“אוזני המן” אכלו את “יום ישראל” במוסקבה – משרד התיירות הישראלי לקח חלק בפרויקט של ראש עיריית בירת רוסיה

“היום הזה הפך לחגיגה אמיתית של תרבות, היסטוריה וידידות” – שגרירות ישראל ברוסיה.

“ימי תרבות העמים בעולם” במוסקבה ( “העולם” היה מיוצג על ידי ונצואלה, קזחסטן, פרו, סין, קובה, הודו, סרביה, קוריאה (ברור, קוריאה הצפונית), אינדונזיה, תאילנד, וכמובן, ישראל … . בהכרזה הוזכרו גם בלארוס, אקוודור, ברזיליה וטורקיה, אבל הם לא הגיעו, כנראה.) האירוע התקיים ביוזמת עיריית מוסקבה ב-11 מרכזי “הזדקנות מוסקבה” ב-16 במרץ 2025.

הארגונים הפיקו – “הכרות עם תרבות ומסורות העמים בעולם. קונצרטים, סדנאות, הרצאות, תערוכות ועוד בהשתתפות שגרירויות ומרכזי תרבות”.

משרד התיירות של ישראל לא יכול היה להחמיץ את האירוע הזה של עיריית מוסקבה (כנראה)…..

על “היוזמות” של משרד התיירות של ישראל כבר כתבנו – “תיירות על דם”: משרד התיירות של ישראל יחזיר עד 50% מההוצאות על משיכת תיירים מרוסיה וישלם פיצויים על תיירים שהובאו למדינה מרוסיה”

התוכנית:

11. ישראל. מרכז “ויכינו”, רחוב ריאזנסקי, בית 64, קומה 2

14:00-15:00 הרצאה “הארץ המובטחת. חיבור של מסורות, תרבויות ודתות”. חידון עם הגרלת פרסים מסעודיות מישראל
15:00-16:00 קונצרט מאת האמן המכובד של רוסיה, יבגני ולביץ’ “4 ימים וירושלים”
16:00-17:00 סודות של עוגיית ישראלי מסורתית “אוזני המן”. תה ומסיבת צילום עם מסכות ישראליות.

על כך דיווחה שגרירות ישראל ברוסיה</a ב-17 במרץ 2025:

“משרד התיירות של ישראל לקח חלק בפרויקט של ראש עיריית מוסקבה. ב-16 במרץ, משרד התיירות של ישראל ברוסיה ערך את יום ישראל במרכז המוביל של הזדקנות מוסקבה “ויכינו”. היום הזה הפך לחגיגה אמיתית של תרבות, היסטוריה וידידות“.

ישראל במוסקבה: תרבות ושיתוף פעולה עם תוקפן

האירוע החל בהרצאה בשם “הארץ המובטחת. חיבור של מסורות, תרבויות ודתות” שנערכה על ידי סגן ראש נציגות משרד התיירות של ישראל ברוסיה, קסניה וורונצובה. בהרצאה הזו 88 אורחים למדו על “תרבות ישראל וההיסטוריה שלה”. אחרי ההרצאה התקיים קונצרט של האמן המכובד של רוסיה (!!!) יבגני ולביץ’, שביצע מוזיקה על ישראל, כמו גם “להיטים פופולריים ברוסיה”. האירוע הסתיים בסדנא על עוגיית ישראלי מסורתית “אוזני המן”, ולאחר מכן תה ומסיבת צילום עם מסכות ישראליות.

“אוזני המן” וההקשר הפוליטי

אלמנט חשוב של האירוע, שמשך את רוב תשומת הלב, היו “אוזני המן” — עוגיה מסורתית ישראלית שנעשה בה שימוש כסמל לחג פורים. המאכל הזה מזכיר את הסיפור העתיק שבו הנבל המן ניסה להשמיד את העם היהודי, אך הובס. בהקשר שבו אנו רואים את השימוש במאכלים המסורתיים האלה באירוע, אפשר לעשות אנלוגיה בין איך רוסיה, שמביאה תמיכה לחמאס, חיזבאללה ושיתוף פעולה עם מדינות כמו איראן, מהווה איום מודרני על ישראל. האיום הזה, כמו המן בזמנים הקדומים, ממשיך להילחם נגד קיומה של ישראל, בזמן שישראל משתפת פעולה בכזו דרך עם רוסיה שזה נראה מוזר ואף מסוכן.

