מקורות אמריקאים ואוקראינים מאשרים: על סדר היום של המשא ומתן — אפשרות שבה אוקראינה תוכל להצטרף לאיחוד האירופי כבר ב-2027. על כך כותב דיוויד איגנשיוס ב-The Washington Post, בהתבסס על נתונים מוושינגטון וקייב. הפרטים מועטים, אך עצם מבנה הדיון משנה באופן חד את הקונטקסט של הפוליטיקה האירופית.
במקביל, מתנהלים שיחות על איך יקבלו את הקצב הזה מדינות האיחוד האירופי, כאשר חלק מהבירות עדיין מביעות ספקות. במיוחד הונגריה: עמדתה היא השאלה המרכזית עבור החבילה העתידית. בממשל האמריקאי סבורים שההתנגדויות יצליחו להתגבר, אף על פי שהמנגנונים להשפעה אינם נחשפים. בקייב מקשרים זאת להרחבת המסחר, זרמי ההשקעות, ומה שחשוב ביותר, ללחץ על רפורמות פנימיות.
בלוק נפרד — פרמטרים אפשריים של ביטחון. בפרויקט דנים ביצירת אזור מפורז לאורך קו הפסקת האש. האורך — ממחוז דונצק למטה לחרסון וחלק מזפוריז’יה. הקו יהיה דו-רובדי: הראשון — ללא נשק כבד, השני — עם מגבלות מיוחדות ופיקוח בינלאומי. מקורות משווים זאת למודל הקוריאני, ומדגישים שמבנה המעקב יהיה “קשוח, ללא אפשרויות”.
נקודה נוספת שמעוררת מחלוקות — עתיד תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז’יה. בפרסום צוין שבאחת הגרסאות נדון ניהול זמני של התחנה על ידי ארה”ב. בסביבה המומחית מנסים לפרש זאת: מביטחון המתקן ועד איתות פוליטי למוסקבה. בכל מקרה, הרעיון כבר נכנס לדיונים בינלאומיים.
הגרסה הראשונה של התוכנית, שהוצגה ב-20 בנובמבר, הייתה הרבה יותר ישירה. שם נאמר שאוקראינה מעגנת בחוקה את הוויתור על הצטרפות לנאט”ו, והברית, בתורה, מתחייבת לא לשקול את בקשת אוקראינה. עם זאת, הדרך לאיחוד האירופי נפתחת רשמית. עבור תחנת הכוח בזפוריז’יה הוזכרה אפשרות אחרת: הפעלה תחת ניהול סבא”א וחלוקת החשמל בין אוקראינה לרוסיה בחצי.
כעת המסמך משתנה, מתמלא בניואנסים, נעלמות נוסחאות חדות ומופיעות חדשות, יותר פוליטיות. תהליך השלום מעוצב בו זמנית על ידי מספר צדדים, וכל אחד מושך לכיוונו. אך הכיוון הכללי כבר נראה — אירופה, ביטחון, שליטה בתשתיות קריטיות. עבור הקהל האוקראיני זהו איתות חשוב, ונמשיך לעקוב כיצד יתוקן הפרויקט, — כולל בקווים דו-צדדיים בין וושינגטון לקייב. בתמונה הסופית החלטות רבות ישפיעו גם על ישראל: מהארכיטקטורה של הביטחון באזור ועד תרחישים אנרגטיים אפשריים. על כך אנו כותבים באופן קבוע ב-НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency.
