זלנסקי קרא לאוקראינים בחו”ל “לחזור ולעזור” – המצב הדמוגרפי באוקראינה ותחזיות

מאז תחילת התוקפנות בקנה מידה מלא, מיליוני אוקראינים נאלצו לעזוב את בתיהם כדי להימלט מאיום ההפגזות. נכון לאוגוסט 2024, כמעט 4.2 מיליון אוקראינים קיבלו מעמד הגנה זמני באיחוד האירופי.

נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי קרא לאוקראינים בחו”ל לחזור ולעזור. הוא הבטיח שהמדינה לא תפעיל לחץ על אזרחים שיצאו לחו”ל לאחר תחילתה של מלחמה בקנה מידה מלא לחזור.

זלנסקי על זה דיבר בראיון עם נציגי תקשורת מהמדינות הנורדיות ב-30 באוקטובר 2024.

הוא הוסיף כי כל האוקראינים התמודדו עם מצבים שונים. לאזרחים רבים היו סיבות רציניות לנסוע לחו”ל. אנחנו מדברים, במיוחד, על גמלאים, ילדים, משפחות של אנשי צבא שנפלו וקטגוריות אחרות.

המדינות העיקריות שקיבלו אוקראינים:

1. גֶרמָנִיָה – יותר מ-1.01 מיליון אנשים (27% מהכלל באיחוד האירופי).
2. פּוֹלִין – כ-975 אלף (23.4%).
3. צ'כיה – כמעט 377 אלף איש (9%).

חוות דעתו של זלנסקי על החזרת האוקראינים

נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי דיבר על המצב עם אוקראינים בחו”ל, וקרא להם לחזור ולסייע בשיקום המדינה. לדבריו, הממשלה לא תפעיל לחץ על היוצאים, שכן לכל אחד היו סיבות משלו לעזוב.

“לכל האוקראינים היו מצבים שונים, והמדינה מכבדת זאת. רבים עזבו מסיבות רציניות – גמלאים, משפחות של אנשי צבא שנפלו וקטגוריות אחרות”, ציין זלנסקי.

על רקע הבריחה ההמונית של מיליוני אוקראינים לחו”ל כדי להימלט מהפגזות, דן נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי בגורלם של האנשים הללו ובאפשרות לשובם. הוא הדגיש כי אינו יכול להפעיל לחץ על מי שעזב, מאחר שרבים מהם איבדו את בתיהם ונמצאים כעת בתנאים קשים.

זלנסקי ציין כי בין אלה שנותרו באוקראינה ישנן משפחות עם ילדים שממשיכות לחיות בתנאים מסוכנים, והוא מכבד את אומץ ליבן. הוא הודה שהמלחמה יצרה סיבות רבות לעזיבה ואינה יכולה להכריח אנשים לחזור, שכן לכל אחד יש מצב משלו. הנשיא הביע תנחומים למי שיקיריהם מתו במאבק בתוקפנות הרוסית, והדגיש את חשיבות התמיכה בכל האוקראינים, ללא קשר למקום מגוריהם.

המצב הדמוגרפי באוקראינה ותחזיות

נכון לשנת 2021 מנתה אוכלוסיית אוקראינה כ-41 מיליון. עד 2024, האוכלוסייה ירדה ליותר מ-35 מיליון. הדמוגרף אלכסנדר גלדון מזהה שלוש סיבות עיקריות: יציאת פליטים, ירידה בשיעור הילודה ומוות בחזית.

“מאז תחילת המלחמה ירדה האוכלוסייה ברבע. חשוב לקחת בחשבון את מועד ההערכה ואת ההיקף הטריטוריאלי”, הדגיש גלדון.

טעויות ופתרונות אפשריים

דמוגרפים מצביעים על הצורך במפקד אוכלוסין ובשיטות חשבונאיות משופרות. כרגע אוקראינה מתמודדת עם ירידה חסרת תקדים באוכלוסיה, והמצב הדמוגרפי דורש פתרונות יעילים לייצובו.

שגיאות הדורשות התייחסות:

• מערכת לא מספקת לרישום ועדכון נתונים.
• היעדר מפקד אוכלוסין מאז 2001.
• אין תשומת לב מספקת למדיניות הדמוגרפית בשנים שלפני המלחמה.

צעדים אפשריים:

1. עריכת מפקד אוכלוסין עדכני לנתונים מדויקים.
2. תוכניות להחזרת אוקראינים.
3. תמיכה וסיוע בפוריות למשפחות.

עתידה של אוקראינה: תקוות לשיבה ושיקום

אוקראינה עוברת כעת תקופה של אבדות כבדות, אך הממשלה מקווה לחזרת האזרחים ולפיתוח.

