NAnews חדשות ישראל Nikk.Agency

3 min read

10 ביוני יום הולדתו של “דיד פאנאס” האגדי – פטר וסקליארוב (פינחס חייםוביץ’ וסקליאר). השחקן העתידי נולד בטלנוי במחוז אומן של מחוז קייב (כיום מחוז צ’רקאסי) והגיע ממשפחה יהודית.

אגדה מפורסמת מספרת שכשהיה מנחה תוכנית הילדים «לילה טוב, ילדים», ששודרה בשידור חי, סיים דיד אפנסי את התוכנית במשפט: «אוטקה חו*ניה, מליאטה…»

.......

אין הוכחות ממשיות לכך שזה קרה (מהארכיונים של הטלוויזיה נשמרה רק קלטת אחת), והעדויות של העדים סותרות.

ברכתו המפורסמת “דוברי ויצ’יר ום, מליאטקה, לובי חלופצ’יקי יי דיבצ’אטקה” העבירה מיד לעולם מופלא והבטיחה הרפתקה פנטסטית.

תוכניתו בת חמש עשרה הדקות “נא דוברניץ’, דיטי!” שודרה כל יום שישי ב-20:45 בשנים 1964—1986 במשך 17 שנים (!).

מגיע מהילדות. מי זוכר? כמה מאיתנו כאן?

«דוברי ויצ’יר ום, מלישקי, דרוגי מלצ’יקי יי דיבצ’אטקה…» כך פנה דיד פאנאס האהוב על כולם לילדים האוקראינים בתוכנית «לילה טוב, ילדים».

מראהו הצבעוני (שפם קוזאקי אמיתי, חולצה רקומה יפה, קול חם עם אינטונציות אוקראיניות אמיתיות); פנים חדר אוקראיני עם מגבות; סיפורי אגדות אוקראיניים בלבד השאירו רושם בלתי נשכח על ילדים ומבוגרים כאחד. עבור כל הצופים הוא היה קרוב ומוכר.

השחקן העתידי נולד בטלנוי במחוז אומן של מחוז קייב (כיום מחוז צ’רקאסי). שם משפחתו מלידה היה וסקליאר והוא הגיע ממשפחה יהודית מכובדת. המשפחה חיה במה שנקרא קומונה – בית דו-קומתי שבו התגוררו מספר משפחות. חדר אחד למשפחה ומטבח וחדר אוכל משותפים.

READ  הערב האתני האוקראיני "חגי המולד אצל סולוחה" בתל אביב ב-25 בדצמבר 2025 ב-SHO?

פטר התעניין בתיאטרון בנעוריו. הוא ביקר במועדון הדרמה המקומי. שם ראו אותו שחקנים שהגיעו להופעות מצ’רקאס. כך בשנת 1932 הפך וסקליארוב לשחקן בתיאטרון הפועלים והאיכרים של צ’רקאס.

.......

בתחילת המלחמה גויס פטר ונשלח לשרת בתיאטרון הצבאי של החזית הדרום-מערבית.

השחקן בן ה-30 נלכד עם הכוחות ונמצא במחנה שבויים, שם הציג את עצמו כפטר וסקליארוב. מראהו הלא טיפוסי והשפה האוקראינית העסיסית שלו הצילו אותו, והוא נמלט בהזדמנות הראשונה. הוא חזר לקייב, שהייתה אז תחת כיבוש גרמני. כשהסתיר את מוצאו, מצא עבודה ברכבת ומיד הקים מועדון תיאטרון.

בסוף הסתיו של 1941, הגרמנים החלו לשחרר בהדרגה את השבויים האוקראינים הביתה – וסקליארוב שוחרר. הוא לא חזר למחוז צ’רקאסי, שם ידעו את האמת על מוצאו – הוא נשאר בקייב במשך שנתיים של כיבוש.

כאשר העיר הפכה שוב לסובייטית, חזר וסקליארוב לתיאטרון החזית. הוא שוחרר ב-1946.

לא התירו לו להתיישב בבירת ה-SSR האוקראינית (בגלל שהותו בשטח כבוש – “סימן שחור” בטופס לכל החיים), והוא נשלח ללוצק.

