ב-4 בנובמבר 2026 נודע על תוצאות הבחירות הביניים בארה”ב: הדמוקרטים קיבלו שליטה על שני בתי הקונגרס. עבור דונלד טראמפ זה אומר אובדן התמיכה הפרלמנטרית שעליה הסתמך בשנתיים האחרונות. אך הסמכויות הנשיאותיות לא נעלמו לשום מקום. יתרה מזאת, עד ה-3 בינואר 2027, כאשר יתחיל לעבוד הקונגרס החדש, הרפובליקנים שומרים על עמדותיהם הקודמות ברשות המחוקקת.
מחבר: R.Verter — НАновости
השאלה כעת אינה רק עד כמה הדמוקרטים יוכלו להגביל את טראמפ. לא פחות חשוב מה יעשה הנשיא עצמו בשבועות הנותרים וכיצד תשתנה המדיניות האמריקאית כלפי איראן, אוקראינה וקובה.
איראן: המלחמה שפגעה ברפובליקנים
המלחמה של ארה”ב וישראל נגד איראן החלה ב-28 בפברואר 2026. שמונה חודשים לאחר מכן, השלכותיה הפכו לאחת הסיבות לאי שביעות הרצון של הבוחרים האמריקאים. עליית מחירי הדלק וההוצאות על הקמפיין הצבאי הפכו לבעיה פוליטית פנימית.
סגן הנשיא ג’יי די ואנס קשר ישירות את תבוסת הרפובליקנים למלחמה. טראמפ עצמו הכיר בהשפעתה על הבחירות, אך הצהיר כי ההחלטה על פעולות צבאיות הייתה הכרחית.
לפני הבית הלבן נותרו שני כיוונים עיקריים: חידוש התקפות נרחבות כדי להשיג ויתורים מטהראן, או משא ומתן על הגבלת התוכנית הגרעינית האיראנית. לא נשללת גם שילוב של לחץ צבאי עם דיפלומטיה.
עבור ישראל, המחיר של הסלמה חדשה הוא מוחשי: התקפות תגמול אפשריות, איום על בסיסים אמריקאים באזור, חוסר יציבות בשיט במצר הורמוז. עם זאת, הקונגרס החדש יוכל לערער על מימון המלחמה ולדרוש הסברים מהפנטגון.
טראמפ שומר על הזכות לקבל החלטות צבאיות. אך המשך הקמפיין, שכבר השפיע על תוצאות הבחירות, יהפוך בהכרח לנושא של עימות עם המחוקקים.
אוקראינה: המשא ומתן נמשך, אך תנאי השלום לא הוסכמו
ב-10–11 בנובמבר נקבעו באבו דאבי שיחות משולשות בין אוקראינה, רוסיה וארה”ב. הצד האמריקאי מתכוון לדון בערבויות ביטחוניות, הפחתת עוצמת הלחימה ונושאים הומניטריים.
הקרמלין אישר את השתתפות המשלחת בראשות ולדימיר מדינסקי. עצם מינויו אינו מעיד על נכונות מוסקבה לוותר על דרישותיה הקודמות.
לפיכך, התהליך הדיפלומטי נמשך, אם כי אין עדיין בסיס להכריז על הפגישה הקרובה כפריצת דרך.
טראמפ מעוניין בהסכם שניתן להציג כתוצאה מתיווך אמריקאי. אך וושינגטון אינה יכולה לקבוע בעצמה את תנאי סיום המלחמה. קייב דורשת ערבויות ביטחוניות אמינות, ומוסקבה ממשיכה לדרוש ויתורים פוליטיים וטריטוריאליים.
יש עוד נסיבה אחת. רוסיה מנסה לנצל את המשבר האיראני ביחסים עם ארה”ב, מציעה תיווך ומקווה להחלטות כלכליות הדדיות. על קשר זה כתבו НАновости במאמר על הצעות מוסקבה לאיראן וויתורים אפשריים על אוקראינה.
