חברות ישראליות מנהלות משא ומתן עם חברות מאוקראינה נגד איום המל”טים

12 בנובמבר 2024 “מעקב רחפנים” הסתיים בפיצוץ בגן הילדים נשר, שם לא נשמעו הסירנות. התמונה המוכרת ממילא של תפיסת מזל”ט של חיזבאללה בצפון הסתיימה בהתרסקות שלו בשטח גן ילדים בנשר. למרבה המזל, איש לא נפגע. מצה”ל נמסר כי המזל”ט נמצא במעקב

בסוף אוקטובר ישבו מיליון ישראלים במקלטים בזמן שמזל”טים ניצודו ברחבי הצפון. ואז הוא נעלם, טס סביב חצי מישראל. מצאו אותו רק למחרת – הוא נפל באזור יקנעם.

לפני ואחרי, אירועים כאלה לא פסקו ובכל פעם דיברו על “התבוננות”. לפעמים עלו לאוויר טייסות של לוחמים, שדי חסרות תועלת במקרה של מל”טים.

הסכנה מכלי טיס בלתי מאוישים (מל”טים) הפכה דחופה לשתי המדינות – אוקראינה וישראל. בחודשים האחרונים, לפי הפרסום מאקו, חברות ישראליות מנהלות משא ומתן פעיל עם עמיתים אוקראינים, ומנסות לאחד כוחות בהתמודדות עם איום המל”טים.

“בין החברות שהוזכרו אלביטעמו סייע שגריר אוקראינה בישראל קורנייצ'וק ליצור קשר עם משרד ההגנה האוקראיני. חברה ישראלית נוספת היא R2שפיתחה מוצר ליירוט מל”טים והכשרת צבאות ברחבי העולם. חברה זו מקיימת מגעים עם אמיץ 1 – פלטפורמת מדינה אוקראינית שמטרתה מחקר ופיתוח של טכנולוגיות צבאיות מתקדמות”.

מקורות שיתוף הפעולה: אזהרות שלא נענו

אוקראינה הזהירה את ישראל מוקדם מהאיום החמור שמציבים מל”טי קמיקזה איראניים. המל”טים הללו, כפי שהדגימו התקיפות ב-7 באוקטובר 2023, הפכו למבחן אמיתי להגנת ישראל. חברות ישראליות שמות כעת לב לניסיונם של עמיתים אוקראינים שעברו “טבילת אש” בתנאים של מלחמה אמיתית עם רוסיה.

“שום מקום בעולם לא מספק הזדמנויות כאלה לבדיקת הפיתוחים שלה כמו אוקראינה”, מציינת אולנה בילוסובה, מומחית בבית הספר לכלכלה בקייב.

פקיד אוקראיני בכיר לשעבר אמר, כותב מאקוכי נציגים של לפחות חברה אוקראינית אחת העוסקת בטכנולוגיות חדשניות הקשורות ללחימה במזל”טים הגיעו לישראל לפני תחילת המלחמה ברצועת עזה, אך אפילו לא הצליחו למצוא עמיתים בתעשייה הישראלית להיפגש איתם. “אף חברה אחת לא הסכימה להיפגש איתם במשרד שלהם” הנה מה שהבוס לשעבר אומר:

“מישהו בא לפגוש אותם במסעדת מזון מהיר, ואני חושב שזו הייתה הפגישה היחידה. זו הייתה חוויה משפילה”.

חברות טכנולוגיה ישראליות מחפשות כעת פתרונות מוכחים שנבדקו בתנאי לחימה אמיתיים. חברות אוקראיניות מצידן שואפות לצמוח ולהרוויח מהקשרים הבינלאומיים של חברות ישראליות. הם מציינים כמעט שלוש שנות מלחמה ויותר מ-7,000 מל”טים ששוגרו מרוסיה לאוקראינה מאז תחילת 2024 בלבד, וכ-2,000 באוקטובר בשנה שעברה בלבד.

לשם השוואה, הנתונים האחרונים של משרד הביטחון הישראלי מראים כי מאז 7 באוקטובר 2023 שוגרו נגד ישראל כ-1,300 מל”טים מכל החזיתות גם יחד: לבנון, עזה, עיראק, סוריה, תימן ואיראן.