READ  כיצד שורשיו היהודיים של ג'ארד קושנר מחברים את אוקראינה וטראמפ: ממצא בלתי צפוי מפידגאיצי, אזור טרנופול באוקראינה

לאחר המלחמה מונה פ. וסקליארוב לתיאטרון המוזיקלי-דרמטי האוקראיני של וולין על שם שבצ’נקו. כאן שירת השחקן עד 1959, ושיחק תפקידים מעניינים רבים. ביניהם – ניקולאי זדורוז’ני («האושר הגנוב» מאת א. פרנקו), המפקד («האדון האבן» מאת לסיה אוקראינקה), ראש העיר («רביזור» מאת נ. גוגול)…

בעבודתו בלוצק, קיבל הזמנה להצטלם בקולנוע. הוא עבר לקייב. הוא הוכיח את עצמו כשחקן משנה מבריק. דוד ליאו ב«שיר היער», סבא פטריה בסרט «אולקסה דובוש», מר רקטור («ויי»), אביו של בודולאי («צועני»)…

תפקידו האחרון של וסקליארוב בקולנוע היה איכר בסרט «שכחו את המילה מוות», שצולם באולפני אודסה ב-1979. באותה תקופה היה פטר יפיםוביץ’ כבר ידוע מאוד כדיד פאנאס מהטלוויזיה. מה, אגב, לא רק חיובי, אלא גם שלילי: הפסיקו להזמין את וסקליארוב להצטלם בקולנוע. כי לא משנה איזה תפקיד הציעו לו, הציבור ראה בשחקן רק את «דיד פאנאס».

אבל זו אולי לא הסיבה העיקרית לכך שלא הציעו לפטר וסקליארוב תפקידים ראשיים ובכלל תפקידים באולפנים “הראשיים”. הסיבה – כמעט פנטסטית. בברית המועצות, מדינה של רוסיפיקציה מוחלטת, השחקן וסקליארוב… כמעט לא דיבר רוסית. תמיד – רק באוקראינית. לשאלות “שפה” ענה בצחוק: «אני לא יכול ללמוד רוסית»… בסרטים שבהם וסקליארוב בכל זאת השתתף, דובבו את דמויותיו שחקנים אחרים.

READ  הסימפונית האוקראינית Lords of the Sound בישראל 11-20 בינואר 2026: קסם הסימפוניות, פסקולים איקוניים ואותנטיות אוקראינית

השחקן נפטר ב-5 בינואר 1994.

.......

עמיתיו זוכרים את פטר יפיםוביץ’ כאדם מאוד חברותי, עם חוש הומור נהדר, בדחן ומספר סיפורים מצוין.

אנשים שכבר בגרו זוכרים אותו בחיבה: «ישן, ילד שלי, ציט, והארנב האפור ישן…»

אדם שהקדיש את כל חייו לכך שדור אחר דור של ילדים באוקראינה ישמעו את השפה האוקראינית, יקשיבו לסיפורי אגדות אוקראיניים, יצטרפו לאוקראינה ויהפכו לאוקראינים. אדם שהוכיח בכל חייו שגם לוחם אחד בשדה – עדיין לוחם ועדיין יכול לקוות לניצחון. גם אם כולם מסביב רואים באוקראינית “דיבור כפרי”, אם הם בזים לה ולא מדברים בה – הוא עדיין מחנך מיליוני ילדים כך שהם אוהבים ומבינים אוקראינית.

קידה נמוכה וכבוד נצחי. על הכל. על סיפורי האגדות הנפלאים, על הצליל הנעים של הדיבור, על השפם המעוקל והחיוך הטוב. בהיר וידידותי, הוא הפך לסבא של כולם. לכל ילד אוקראיני היה סבא פאנאס. יום הולדת שמח!

קראו אותנו בערוצים חדשות ישראל Nikk.Agency Новини Ізраїлю  

Легендарному Діду Панасу - Петру Весклярову (Пінхасу Хаїмовичу Вескляру) 10 червня виповнюється 113 років від дня народження
דילוג לתוכן