איראן ורוסיה: משחק דיפלומטי או הכנה לסכסוך עם ישראל? החמרה במצב במזרח התיכון לאור האירועים סביב נסראללה – דעה

נשיא איראן מסעוד פז'קיאן אמר בישיבת העצרת הכללית של האו”ם כי טהראן מוכנה לסיים את העימות הגרעיני עם המערב וקרא להפסיק את המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון “באמצעות דיאלוג”.

איראן, בהיותה בתנאים של חוסר יציבות כלכלית ופוליטית פנימית, מנסה להשתמש באסטרטגיה של המשחק הדיפלומטי, ומציעה למערב “דיאלוג על פיוס”. עם זאת, מומחים כגון מנהל המרכז ללימודי המזרח התיכון איגור סמיבולוס, הם מאמינים שמאחורי הרטוריקה השלווה הזו מסתתרות התוכניות העמוקות והמסוכנות יותר של טהראן.

הנקודה של דיפלומטיה כזו עשויה להיות רכישת זמן להתכונן לסכסוכים עתידיים, במיוחד עם ישראל. נכון לעכשיו, איראן נחלשת על ידי סנקציות ובעיות כלכליות פנימיות, מה שמגביל את יכולתה לנהל מדיניות אגרסיבית.

עם זאת, טהראן מבקשת לחזק את כוחותיה ולקבל תמיכה משחקנים אחרים בזירה, כמו רוסיה. ההנחה היא שאיראן יכולה לקוות לערבות ממוסקבה במקרה של הסלמה של הסכסוך עם ישראל, במיוחד אם ארצות הברית תתערב במצב.

ב-28 בספטמבר 2024 ביקשה איראן רשמית ממועצת הביטחון של האו”ם לכנס פגישה בנושא פעולות ישראל בלבנון ובאזור. פנייה זו קשורה לחיסול מנהיג חיזבאללה הלבנוני חסן נסראללה, שהיווה מכה קשה לכוחות הפרו-רוסים והפרו-איראניים במזרח התיכון. טהראן ניצלה את הרגע הזה כדי להגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל, בטענה שפעולות כאלה מהוות איום על היציבות באזור ועלולות לעורר הסלמה נוספת.

שגריר איראן באו”ם, אמיר סעיד אירוואני, פנה לחברי המועצה באזהרה כי איראן לא תסבול תוקפנות נגד האינטרסים הדיפלומטיים והלאומיים שלה, והביע את נכונותה להשתמש בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על המדינה.

על רקע זה, גם רוסיה, בעלת ברית מסורתית של איראן, מגבירה את הרטוריקה והפעילות שלה באזור. לאחר רצח נסראללה, נקטה מוסקבה עמדה קשוחה עוד יותר כלפי ישראל. ההנהגה הרוסית משתמשת בתקריות מסוג זה כדי לחזק את מעמדה במזרח התיכון, ותומכת בכוחות המתנגדים לישראל ובעלות בריתה המערביות. הדבר בא לידי ביטוי באספקת נשק כמו טילים בליסטיים, מל”טים ומערכות נוספות שאיראן מעבירה לרוסיה כדי לנהל מלחמה נגד אוקראינה. בתורה, רוסיה יכולה לספק לאיראן טכנולוגיה ומערכות צבאיות שיסייעו לטהרן במקרה של עימות ישיר עם ישראל.

לפי רויטרס, איראן, למרות הצהרות רשמיות על ניטרליות שלה, כבר בתחילת ספטמבר העבירה לרוסיה טילים בליסטיים מסוג Fath-360, שיכולים לשמש בפעולות קרב באוקראינה. למרות שהמסירה לא הייתה שלמה והמשגרים היו חסרים, פעולות אלו מראות בבירור את שיתוף הפעולה הצבאי ההדוק בין מוסקבה לטהראן. צפוי כי רוסיה תמשיך לתמוך באיראן בעתיד, מה שמהווה איום חמור על ישראל ועל כל היציבות הגיאופוליטית באזור.

על רקע זה, איראן מנסה להעמיד פנים שהיא מוכנה לדיאלוג עם המערב ושהרטוריקה שלה שלווה. עם זאת, מדובר, לדברי מומחים, רק בכיסוי לצבירת כוחות והכנה לפעולות תוקפניות אפשריות. המצב הכלכלי באיראן מתדרדר, האינפלציה מגיעה ל-40%, ונפילת המטבע הלאומי, הריאל, מפעילה לחץ נוסף על העניים ויוצרת מתח פנימי. בתנאים כאלה, טהראן מבקשת תמיכה מרוסיה כדי להיות מוכנה לאתגרים חדשים. איראן ככל הנראה סומכת על כך שרוסיה תפעל כערובה לביטחונה במקרה של הסלמה של הסכסוך עם ישראל.

כך, המשחק בין איראן לרוסיה בזירה הבינלאומית הופך ברור יותר ויותר. טהראן מציעה דיאלוג שליו, אבל זה רק אמצעי זמני. למעשה, איראן ורוסיה ממשיכות להתכונן לעימותים עתידיים. סמיבולוס מדגיש כי ייתכן שהשינוי הנוכחי ברטוריקה של ההנהגה האיראנית נובע מכך שהמדינה לא מוכנה זמנית לפעולות תוקפניות, אך אין זה אומר שהיא נטשה את תוכניותיה. לדעתו, איראן מכשירה את הקרקע לקבלת תמיכה חזקה יותר מרוסיה, וזה חשוב במיוחד אם ארה”ב תתערב בסכסוך.

במקביל, רוסיה ממשיכה במדיניות האגרסיבית שלה לא רק באוקראינה, אלא גם במזרח התיכון. בזמן שהסנקציות המערביות מפעילות לחץ על איראן, מוסקבה הופכת לשותפה חשובה עבור טהראן, שיכולה לספק לא רק סיוע צבאי, אלא גם כיסוי דיפלומטי בזירה הבינלאומית. לפיכך, אנו יכולים לצפות לחיזוק נוסף של האינטראקציה בין רוסיה לאיראן, במיוחד בכל הנוגע לעימות עם ישראל והמערב.

תרחיש זה נראה מסוכן ביותר ליציבות באזור. איראן, המשתמשת ברוסיה כמגינה ושותפתה, עשויה להחליט לבצע פרובוקציות חדשות נגד ישראל, מה שיוביל בהכרח להסלמה של הסכסוך במזרח התיכון.

השאירו תגובה↓