יתרונות אוקראינה: ניסיון וחדשנות ייחודיים

אוקראינה כבר יצרה תעשיית פיתוח טכנולוגית נגד מל”טים חזקה, המעסיקה יותר מ-200 חברות. לחברות אלו מגוון רחב של ניסיון ופיתוחים, לרבות מערכות זיהוי אקוסטיות.

דוגמאות אמיתיות לשיתוף פעולה

שיתוף הפעולה בין חברות ישראליות ואוקראיניות בתחום ההגנה מפני איום כלי טיס בלתי מאוישים (מל”טים) מתפתח באופן פעיל בחודשים האחרונים. חברות משתי המדינות מחליפות ניסיון וטכנולוגיה, מה שמביא לתוצאות משמעותיות בתחום הביטחוני.

חברות אוקראיניות והפיתוחים שלהן

1. 1. זבוק

      חברה אחת המפתחת חיישנים אקוסטיים לזיהוי מל”טים, טילים ואיומים אוויריים אחרים נקראת זבוק. היא מפתחת חיישנים מיוחדים הממוקמים במגדלי תקשורת ובמקומות נסתרים לאורך גבולות ואזורים רגישים אחרים. חיישנים אלו מסוגלים לזהות מל”טים איראניים שאהד וטילי שיוט לטווח ארוך. נכון להיום, רשת Zbock מכסה כ-5% מאוקראינה, שהם פי חמישה בערך משטחה של ישראל. הנתונים שנאספו על ידי חיישנים אלה מדויקים ביותר, עם אזעקות שווא נמוכות של 2.5% זבוק משך את תשומת הלב של שחקנים בינלאומיים, כולל מדינות נאט”ו. גנרל ג'יימס האקר, מפקד חילות האוויר של ארה”ב אירופה, שיבח לאחרונה את המערכות האקוסטיות של אוקראינה וציין כי המכשירים הזולים – בעלות של כאלף דולר – יכולים לקבוע במדויק את המהירות, הכיוון וההאצה של מל”ט.

      מִלְבַד, זבוק החלה לפתח שותפויות עם חברות ישראליות. כמה יזמי אבטחה ישראלים פנו לחברה, ואחד מהם מתכנן לבקר באוקראינה כדי ללמוד טכנולוגיה אקוסטית. כמו כן נערך ביקור מקוון בין חברה אוקראינית המתמחה ברובוטים ומזל”טים מסוג FPV לבין קבוצת יזמים ישראלים הפועלים בתחום האבטחה. אמנם לא ברור אם זה יוביל לחוזים, שני הצדדים הראו עניין ברור בשיתוף ידע, כולל יירוט של מל”טים איראניים שאהד.

1. דרונקס

   דמיטרי דוידוב, מייסד ומנכ”ל החברה דרונקסהמייצרת רחפנים מיירטים לשימוש חוזר, מבהירה כי הטכנולוגיות שפותחו על ידי חברות אוקראיניות לא תמיד עונות על הצרכים של ישראל. “באוקראינה, למשל, הזמן מגילוי לתגובה יכול להיות מספר שעות, בעוד שבישראל זה רק דקות בודדות ואפילו שניות”, הוא מסביר ומציין את ההבדלים בגודל המדינות. עם זאת, הבדלים כאלה יכולים להיות מוערכים רק לאחר שהמערכות נבדקות בפועל בתנאי לחימה. הוא גם מדגיש את החשיבות של הניסיון המעשי. חוסר הניסיון של צה”ל בהתמודדות עם מל”טים תוקפים לפני המלחמה הפחית, לדבריו, את מוכנות הצבא לאיום מסוג זה. “הדרך היחידה לוודא שהמערכת שלך עובדת היא לבדוק אותה בתנאי לחימה אמיתיים”, אומר דוידוב. הוא מודה שהציפיות היו מעט גבוהות בישראל והיה צריך למצוא פתרונות ספציפיים יותר למורכבות איום המל”טים.

