חסידת אומות העולם אולכסנדרה שולז’קו: כיצד אוקראינית הצילה 102 ילדים במהלך השואה

כידוע, ב-14 במאי מציינים באוקראינה את יום הזיכרון לאוקראינים שהצילו יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. אנשים אלה זכו בתואר הכבוד חסידי אומות העולם מטעם מדינת ישראל על הצלת יהודים מהמדיניות הנאצית להשמדה.

ביניהם – אולכסנדרה מקסימיבנה שולז’קו, גננת מצ’רקסי, שהצילה במהלך המלחמה 102 ילדים, כולל 25 ילדים יהודים.

על שמה שונה שמו של רחוב פושקין, כך נמסר מהודעת מועצת העיר צ’רקסי.

סיפורה של הגיבורה: מהגן ועד לחסידת אומות העולם

המלחמה תפסה את אולכסנדרה שולז’קו בצ’רקסי, שם עבדה בגן ילדים מספר 4. היא לא הצליחה להתפנות עם שני ילדיה הקטנים, וב-22 באוגוסט 1941 נכנסו כוחות גרמניים לעיר. מספר היתומים וילדי הרחוב הלך וגדל מדי יום. באחד הימים היא ראתה ילד ליד גופת אישה שנרצחה ולקחה אותו לביתה. כך נולד הרעיון להקים מקלט.

גבורה וסיכון

אולכסנדרה פנתה למועצת העיר בבקשה לפתוח מקלט. היא הצליחה לקבל אישור, אך לא קיבלה כל עזרה מהשלטון החדש. יחד איתה עבדו במקלט:

• איוון מיכאילוביץ’ קושניר
• מוטריה איבניבנה קושניר
• מריה פנאסיבנה מירץ
• פאבל איבנוביץ’ אלפיורוב

המקלט הפך למקום מפלט לעשרות ילדים. לאחר הטבח ההמוני ביהודים, מספר הילדים הלך וגדל.

העונש על סיוע ליהודים ולצוענים היה מוות, אך אולכסנדרה שולז’קו ועוזריה לא נכנעו.

היא רשמה את הילדים בשמות ובלאומים בדויים. אף אחד מהם לא חשף את סוד קיומו של המקלט.

תושייה הרואית

שולז’קו הצליחה להציל את הילדים בזכות הידע שלה בשפה הגרמנית ותושייתה. היא הצליחה להטעות את הממשל הגרמני ולהסתיר את הילדים. במקלט גידלו תרנגולות, עזים וחזירים כדי להבטיח שהילדים לא ימותו מרעב. הילדים היהודים נרשמו כאוקראינים, יוונים, ארמנים או טטרים בהתאם למראם. במהלך ביקורות הם הוסתרו בחדר בידוד, שם נאמר לגרמנים כי מדובר בחולים מדבקים.

בזמן נסיגת הגרמנים פונה המקלט בכפייה. חלק מהילדים הועברו לכפרים סמוכים, אך שולז’קו נאלצה לעזוב עם היתר. במחוז ויניצה היא הצליחה להחזיר את הילדים לצ’רקסי, כשהיא מנצלת את הבלבול בקרב הגרמנים.

NAnews – חדשות ישראל מדגיש: בזכות האומץ והמסירות של אולכסנדרה שולז’קו ניצלו 102 ילדים מרעב ומוות, ביניהם 25 ילדים יהודים.

לאחר השחרור: האשמות שווא

לאחר שחרור צ’רקסי, השלטון הסובייטי האשים את אולכסנדרה שולז’קו בבגידה.

היא נאלצה להיפרד מהילדים, נאסר עליה ליצור איתם קשר ולעבוד במקצועה. היא הצליחה לעבוד רק כרשמת במרפאה. למרות זאת, היא המשיכה לעזור לאנשים – היא תרמה מעל 150 ליטרים של דם. עד 1968 היא נחשדה בשיתוף פעולה עם הגרמנים, אך מעולם לא התלוננה או איבדה תקווה.

זיכרון שאי אפשר למחוק

בשנת 1963 פרשה אולכסנדרה לגמלאות ועברה לקייב לגור עם בתה לריסה. ב-1968 קיבלה תעודת פרטיזן.

רק שנים לאחר מותה ב-1994, בשנת 1996, הכיר בה יד ושם כאולכסנדרה שולז’קו כחסידת אומות העולם. שמה נחרט על קיר הזיכרון בשדרת חסידי אומות העולם בירושלים.

בנוסף, זכרה הונצח:

• 5 באוגוסט 2013 – לוח זיכרון הותקן בבית מספר 200 ברחוב חרשצ’אטיק בצ’רקסי
• 22 בדצמבר 2022 – רחוב פושקין שונה לשם רחוב חסידת אומות העולם שולז’קו
• 2015 – הופק הסרט התיעודי “אולכסנדרה שולז’קו. גורלה של חסידה”
• 2017 – הוענק לה התואר “אזרחית כבוד של העיר צ’רקסי” (לאחר מותה)
• 14 במרץ 2019 – הוצג המהדורה השנייה המורחבת של הספר “לזכרה של בת המקום המפורסמת”

סמל לזיכרון ולשיתוף פעולה

סיפורה של אולכסנדרה שולז’קו הוא סמל לאחווה ולתמיכה ההדדית בין יהודים לאוקראינים גם בזמנים הקשים ביותר. בעולם ישנם יותר מ-27 אלף חסידי אומות העולם מיותר מ-50 מדינות, ו2,673 מתוכם הם אוקראינים. זהו המקום הרביעי בעולם אחרי פולין, הולנד וצרפת.

NAnews – חדשות ישראל מדגיש: גיבורים כמו אולכסנדרה שולז’קו מעוררים בנו השראה לזכור ולהעביר את הסיפורים לדורות הבאים. מעשיה מזכירים לנו שהאנושיות גוברת גם בזמנים האפלים ביותר.

סיפורה של אולכסנדרה שולז’קו הוא דוגמה חשובה לאומץ ולמסירות שמאחדת בין אוקראינים ליהודים, בין ישראל לאוקראינה.

יהי זכרה ברוך, ויהיו גיבורים כאלה סמל לתקווה ולאמונה בטוב.