מצב עניינים כללי

לפי סקרים אחרונים, מספר האוקראינים המעוניינים לחזור הביתה לאחר תום המלחמה הולך ופוחת בהדרגה. זה נכון במיוחד לצעירים: כמעט שליש מהסטודנטים מאזורים שונים באוקראינה מתכננים להמשיך את לימודיהם בחו”ל.

סנטימנט הגירה בקרב גברים

עם תום המלחמה, צפוי שגם גברים רבים עלולים לעזוב את הארץ כדי להתאחד עם משפחות שכבר הסתגלו בחו”ל. תהליך זה משקף את החמרת המתחים הרגשיים והחברתיים הנובעים מהמלחמה.

קשיי מפקד האוכלוסין

דוקטור למדעי הכלכלה אלכסנדר גלדון, סגן מנהל המכון לדמוגרפיה ובעיות איכות חיים, ציין כי מפקד אוכלוסין בתנאים הנוכחיים הוא כמעט בלתי אפשרי. הוא מדגיש כי הקשיים קשורים לביטחון באזורים המאוימים בהפגזות והיבטים מתודולוגיים.

“לא ניתן לארגן את המפקד בגלל חוסר ביטחון, ולמתודולוגיה לוקח זמן לנתח את החזרת המהגרים”, אמר גלדון.

החלפה דמוגרפית במריופול

גלדון גם נתן את הדוגמה של מריופול, שם, על פי הערכותיו, יש כיום יותר אזרחים רוסים מאוקראינים. הדבר מעיד על מדיניות דמוגרפית פעילה שרוסיה נוקטת, שמטרתה לשנות את הרכב האוכלוסייה.

אנלוגיה עם אירלנד

המומחה נתן אנלוגיה לאירלנד, שבה היציאה המסיבית של האוכלוסייה במאה ה-19 נגרמה גם מהמצב הקריטי במדינה. כיום חיים באירלנד מעל 5 מיליון אנשים, בעוד שלמעלה מ-70 מיליון יש מוצא אירי בחו”ל.

מניעים להגירה

גלדון הצביע על הצורך ללמוד את המניעים של אלה שעזבו: ייתכן שהדבר נובע מגורמים כלכליים, שחיתות והיעדר הזדמנויות באוקראינה.

“צריך לברר מה מונע מאנשים לממש את עצמם בארץ. שחיתות ונפוטיזם הן חלק מהסיבות”, הוסיף.

אסטרטגיית הפיתוח הדמוגרפי של אוקראינה

קבינט השרים אישר לאחרונה אסטרטגיית פיתוח דמוגרפית עד 2040, אך גלדון לא רואה בה אפקטיבית להגדלת האוכלוסייה. הוא מדגיש כי אסטרטגיות השמה של אוכלוסיה ופיתוח תשתיות חברתיות הן היבטים חשובים שיש לקחת בחשבון כדי לפתור בעיות דמוגרפיות.

היבטים מרכזיים של האסטרטגיה:

• הצורך ביצירת מקומות עבודה ותשתיות חברתיות.
• פישוט תהליכי הגירה.
• הערכת גורמים המשפיעים על פוריות ותוחלת חיים.

ויכוח על פוריות

אלכסנדר גלדון, דוקטור לכלכלה, מדגיש כי הפתרון לבעיה הדמוגרפית חייב להתחיל בהעלאת שיעור הילודה. הוא מצביע על הצורך ביצירת גוף ממשלתי חדש – משרד הדמוגרפיה וההגירה, אם כי הוא סבור כי יעילותם של צעדים מסוג זה מוטלת בספק.

צורכי עבודה באירופה

אירופה מעוניינת שהאוקראינים יישארו במקום. נתוני Eurostat מראים שרק 6% מהפליטים האוקראינים הם מעל גיל 64, מה שמצביע על נוכחות בעיקר בכוח העבודה.

שיעורי הפריון

גלדון מציינת כי למען יציבות האוכלוסייה, 100 נשים צריכות ללדת 210-220 ילדים. בתחילת המלחמה נתון זה היה 116 וכנראה ירד אפילו נמוך יותר. לגורמים כלכליים ותעסוקה גבוהה של נשים יש השפעה שלילית על הפוריות.

שינויים הכרחיים

גלדון קוראת לתמיכה כספית למשפחות עד להגעת הילד לגיל 18 ולפיתוח תשתיות חברתיות, לרבות גני ילדים ומשפחתונים. שעות עבודה גמישות לנשים יכולות גם להגביר את הפוריות.

נתונים צפויים

לפי סקרים, כ-25% מהפליטים רוצים להישאר בחו”ל. גלדון מדגישה את החשיבות בשמירה על קשר עם המתלבטים לגבי החזרה.

הכרה במציאות

המומחה מציע לתכנן את עתידה של אוקראינה תוך התחשבות באוכלוסייה האמיתית לאחר המלחמה – כ-30 מיליון. הדבר מצריך חשיבה מחודשת על אסטרטגיות תשתית כלכליות וחברתיות.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