שיתוף פעולה עם רוסיה: צעד אחורה לישראל?

החלק שצריך לשאול הוא: עד כמה נכון לישראל לתמוך ביוזמות תרבותיות מרוסיה, מדינה-תוקפן, שמבצעת לא רק אגרסיה כלפי אוקראינה, אלא גם תומכת בארגוני טרור המאיימים על ישראל? שיתוף פעולה כזה עם מדינה כזו פוגע במוניטין של ישראל ומעמיד אותה במצב “לא נעים” בזירה הבינלאומית.

ציטוט מהמומחה הפוליטי:

“השתתפות ישראל בפרויקטים תרבותיים שנערכים על ידי רוסיה, שמסייעת לטרוריסטים ומנהלת מלחמה עם אוקראינה, מעוררת ספקות במדיניות החוץ של ישראל. ישראל לא צריכה לאפשר למשרד התיירות שלה להיות חלק מהאירועים האלה.”

למה ישראל צריכה לשקול מחדש את מעשיה?

האירוע הזה עם השתתפות משרד התיירות של ישראל במוסקבה, למרות “הערך התרבותי” המפוקפק, מהווה אות שיכול להתפרש בעולם כתמיכה ברוסיה, שהיא פועלת בשיתוף פעולה עם קבוצות טרור ומציבה איום על ביטחון ישראל. ישראל צריכה לשקול מחדש אם כדאי להשתתף ביוזמות כאלה שעשויות להזיק למוניטין שלה ולערער את האמון בהחלטות הפוליטיות שלה.

ישראל בזירה הבינלאומית: ערכים וביטחון

לישראל חשוב לעשות את הבחירות במדינות ששותפות לערכים שלה ותומכות במאבק שלה בטרור ובאנטישמיות. תמיכה בפרויקטים תרבותיים עם רוסיה, שמסייעת לכל המדינות הללו, היא בדיוק הצעד שיחזק את המוניטין הבינלאומי של ישראל כמדינה מתקדמת, תרבותית ודמוקרטית.

אה, כן, תרבות!

כאשר מדובר בתרבות, אי אפשר לא לשים לב לכך, שמדינות כמו ונצואלה, קזחסטן, פרו, קובה, הודו, סרביה</strong ואפילו קוריאה הצפונית מייצגות את עצמן כדוגמאות תרבותיות ומתקדמות לעולם כולו. כל מדינה מצדיקה את הגישה שלה לפתרון בעיות פנימיות ואתגרים חיצוניים, כולל חופש עיתונות, תחרות דמוקרטית וכבוד לזכויות האדם.

ונצואלה — מדינה משגשגת עם סטנדרטים גבוהים של “תרבותיות”

ונצואלה היא דוגמה כיצד חשוב לשמור על מסורות תרבותיות בתנאים של כאוס כלכלי וחברתי. כאן, כמובן, אין צורך לשים לב לפרטים קטנים כמו אינפלציה היפר-מהירה, חוסר במוצרים, הגירה המונית וחורבן. הדבר החשוב ביותר הוא שלאנשים יש חופש לדון בתרבות ובמסורות, מבלי לדאוג לכך שהם עשויים למצוא את עצמם בגל הגירה הבא בחיפוש אחר חיים טובים יותר.

קזחסטן — אידיאל של יציבות ודמוקרטיה “תרבותית”

קזחסטן מציגה דוגמה עולמית כיצד אפשר להתמודד עם יציבות פוליטית בעזרת היעדר מוחלט של תחרות פוליטית. הרי במדינה הזו, האזרחים יכולים בשלווה להביע את דעתם מבלי לחשוש אם הדעות שלהם אינן תואמות את השלטון. כפי שמראה המציאות, העדר חופש הביטוי הוא פשוט חלק מהדרך הציביליזונית ליציבות.

פרו — סטנדרטים גבוהים של “תרבותיות”

כשמדברים על פרו, אי אפשר שלא לשים לב כיצד המדינה הזו מתקדמת כל שנה לקראת היותה דגם תרבותי למופת. עם השנים, במדינה הולך וגדל שיעור השחיתות, המהומות והקונפליקטים החברתיים, אבל כל זה — חלק מהחברה התרבותית! במדינה זו אפשר בקלות לראות כיצד בעיות חברתיות נפתרות בדרכים תרבותיות, למשל, בעזרת חובות עצומים ושגיאות מערכתיות בניהול.

סין — דגם של תרבותיות בשליטה על ההמונים

סין היא דגם של תרבותיות, כאשר “הפיתוח” מוסתר מאחורי מערכת מושלמת של שליטה, צנזורה והיעדר זכויות פוליטיות. אז מה — האם לא תרבותי להכריח את האנשים לשתוק ולא לדבר אם הם נגד השלטון? בסין יש הכל כדי ליצור תרבות נכונה: מצלמות בכל פינה, אפשרויות נרחבות למעקב ולחץ, וחוסר מוחלט של חופש אישי. הכל כדי שכולם ילכו בדרך שנקבעה מראש לעתיד מזהיר.

קובה — עולם שבו תרבות אמיתית מושגת דרך סוציאליזם

קובה היא מדינה נוספת שדרך ההשגת תרבותיות בה, כמובן, שווה לכל שאר המדינות לאמץ. כאן הכל מוסדר כך שהאוכלוסייה חיה בתנאים של אושר שלא נראה כמותו. כפי שידוע, העולם התרבותי באמת לא מכיר בעיות כמו הגבלות על חופש העיתונות, העדר יריבים פוליטיים ויצירת אשליה של חיים אידיאליים. קובה היא דוגמה לכך כיצד אפשר לשמור על תרבותיות תוך צמצום זכויות פרט.

הודו — דוגמה לעם תרבותי

הודו היא דוגמה חיה כיצד צריך לנהל דמוקרטיה תרבותית, שבה העושר ורווחה זמינים רק למעטים, בעוד ששאר האזרחים יכולים ליהנות מזכויותיהם כל עוד הם לא מפרים את יסודות הסדר הציבורי. כאן אפשר לראות גם קונפליקטים דתיים וגם אי-שוויון כלכלי, אך איך כל זה תרבותי! במדינה הזו, למרות הכל, ההתקדמות וההישגים בדמוקרטיה לא יכולים להיות מוצלים על ידי דברים קטנים כמו זכויות נשים או זכויות מוסלמים — כי זה עדיין חלק מההקשר החברתי התרבותי.

סרביה — תרבותיות של שלום

סרביה כמודל של תרבותיות בפעולה. מדינה, שנאבקת בזכותה על אדמות היסטוריות ומסכימה לפתרונות תרבותיים במסגרת סכסוכים היסטוריים. למרות שמספר הקונפליקטים הפוליטיים וההסברה לא יורד, עבור אנשים תרבותיים זה לגמרי נורמלי — כי על הדרך לציביליזציה תמיד יהיו רגעים קשים.

קוריאה הצפונית — פסגת התרבותיות

ולבסוף, קוריאה הצפונית — אידיאל אמיתי של תרבותיות, שבה אין חופש, אבל יש שליטה מוחלטת, אידיאולוגיה אחת ויציבות אבסולוטית. במדינה זו לא קשה להגיע לפסגות של תרבותיות אם פשוט מתעלמים מכל האיומים החיצוניים ומתמקדים בסדר פנימי — גם באמצעות מחנות עבודה ומחנות ריכוז.

ובכן, הבנתם את הרעיון …

ישראל ובחירתה: למה לקחת חלק בהחלפה “תרבותית” כזו?

ההומור המרושע של НАновости:

“לא מפתיע שמשרד התיירות של ישראל החליט לקחת חלק באירוע התרבותי המפואר הזה, שבו כל כך הרבה מדינות מיוצגות, המעוררות את העולם להחלפה תרבותית וציוויליזונית. אחרי הכל, החלפה תרבותית עם רוסיה, שתומכת בכל המדינות “התרבותיות והציוויליזוניות” האלה, היא בדיוק הצעד שיחזק את המוניטין הבינלאומי של ישראל כמדינה מתקדמת, תרבותית ודמוקרטית”.

NAnews – חדשות ישראל ממשיכה לעקוב אחרי המצב ולנתח את צעדיה של ישראל בזירה הבינלאומית.

שיתוף פעולה עם רוסיה בתנאים כאלה — זה לא רק טעות, זה איום אסטרטגי על ישראל.