כבר מזמן למדו לפעול יחד.