נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי 25 בספטמבר 2024 דיבר בישיבת מועצת הביטחון של האו”ם, מאשימה את רוסיה ב”הפיכת” צפון קוריאה ואיראן לשותפות בפשעיה, כולל רציחות של אזרחים אוקראינים. הוא הדגיש זאת “בחירת החברים מעידה למדי על המשטר הרוסי”.
זלנסקי הודיע על תוכניות לקיים פורום נוסף בנובמבר על פתרון שלום של הסכסוך עם רוסיה, והזמין את סין וברזיל להשתתף. הוא קרא לקהילה הבינלאומית לתמוך בהצעתו נוסחת שלום ו”לאלץ את רוסיה להפסקת אש”.
נאם בעצרת הכללית של האו”ם, גם זלנסקי הזהיר מפני אסון גרעיני אפשרי במקרה של התקפות על מתקני גרעין אוקראינים, ואמר כי רוסיה טומנת בחובה תוכניות דומות. הוא ציין כי “רוסיה לא תוכל להתגבר על ההתנגדות של העם האוקראיני בשדה הקרב ומחפשת דרכים אחרות לשבור את רוחם של האוקראינים”, במיוחד על ידי תקיפת מתקני אנרגיה.
“עד היום, הפדרציה הרוסית השמידה את כל תחנות הכוח התרמיות האוקראיניות ואת רוב תחנות הכוח ההידרואלקטריות”, הוסיף הנשיא. הוא אמר את זה פוטין “מתכוננים לחורף”, בתקווה לייסר מיליוני אוקראינים, כולל “משפחות רגילות, נשים, ילדים… ערים רגילות”, ולהשאיר אותם ב”חושך וקור”.
זלנסקי גם הביא כדוגמה את האירועים הנוראיים שהתרחשו בתחילת הפלישה המלאה של רוסיה. “בלילה של 4 במרץ 2022… הודיעו לי שטנקים רוסיים יורים ישירות על בנייני תחנת הכוח הגרעינית האוקראינית שלנו”, הוא נזכר והצביע על NPP זפורוז'יה“הגדול באירופה”. הוא תיאר זאת כ”אחד הרגעים הנוראיים ביותר של המלחמה”, כאשר איש לא יכול היה לדעת אילו השלכות קטסטרופליות ייגרמו מהתקפות על מתקן גרעיני.
לדברי זלנסקי, “זהו המקור העיקרי לסכנת קרינה באירופה, ואולי גם בעולם”. הוא הדגיש זאת נקודה ראשונה שֶׁלוֹ נוסחאות עולם נוגע לבטיחות גרעינית ונזכר באסטרטגיה שהוצעה בסתיו 2022, שנתמכה על ידי כמעט מאה מדינות וארגונים בינלאומיים.
“לצערי, אי אפשר לפתור באמת והוגן סוגיות של מלחמה ושלום באו”ם, כי במועצת הביטחון יותר מדי תלוי בווטו. כאשר התוקפן משתמש בווטו, אין בידי האו”ם להפסיק את המלחמה”, ציין הנשיא.
זלנסקי המשיך כי תוכניות התיישבות אלטרנטיביות או חצי לב “מתעלמות מהמציאות ומהאינטרסים של האוקראינים הסובלים הכי הרבה מהמלחמה”, ויוצרות המרחב הפוליטי של פוטין להמשיך את הסכסוך.
“רוסיה, מדינה שגודלה פי יותר מעשרים מאוקראינה, עדיין רוצה יותר אדמה”, אמר, ותיאר זאת כשיגעון. הוא הוסיף כי “רוסיה מצאה חברים מיוחדים לכך – צפון קוריאה ואיראן”, מה שלדעתו מדבר בעד עצמו. “כל שכנה של רוסיה באירופה ובמרכז אסיה מרגישה שמלחמה עלולה להגיע אליהם”, סיכם הנשיא והפנה את תשומת הלב להפסדים אפשריים.
ניתן לתפוס את נאומו של זלנסקי כקריאה לקהילה הבינלאומית לשים לב לתמיכה באוקראינה ולמלחמה באיראן וברפובליקה הדמוקרטית של צפון קוריאה. הדבר עלול להוביל להגברת הלחץ הבינלאומי על איראן ולהרחבת הסנקציות נגדה, שיועילו לאינטרסים הישראליים.
בנוסף, הצהרתו של זלנסקי עשויה לשמש את ישראל כדי להצדיק עוד יותר את פעולותיה בתחום ההגנה והביטחון, לרבות צעדי מניעה אפשריים נגד תוכנית הנשק הגרעיני של איראן. תמיכתה של אוקראינה בהקשר זה יכולה לחזק את ההבנה וההסכמה הבינלאומית לפעולות ישראל. השתתפותן של איראן וצפון קוריאה בפשעים נגד אוקראינה עלולה להוביל גם לחיזוק מעמדן של קבוצות טרור הנתמכות על ידי מדינות אלו, להגביר את הסיכונים לישראל ולדרוש פעולות אקטיביות יותר במאבק בטרור.
לבסוף, שיתוף הפעולה בין איראן, צפון קוריאה ורוסיה עשוי לשנות את הדינמיקה הביטחונית העולמית ולהוביל לבריתות חדשות, שיחייבו את ישראל להתאים את מדיניות החוץ ואת אסטרטגיית הביטחון שלה. ככלל, האשמה הגלויה של איראן וצפון קוריאה בשותפות לפשעים רוסיים יוצרת הזדמנות לישראל להשתמש במצב זה כדי לחזק את עמדותיה הן ברמה האזורית והן ברמה הבינלאומית.
