במהלך תקופת המצב הצבאי קיבלה אוקראינה סיוע הומניטרי רפואי בשווי ₴21.52 מיליארד, כולל מישראל – משרד הבריאות של אוקראינה

במהלך תקופת המצב הצבאי, אוקראינה קיבלה סיוע הומניטרי רפואי בסכום של יותר מ-21.52 מיליארד גריבנה. נתונים אלו פורסמו על ידי משרד הבריאות של אוקראינה ב-2 בינואר 2025. מאחורי המספרים היבשים עומדת עבודה ממשית של מערכת הבריאות בתנאי מלחמה, שבה כל משלוח משמעותו חיים שנשמרו.

מאז תחילת המלחמה המלאה, הגיעו לאוקראינה 18,454 טון של סיוע הומניטרי רפואי. זה לא מבצע חד פעמי ולא תמיכה סמלית, אלא זרם מתמשך של משאבים, בלעדיהם לא ניתן לטפל בפצועים, רפואה דחופה ויציבות בסיסית של בתי חולים.

מבנה הסיוע מראה את היקף המאמצים. אוקראינה קיבלה 440,768,449 יחידות של תרופות, וכן 260,924,210 יחידות של מוצרים רפואיים, אמצעי הגנה אישית ורכיבים. מדובר בחומרים מתכלים, המשמשים מדי יום בחדרי ניתוח, יחידות טיפול נמרץ ונקודות ייצוב.

קטגוריה נפרדת כללה 36,099 יחידות של ציוד רפואי ופתרונות IT, כולל מערכות אבחון ותשתית דיגיטלית. בנוסף, נמסרו 987 יחידות של תחבורה רפואית ומיוחדת, 876 גנרטורים, יותר מ-139,000 כלי רפואה, 3,026 יחידות של ריהוט וציוד רפואי.

בתנאי מלחמה, חשוב גם להגן על הצוות. במשלוחים נכללו 4,815 אפודי מגן וקסדות, כולל לוחות מגן ונשאי לוחות. כמו כן, אוקראינה קיבלה 9 מבנים ובתי חולים ניידים, 595 מסופי Starlink לתקשורת ועוד 17,289,499 יחידות סיוע, המסווגות כ”אחר”.

משרד הבריאות מדגיש: הסיוע ההומניטרי מחולק לא רק בין מוסדות הכפופים למשרד הבריאות. הוא מופנה גם למוסדות רפואיים עירוניים וממשלתיים, כולל אלו הפועלים במערכת הביטחון וההגנה. העיקרון המרכזי הוא עדיפות.

בראש ובראשונה, הסיוע מגיע למוסדות רפואיים באזורי לחימה ובקרבת קו החזית, וכן לבתי חולים המטפלים בפצועים. מוקד נפרד הוא אזורים עם מספר רב של עקורים פנימיים, שבהם העומס על הרפואה עולה בהרבה על המדדים שלפני המלחמה.

סגנית שר הבריאות לענייני פיתוח דיגיטלי, מריה קרצ’ביץ’, מציינת שכל משלוח יש לו משמעות מעשית: מכולות ומטעני סיוע הופכים ליציבות המערכת וליכולת לעבוד גם תחת הפגזות.

הסיוע ההומניטרי הרפואי ניתן על ידי ארגונים בינלאומיים ולא ממשלתיים, המגזר העסקי וממשלות המדינות הבאות:

ארה”ב, איטליה, לוקסמבורג, צ’כיה, גרמניה, צרפת, אוסטריה, מלזיה, סלובקיה, דנמרק, ספרד, הודו, שווייץ, פולין, לטביה, שוודיה, דרום קוריאה, פקיסטן, פינלנד, ליטא, ליכטנשטיין, בלגיה, בריטניה, קנדה, נורווגיה, אזרבייג’ן, הולנד, רומניה, ישראל, סרביה, קניה, מולדובה, ארגנטינה, סלובניה, הונגריה, איחוד האמירויות הערביות, טורקיה, יפן, מקסיקו, אסטוניה, אוסטרליה, בולגריה, סין, אירלנד, סינגפור, ברזיל, קפריסין, יוון, אינדונזיה.

רשימה זו אינה רק רשימת דגלים. זו מפת תמיכה בינלאומית, שבה שכנות מדינות אירופה, המזרח התיכון, אסיה, אמריקה ואפריקה. כולל ישראל, שסייעתה הפכה לחלק מהתשתית הרפואית הכוללת להישרדות אוקראינה.

תרומתו של החברה הישראלית לתמיכה באוקראינה ראויה לתשומת לב מיוחדת. מעבר לסיוע הממשלתי והמוסדי, תפקיד משמעותי שיחקו מתנדבים ישראלים, קרנות צדקה, ארגונים רפואיים ויוזמות פרטיות. מימי המלחמה הראשונים נשלחו מישראל לאוקראינה תרופות, ציוד, אמצעי הגנה, פתרונות רפואיים ניידים ומטעני סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית.

רופאים ישראלים, פרמדיקים ומומחים לרפואה דחופה חלקו ניסיון בעבודה בתנאי איום מתמיד של הפגזות, וסטארטאפים טכנולוגיים ורפואיים ישראליים השתתפו בהבטחת תקשורת לבתי חולים, פתרונות אבחון ומערכות קיום אוטונומיות. תפקיד נפרד שיחקו קהילות יהודיות, רשתות מתנדבים ופעילים אזרחיים, שתיאמו באופן קבוע את איסוף והעברת הסיוע לאזורי החזית של אוקראינה.

תמיכה זו הפכה לביטוי לא רק של סולידריות בינלאומית, אלא גם של אחריות אזרחית ישירה של חברה שמבינה היטב את מחיר המלחמה ופגיעות האוכלוסייה האזרחית. מאמצים כאלה – ברמת האנשים, ולא רק המדינות – הופכים את הסיוע ההומניטרי לתמיכה יציבה ושיתוף פעולה ארוך טווח בין מדינות.

הסכום של 21.52 מיליארד גריבנה אינו דוח חשבונאי. זהו מדד לאופן שבו סולידריות גלובלית מתורגמת לחיים שניצלו, חדרי ניתוח פעילים ובתי חולים שממשיכים לתפקד למרות המלחמה. על קשרים כאלה בין אוקראינה, ישראל והעולם בתנאי משבר מספרים בעקביות NAחדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency.