- January 30, 2026
- 9:02 pm
- ישראל
בשנת 2025 הפכה הדיאספורה האוקראינית לגדולה יותר מבחינה מספרית, אך ההעברות הכספיות הביתה פחתו. זה ניכר מהסטטיסטיקה של הבנק הלאומי של אוקראינה: זרם ההעברות הפרטיות מצטמצם, במיוחד בקו ההכנסות מעבודה, ולגבי אוקראינה זה לא רק “מינוס במספרים”, אלא לחץ על משפחות, צריכה ויציבות בעורף.
לפי נתוני הבנק הלאומי של אוקראינה, בנובמבר 2025 נפח ההעברות הכספיות הפרטיות ירד ב-8.9% והסתכם בכ-0.6 מיליארד דולר. יחד עם זאת, הכנסות השכר מחו”ל ירדו ב-29%, בעוד שהעברות פרטיות “אחרות” דרך ערוצים רשמיים (למשל, סיוע לקרובים) – להיפך, עלו ב-9.9%. הזרמים יורדים גם דרך ערוצים רשמיים וגם דרך ערוצים לא פורמליים: הרשמיים ירדו בשנה ב-7.7%, הלא פורמליים – ב-10.7%.
אם נסתכל רחב יותר, עבור ינואר-נובמבר 2025 ההעברות הכוללות ירדו ב-15.5% – ל-7.3 מיליארד דולר. לשנות המלחמה זה אחד מהתוצאות החלשות ביותר: לאחר רמות גבוהות יותר בשנים 2022-2023 הירידה הפכה למגמה יציבה, ו-2024 כבר נראתה גרועה יותר מה”נורמות” שלפני המלחמה.
בגיאוגרפיה של ההכנסות ניכרת פרט חשוב לישראל: לפי נתוני הבנק הלאומי של אוקראינה, בשנת 2025 בין המדינות המקוריות הגיעו הנפחים הגדולים ביותר מפולין, ארה”ב, בריטניה, צ’כיה, גרמניה – וישראל גם בחלק העליון של הרשימה: 453 מיליון דולר בשנה. זה לא “שגיאה”, זה תרומה מלאה של הקהילה – אך הזרם הכללי עדיין יורד.
בדינמיקה של השנים האחרונות התמונה נראית כך: לפני המלחמה ההעברות נשמרו ברמה של כ-11-12 מיליארד דולר (2018-2020), בשנת 2021 עלו ל-14.019 מיליארד, לאחר מכן ב-2022-2024 ירדו: 12.543 מיליארד (2022), 11.292 מיליארד (2023), 9.464 מיליארד (2024). שנת 2025, לפי ההערכות בחומר, הייתה חלשה עוד יותר – כ-8 מיליארד דולר.
למה “יותר עזבו”, אבל ההעברות פחותות
אחת הסיבות היא שהרכב ההגירה והלוגיקה של המשפחות השתנו. בפרשנות “קומרסנט אוקראיני“ מסביר ראש הארגון הרלוונטי וסיל ווסקובויניק: ההגירה העובדתית הקודמת, שבה חלק ניכר היו גברים, למעשה “נשברה” על ידי המלחמה וההגבלות על היציאה. והיציאה הנוכחית – זו לרוב נשים וילדים, וגם גברים שיש להם אפשרות חוקית לעזוב.
הוא מנסח זאת בצורה קשה, אך למעשה: מספר האנשים שאליהם שלחו בעבר כסף באופן קבוע לאוקראינה פוחת, כי המשפחה עוברת כולה או חלקית, והצורך ב”העברה הביתה” מתמוסס בהוצאות היומיות כבר במדינה החדשה. בנוסף לגברים שעבדו בחו”ל לפני המלחמה, לעיתים קרובות מצטרפות נשים וילדים – והכסף מתחיל ללכת לא לאוקראינה, אלא להתארגנות במקום.
ווסקובויניק מדבר גם על צומת העתיד: אם לאחר סיום המצב הצבאי ייפתחו הגבולות, ייתכן גל חדש של הגירה עובדתית ואיחוד משפחות. אבל השאלה המרכזית היא איפה בדיוק המשפחות יתאחדו. אם באוקראינה – זרם ההעברות עשוי להתעורר חלקית. אם בחו”ל – מספר הנמענים של ההעברות בתוך המדינה ימשיך להצטמצם.
הזווית הישראלית: יש כסף, אבל המוטיבציה משתנה
לישראל בסיפור הזה חשובים שני רבדים.
הראשון – סטטיסטי טהור: 453 מיליון דולר בהעברות מישראל בשנה – זה סימן לערוץ תמיכה יציב. בערים הישראליות, שבהן הקהילה האוקראינית בולטת במיוחד (תל אביב, חיפה, בת ים, אשדוד, נתניה), הכסף לעיתים קרובות לא הולך ל”כלכלה מופשטת”, אלא לאנשים ספציפיים – הורים, קרובים מבוגרים, ילדים שנשארו באוקראינה.
הרובד השני – פסיכולוגי ויומיומי: אנשים רבים שעזבו ב-2022-2023, ב-2024-2025 כבר לא חיים במצב של “מזוודה זמנית”. הם משלמים שכר דירה, גנים, ביטוחים, לימודים, סוגרים הלוואות, מסדרים את חייהם. ובשלב זה ההעברה הקבועה “הביתה” מתחילה להתחרות עם המציאות במקום – במיוחד כשההכנסות לא גדלות.
