- December 24, 2025
- 11:30 am
- בעולם
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ב-24 בדצמבר 2025 חשף לראשונה את תוכן המסמך הטיוטה “הבסיסי” לסיום המלחמה — תוכנית בת 20 סעיפים, שלדבריו, נדונה בין אוקראינה, ארה”ב, אירופה ורוסיה. זלנסקי הדגיש כי מדובר בטיוטה ראשונית, והנושאים הרגישים ביותר — בראש ובראשונה טריטוריאליים — עשויים להיפתר בסופו של דבר ברמת המנהיגים.
הפומביות של “20 הסעיפים” הללו חשובה משתי סיבות. ראשית, המסמך יוצר לראשונה מסגרת: מהפסקת אש ועד למנגנון שליטה וסנקציות על הפרות. שנית, בטקסט כבר נראים נקודות צרות — תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז’יה, טריטוריה ונוסחת ערבויות הביטחון, שבה מנסים לחבר את החלקים הצבאיים, הסנקציוניים והפוליטיים לחבילה אחת.
מה בדיוק אמר זלנסקי ולמה זה נשמע עכשיו
זלנסקי הבהיר כי “20 הסעיפים” אינם “שלום מוכן”, אלא בסיס שאליו יכולים להתווסף מסמכים והסכמים נוספים. הוא גם קישר את הצעד הבא לתגובה של מוסקבה לאחר מגעים עם הצד האמריקאי וציין במיוחד: נושא הטריטוריות הוא הקשר המסובך ביותר.
20 סעיפים — בקצרה ובמהות
להלן תמצית הסעיפים שזלנסקי הציג בפומבי.
אישור ריבונות אוקראינה.
הסכם מלא וללא תנאים על אי-תוקפנות בין רוסיה לאוקראינה + מנגנון ניטור קו העימות (מוזכרות טכנולוגיות תצפית והתראה מוקדמת על הפרות).
ערבויות ביטחון חזקות לאוקראינה.
מספר הכוחות המזוינים של אוקראינה בזמן שלום — ברמה של 800 אלף.
ערבויות ביטחון מארה”ב, נאט”ו והחותמים האירופיים, לפי ההיגיון של “כמו סעיף 5”. כמו כן, נדונה הרעיון של החזרת סנקציות אוטומטית במקרה של פלישה חדשה של רוסיה. באחת מהגרסאות נשמעה הנוסחה על “פיצוי מארה”ב”, אך זלנסקי אמר כי חלק זה הוסר כעת.
רוסיה צריכה לעגן את מדיניות אי-התוקפנות כלפי אירופה ואוקראינה בחוקיה ובמסמכיה, כולל אישור בפרלמנט.
הדרך של אוקראינה לאיחוד האירופי: חברות “בזמן מסוים” + גישה מועדפת לטווח קצר לשוק האיחוד האירופי.
חבילת פיתוח והשקעות לאוקראינה בהסכם נפרד.
קרנות שיקום וקרנות הומניטריות: המטרה המוצהרת היא לגייס 800 מיליארד דולר (הון, מענקים, מכשירי חוב, המגזר הפרטי).
לאחר הסכם המסגרת אוקראינה מאיצה את תהליך חתימת הסכם הסחר החופשי עם ארה”ב.
אישור מעמד ללא נשק גרעיני לפי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז’יה — הנקודה הראשונה שבה לא נמצא פשרה. הוצגו אפשרויות שונות לניהול משותף: מודל אמריקאי עם חלקים לצדדים וניהול אמריקאי; גרסה אוקראינית — מיזם משותף של ארה”ב ואוקראינה “50/50”.
תוכניות חינוכיות ואנטי-דיסקרימינציה, סובלנות דתית, הגנה על שפות מיעוטים לפי כללי האיחוד האירופי.
הטריטוריות — הנקודה המסובכת ביותר: נקבעת דה-פקטו קו מיקום הכוחות בתאריך ההסכם במחוזות דונצק, לוהנסק, זפוריז’יה וחרסון. זלנסקי אישר כי רוסיה דורשת את נסיגת הכוחות המזוינים של אוקראינה ממחוז דונצק. כמו כן, נדון פורמט של אזור כלכלי מפורז/חופשי.
