ישראל הודיעה רשמית לאו”ם כי תפסיק את כל שיתוף הפעולה עם הסוכנות לסיוע לפליטים פלסטין – אונר”א או אונר”א – מה הלאה?

ישראל הודיעה רשמית על סיום כל היחסים עם סוכנות הסעד והעבודות של האו”ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר”א). ההחלטה נתמכה בחוק שהתקבל פה אחד בכנסת ישראל ב-1 בנובמבר (92 קולות בעד, 10 נגד). משמעות המהלך היא שבעוד שלושה חודשים אונר”א תאבד את הבסיס החוקי לפעילותה בישראל שהיה לה מאז 1967 לאחר מלחמת ששת הימים.

בערב ה-3 בנובמבר 2024 הודיע ​​שר החוץ ישראל כץ לאו”ם על כך.

מדוע הפסיקה ישראל לשתף פעולה עם אונר”א?

ישראל האשימה את הסוכנות בשיתוף פעולה עם חמאס ובתמיכה בטרור. לדברי שר החוץ הישראלי, ישראל כץ, אונר”א הפכה לחלק מהבעיה, לא מהפתרון, והיא מעורבת בפעילויות המנוגדות לפתרון השלווה של הסכסוך באזור.

“אונר”א הפכה לאחד הכלים של חמאס, מספקת את המתקנים שלו לפעולות טרור ומעסיקה פעילים המעורבים בפיגועים נגד ישראל”, אמר כץ בהצהרה.

האשמות מרכזיות נגד אונר”א

ישראל העלתה האשמות חמורות נגד הסוכנות, כולל:

1. קשרים עם חמאס. ישראל הגישה לאו”ם רשימה של 100 עובדי אונר”א, שלדבריה הם חמושים של חמאס או קשורים לפעילות טרור. אנשים אלו, טוענת ישראל, השתתפו במתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר.
2. שימוש במתקני סוכנות לפעולות טרור. ישראל דיווחה כי אתרים רבים של אונר”א בעזה שימשו חמושים של חמאס לאחסון נשק ולתכנון התקפות.
3. התעלמות מהמלצות האו”ם. בהודעתו, נזף משרד החוץ הישראלי גם באונר”א על ​​התעלמות מהמלצות ועדת האו”ם בראשות שרת החוץ הצרפתית לשעבר, קתרין קולונה, הקוראת לסוכנות לנקוט בצעדים מחמירים יותר בנוגע לקשרים עם חמאס.
4. סירוב לפטר עובדים המעורבים בטרור. אונר”א, לטענת ישראל, לא נקטה כל צעד להשעיית עובדים המעורבים בפעילות טרור, דבר הפוגע בנייטרליות ובאמון הבינלאומי של הסוכנות.

התבטאויות חריפות של משרד החוץ הישראלי

ישראל כץ הדגיש בהצהרה כי הסוכנות היא “חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון”, והוסיף:

“לאנר”א אין אלטרנטיבה – זה מיתוס. כיום, עיקר הסיוע ההומניטרי בעזה מגיע דרך ארגונים בינלאומיים אחרים, כאשר רק 13% עוברים דרך אונר”א. מדינת ישראל מתכוונת לשתף פעולה עם מי שאינם קשורים לטרור”.

חלופות לסיוע הומניטרי

ההחלטה להפסיק את אונר”א תיכנס לתוקף בעוד שלושה חודשים, ובמהלכם מתכוונות הרשויות הישראליות להרחיב את שיתוף הפעולה עם ארגונים בינלאומיים אחרים כדי להבטיח מתן סיוע הומניטרי לתושבי עזה הפלסטינים. בהודעתו ציין משרד החוץ הישראלי כי ממשלת המדינה נותרה מחויבת למשפט הבינלאומי ולמתן סיוע הומניטרי באזור, אך תשתף פעולה רק עם ארגונים שלדעתו אין להם קשרים עם קבוצות טרור.

איך זה ישפיע על האוכלוסייה הפלסטינית?

להחלטתה של ישראל עשויה להיות השפעה משמעותית על מערכת הסיוע ההומניטרי, בהתחשב בכך שאונר”א היא זה מכבר הספק העיקרי של השירותים לפלסטינים בעזה. כעת, מדינות מערביות וערביות רבות שתומכות במימון אונר”א עשויות להיאלץ להעריך מחדש את יחסיהן עם הסוכנות, במיוחד בהקשר של האשמות בתמיכה בטרור.

לסיכום ציין כץ כי ישראל תמשיך לעמוד בהתחייבויות בינלאומיות שמטרתן לסייע לאזרחים פלסטינים, אך תוך התחשבות בביטחונה והימנעות מקשרים עם ארגונים התומכים לדעתה בטרור.

אז מה הלאה?

עם זאת, קיימות דעות אחרות לגבי החלטה זו, המדגישות את ההשלכות השליליות האפשריות שלה על האוכלוסייה האזרחית בעזה. במיוחד מצביעים מבקרים ישראלים על היעדר אלטרנטיבה הולמת לאונר”א, שעלולה להוביל למשבר הומניטרי גדול אף יותר באזור.

מבקרי ההחלטה מדגישים כי אונר”א נותרה מנגנון קריטי למתן סיוע הומניטרי לפלסטינים במשך עשרות שנים. במצב שבו שיתוף הפעולה עם הסוכנות מופסק רשמית, נותרה השאלה פתוחה: מי יבצע את תפקידיה? הרשויות הישראליות אומרות שהן מוכנות להרחיב את שיתוף הפעולה עם ארגונים בינלאומיים אחרים כדי למנוע הפרעה באספקה ​​לעזה, אך הדבר יציב קשיים משמעותיים בפועל. נכון לעכשיו, רק 13% מהסיוע ההומניטרי לעזה זורם דרך אונר”א, וישראל מקווה לחלק מחדש את הנפח הזה לשותפים אחרים.

חלופות וספקות

כמה מומחים ישראלים מפקפקים ביעילות ובשיקול דעת של ההחלטה. הם מצביעים על אופיו הפופוליסטי של החוק ועל כך שהוא אינו לוקח בחשבון את ההשלכות האפשריות על אוכלוסיית רצועת עזה. מומחים מובילים טוענים כי ממשלת ישראל אינה נותנת כיום תשומת לב מספקת לנושאי ההתיישבות ארוכת הטווח והמבנה של עזה לאחר המלחמה, ומתרכזת רק בפעולות האיבה הנוכחיות.

כפי שאחד האנליסטים מציין, “אונר”א אינה עוד עוגה, ותפקידה כמתווך שלום מוטל בספק. אבל במקום להציע אלטרנטיבה אמיתית, הממשלה פשוט מעלימה עין מהבעיה”.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