הגעת הדמוקרטים להנהגת שני הבתים עשויה לשנות את המצב עם הסיוע האמריקאי לקייב והסנקציות נגד רוסיה. אך זה לא יקרה אוטומטית: החלטות חדשות ידרשו הצבעה, וטראמפ ישמור על זכות הווטו.
בפירוט על מדוע המשא ומתן של וושינגטון, מוסקבה ובייג’ינג אינו שווה ערך להסכם עם אוקראינה, סיפרנו בניתוח נפרד של יוזמות דיפלומטיות.
קובה: איומים צבאיים ומציאות פוליטית
קובה נותרה הכיוון השלישי שבו וושינגטון מגבירה את הלחץ. ממשל טראמפ הרחיב את הסנקציות נגד הוואנה, והנשיא הצהיר בפומבי על אפשרות של התערבות צבאית.
עם זאת, מצור כלכלי, פעולה מוגבלת וניסיון לכבוש את האי הם תרחישים שונים לחלוטין.
אין החלטה מאושרת על פלישה. פעולה בקנה מידה מלא תדרוש משאבים משמעותיים ותיצור משבר בינלאומי חדש במקביל למלחמה המתמשכת נגד איראן.
הרוב הדמוקרטי בקונגרס יקבל אפשרות לחקור את פעולות הממשל באמריקה הלטינית, כולל הבסיסים המשפטיים לפעולות צבאיות והשימוש בכספי התקציב.
מה משתנה עבור ישראל
בירושלים מייחסים באופן מסורתי חשיבות רבה ליחסים האישיים של נשיא ארה”ב עם ההנהגה הישראלית. אך הסיוע הצבאי, מימון תוכניות ההגנה ואספקת הנשק תלויים גם בקונגרס.
ב-4 בנובמבר דיווחה רויטרס כי הדמוקרטים עשויים לשאוף לשנות את התמיכה הצבאית האמריקאית בישראל. חלק מהמחוקקים מתנגדים לאספקת נשק מסוימת, ואחרים מציעים הגבלות רחבות יותר.
זה לא אומר הפסקה מיידית של הסיוע. אך לישראל מתעוררת בעיה פוליטית נוספת: התמיכה מצד וושינגטון תלויה יותר ויותר במחלוקות הפנימיות בארה”ב.
זה חשוב במיוחד על רקע המלחמה עם איראן. אם טראמפ יחליט להמשיך בפעולות נרחבות, והדמוקרטים ידרשו קיצוץ בהוצאות המתאימות, ישראל תושפע ישירות מהעימות התקציבי האמריקאי.
אוקראינה תתמודד עם צד אחר של אותה סיטואציה: הרוב הפרלמנטרי עשוי לשאוף להרחיב את הסיוע לקייב, תוך ערעור על החלטות הנשיא.
עד ה-3 בינואר: תקופת אי ודאות
הקונגרס החדש יוכל להקים ועדות חקירה, לבדוק את פעולות הממשל ולדון בשאלת ההדחה. עם זאת, הדחה אינה אומרת הסרה אוטומטית של הנשיא: לשם כך נדרשים קולות של שני שלישים מהסנאטורים הנוכחים.
לכן, תבוסת הרפובליקנים אינה הופכת את טראמפ לחסר אונים. היא משנה את התנאים שבהם יצטרך לפעול.
המבחן הקרוב יהיה ההחלטות על איראן ותוצאות המשא ומתן באבו דאבי. עבור ישראל חשוב במיוחד אם הסכסוך הפוליטי הפנימי בארה”ב יוביל לשינויים בשיתוף הפעולה הצבאי.
אירועים אלו הם תהליכים קשורים אך עצמאיים. הבחירות האמריקאיות כבר שינו את האיזון הפוליטי בוושינגטון. האם זה יהפוך למבצעים צבאיים חדשים, הסכמים דיפלומטיים או עימות תקציבי, יראו ההחלטות הקונקרטיות של הממשל והקונגרס.