לכן עבור הקורא הישראלי הנושא הזה לא עוסק ב”למה אתם לא עוזרים”, אלא באיך מבנה החיים של הדיאספורה משתנה במהירות – ואיך זה משפיע על היציבות של אוקראינה.
לא רק רצון, אלא גם כלכלה: לאנשים יש פחות כסף פנוי
כלכלנים בחומר מציינים: ההתפרצות של 2022 הייתה קשורה חלקית לא ל”העברות קלאסיות של עובדים”, אלא לתמיכה חירום – דיאספורה, מתנדבים, גיוסים לצבא, פליטים, שיקום הרוס. זו הייתה גיוס משאבים שלא יכול להחזיק ברמה אחת במשך שנים.
האנליסט הפיננסי איוון סקליור בפרשנות “קומרסנט אוקראיני” מוסיף גורם נוסף: באירופה המצב בשוק העבודה החמיר, אינפלציה גבוהה והאטה כלכלית משאירים למיגרנטים פחות כסף פנוי. בנוסף, אנשים שעזבו בתחילת המלחמה “נטמעו” בחיים החדשים ומוציאים יותר במקום שבו הם חיים, ולא שולחים לאוקראינה. הוא גם מדבר על ירידת ההכנסות של האוקראינים בחו”ל, וכתוצאה מכך, ירידה ביכולת לעזור בהעברות קבועות.
לזה נוסף העברת חלק מהמומחים האוקראינים לחו”ל – במיוחד בתחום ה-IT. הלוגיקה פשוטה: הלקוחות רוצים יציבות, סיכוני ניתוקים וגורמי גיוס דוחפים לרילוקציה. וכאשר אדם מקבל תשלום כבר מחוץ לאוקראינה ומוציא אותו שם, השכר הזה סטטיסטית מפסיק להיראות כ”העברה לאוקראינה”, והמדד הכללי יורד.
באמצע התמונה הזו נמצאת מה שהקוראים של נאנובוסטי בדרך כלל רואים בתגובות ובמכתבים: משפחות “נחתכות” על ידי המלחמה ונאלצות לקבל החלטות לא מתוך אסטרטגיות, אלא מתוך משברים יומיומיים. זה בדיוק מה ש”נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency” כותב ומדבר עליו באופן קבוע – כאשר המסלולים האישיים של הדיאספורה הופכים לחלק מהכלכלה הגדולה, גם אם אנשים לא קוראים לזה כך.
מה זה מאיים על אוקראינה: פחות כסף – יותר עומסים פנימיים
כאשר זרם ההעברות יורד, הראשונים שמרגישים זאת הם לא “המדדים המקרו-כלכליים”, אלא התקציבים הביתיים. ההעברות לעיתים קרובות כיסו תרופות, שכר דירה, הוצאות קהילתיות, לימודי ילדים, תיקונים לאחר הפגזות, תמיכה במבוגרים.
אם ההכנסות מעבודה מחו”ל מצטמצמות, אוקראינה מתמודדת עם אפקט כפול:
הצריכה בתוך המדינה יורדת, כלומר – עסקים קטנים ותקציבים מקומיים חלשים יותר;
הפגיעות של משקי הבית, שחיו “על תמיכה” של קרובים, גדלה.
וזה קורה על רקע הלחץ המתמשך על התשתיות והחיים, כאשר אנשים מקבלים החלטה לעזוב לא מתוך חלום על אירופה, אלא כי החיים הופכים לקשים פיזית.
מאזן ההגירה 2025: עזבו יותר ממה שחזרו
מדד נפרד – כמה אנשים עוזבים וכמה חוזרים. לפי נתוני מרכז האסטרטגיה הכלכלית, בשנת 2025 מספר העוזבים עלה על מספר החוזרים ב-303 אלף (זה פחות מההפרש בשנת 2024 – 459 אלף). אבל המומחים מזהירים: גורמי החורף יכולים לשנות את הדינמיקה בחדות.
בטקסט מובאת גם הערכה רועשת, שהושמעה על ידי ראש עיריית קייב: העיר בתקופת לחצי החורף עשויה הייתה לעזוב מאות אלפי אנשים. גם אם הערכות אלו יעודכנו, המגמה עצמה ברורה: כאשר מספר האנשים ש”מעבירים את חייהם” לחו”ל גדל, ההעברות לאוקראינה עשויות לרדת לא מתוך קמצנות, אלא כי הנמען עובר יחד עם השולח.
מה חשוב להבין לקורא הישראלי
ישראל בסטטיסטיקה הזו – לא “אקזוטיקה”, אלא אחד מהמקורות הבולטים של העברות. אבל המסקנה העיקרית היא אחרת: שנת 2025 מראה איך הדיאספורה עוברת מעבר מ”עוזרים בדחיפות” ל”חיים כאן לאורך זמן”. וזה משנה אוטומטית את הזרמים הכספיים, גם אם הקשר הרגשי עם אוקראינה נשאר.
הפרדוקס של 2025 הוא בכך שיש יותר אנשים בחו”ל, אבל פחות כסף בבית – כי ההגירה הפכה למשפחתית, ההוצאות הפכו לקבועות, ההכנסות של רבים ירדו, וחלק מהעזרה של 2022 הייתה גיוס חד פעמי, ולא מודל יציב.
וכן, זו בעיה רצינית עבור אוקראינה. אבל השורש שלה – לא ב”חמלה שנעלמה”, אלא בשינוי החיים של מיליוני אנשים, כולל אלו שנמצאים בישראל ונאלצים לאזן בין תמיכה בקרובים ליציבות האישית שלהם.