לאחר הסכמת ההסדרים הטריטוריאליים הצדדים מתחייבים לא לשנות אותם בכוח.
חופש השימוש המסחרי בדנייפר ובים השחור; הסכם ימי נפרד על חופש השיט; חצי האי קינבורן — מפורז.
ועדה הומניטרית: חילופי שבויים “כולם על כולם”, החזרת עצורים אזרחיים ובני ערובה (כולל ילדים ואסירים פוליטיים), אמצעים לסיוע לקורבנות המלחמה.
אוקראינה צריכה לערוך בחירות בהקדם האפשרי לאחר חתימת ההסכם.
המסמך צריך להיות מחייב מבחינה משפטית; מוצע פיקוח דרך “מועצת השלום” בראשות הנשיא טראמפ. משתתפי המנגנון: אוקראינה, אירופה, נאט”ו, רוסיה, ארה”ב. על הפרות — סנקציות.
לאחר הסכמת הצדדים — הפסקת אש מלאה ומיידית, לאחר מכן אישור בפרלמנט ו/או משאל עם כלל-אוקראיני “כן/לא”. זלנסקי ציין כי ניתן לשלב את הבחירות והמשאל. ערבויות הביטחון ייכנסו לתוקף רק לאחר אישור מלא.
איפה “האזור האדום”: שלושה סעיפים שיכריעו הכל
תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז’יה
זה לא רק אנרגיה. זה שליטה, ביטחון המתקן, גישה ואחריות על תקריות. הוויכוח על מודל הניהול של תחנת הכוח מראה: ארה”ב מנסה לשלב את נושא התחנה במבנה הכללי של ערבויות ושליטה, וקייב לא רוצה להפוך את הניהול המשותף עם רוסיה ל”לגיטימציה” לנוכחות הכיבושית.
הטריטוריות
קביעת קו העימות בתאריך ההסכם — מנגנון קלאסי של “הקפאה”. אבל כאן נראה קונפליקט המטרות: מוסקבה דוחפת דרישות לגבי מחוז דונצק, קייב שומרת על מסגרת הריבונות והעיקרון “לא משנים בכוח”. בלוק זה, לפי דברי זלנסקי, ידרוש משא ומתן ברמה הגבוהה ביותר.
ערבויות ביטחון וסנקציות
הסעיפים על ערבויות ושליטה מנסים לאסוף היבריד: “סעיף 5” מותנה, מנוף סנקציות, גוף פיקוח חיצוני. הנקודה החלשה — קונקרטיקה משפטית: מי קובע הפרה, מה נחשב להפרה, אילו צעדים מופעלים אוטומטית וכמה מהר.
למה זה חשוב לקהל בישראל
עבור ישראל, המסלול האוקראיני אינו “מדיניות רחוקה”. במדינה חיים מאות אלפי אנשים עם קשרים משפחתיים לאוקראינה; כל החלטה על הפסקת אש, חילופים, החזרת אזרחים ותנאי ביטחון משפיעה ישירות על זרמים הומניטריים, רשתות מתנדבים ותמיכה של התפוצה.
יש גם היבט מעשי: הים השחור, נתיבי סחר, אנרגיה, תפקיד ארה”ב כארכיטקט של שליטה — כל אלה משפיעים על הקונפיגורציה האזורית הכללית, שבה סנקציות, ערבויות בינלאומיות והיכולת לשמור על משטר הפסקת אש הופכים לחלק ממערכת לחץ וריסון גדולה.
מה הלאה
לפי דברי זלנסקי, הצעד הבא הוא תגובת רוסיה לאחר מגעים עם הצד האמריקאי. לאחר מכן ייתכנו משא ומתן ברמת המנהיגים — שם, לפי ההיגיון של קייב, עשויים להידון הנושאים הרגישים ביותר, בראש ובראשונה הטריטוריה.
והשאלה המרכזית על רקע הפרסום הזה נשמעת כך: האם אתם מאמינים שחבילה עם משאל עם, סנקציות ושליטה חיצונית באמת תשמור על הפסקת האש, או שזה רק הפסקה ביניים לפני שלב חדש?
חדשות ישראל | Nikk.Agency