   דוידוב מכיר היטב את המצבים הצבאיים באוקראינה ובישראל. הוא החל לעבוד באוקראינה לאחר הפלישה הרוסית, והפנה את פעילות החברה שלו למגזר הביטחוני. בישראל הוא עובד בשנה האחרונה מול משרד הביטחון (MDaT) תוך שימוש בניסיונו שצבר באוקראינה. לדבריו, אחת מחברותיו הפועלות באירופה ניהלה לאחרונה משא ומתן עם יצרנית חיישנים אקוסטיים אוקראינית, שפועלת גם במדינה אחרת באירופה. “אם החיישנים ייבדקו בישראל, נוכל לייצר אותם יחד עם שותפים ישראלים”, הוא מדגים דוגמה לשיתוף פעולה אפשרי.

   בנוסף, ראוי לציין כי חברות אוקראיניות החלו לעקוף את איסור ייצוא הנשק הקיים מאז תחילת המלחמה על ידי הפניית הייצור למדינות שכנות כמו פולין ואסטוניה וייצוא מוצרים דרכן, לרבות לישראל. . גם ממשלת אוקראינה אותתה לאחרונה על נכונותה להסיר את איסור היצוא שלה, לרבות ייצוא מערכות הקשורות למל”טים, מה שעלול להרחיב ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם ישראל.

מבחנים ואתגרים: מדוע טכנולוגיות אוקראיניות לא תמיד מתאימות לישראל

למרות הניסיון המשמעותי של אוקראינה, אינטגרציה טכנולוגית נתקלת לעתים בקשיים. כפי שמציין ולדימיר דאווידוב, ראש Dronex, ההבדל בגיאוגרפיה ובמהירות התגובה הופך חלק מהטכנולוגיות האוקראיניות ללא מתאימות לישראל, שבה איום יכול להתקרב תוך דקות ספורות.

“עלינו להתאים את הציפיות שלנו לתנאים האמיתיים. הניסיון באוקראינה נתן לנו הרבה דברים שימושיים, אבל ישראל צריכה תגובה מהירה ומדויקת יותר”, הגיב דוידוב.

היבט פוליטי ועתיד של שיתוף פעולה

הצטרפתי למילים הללו שגריר אוקראינה בישראל, יבגני קורנייצ'וק. בשל רגישות הנושא הוא נמנע מלמסור פרטים מדויקים, אך בשיחה, הוא כותב מאקוהוא דיבר בקווים כלליים על שיתוף פעולה בין חברות פרטיות באוקראינה ובישראל ואישר זאת “חברות ביטחוניות ישראליות נמצאות כעת בקשר פעיל עם עמיתיהם האוקראינים”.

בין החברות שהוזכרו אלביטשאיתו עזר השגריר קורנייצ'וק ליצור קשר עם משרד ההגנה האוקראיני. חברה ישראלית נוספת היא R2שפיתחה מוצר ליירוט מל”טים והכשרת צבאות ברחבי העולם. חברה זו מקיימת מגעים עם אמיץ 1 – פלטפורמת מדינה אוקראינית שמטרתה מחקר ופיתוח של טכנולוגיות צבאיות מתקדמות.

ממשלות מערביות נוטות בדרך כלל לתמוך בשיתופי פעולה כאלה בין חברות ההגנה הפרטיות של מדינותיהן ו אמיץ 1עם זאת, מנכ”ל החברה הישראלית ציין כי לא קיבל סיוע מצה”ל או ממשרד הביטחון הישראלי ביצירת קשרים עם המצע האוקראיני.

שגריר אוקראינה מתאר את שיתוף הפעולה בין חברות אוקראיניות וישראליות כמכפיל כוח ומדגיש שהיה צריך להתחיל מזמן.

“אחד ואחד – ישראל ואוקראינה – הם לא רק שתיים, הן שלוש או ארבע”.הוא אומר.

“ישראל מביאה ידע טכנולוגי וגישה לטכנולוגיה. יש לנו ניסיון קרבי רב. כמובן שצריך לשלב את כל זה. שיתוף הפעולה היה צריך להתחיל מזמן”.

על רקע אתגרים וסכנות הולכים וגדלים, השותפות בין חברות ישראליות ואוקראיניות מקבלת חשיבות אסטרטגית. צפוי שאינטראקציה זו לא רק תבטיח את ההגנה על שתי המדינות, אלא גם תאפשר שילוב של התפתחויות ביטחוניות מתקדמות ברמה הבינלאומית.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