דיפלומט אוקראיני בישראל ובן זוגו מאותו המין, לראשונה באוקראינה, קיבלו הכרה רשמית ביחסי משפחה, בהחלטת בית משפט.

דיפלומט אוקראיני בישראל ובן זוגו מאותו המין זכו לראשונה להכרה רשמית במערכת המשפט האוקראינית. זהו צעד חשוב לקידום זכויות אדם ושוויון באוקראינה.

דיפלומט אוקראיני בישראל ובן זוגו זכו להכרה ראשונה באוקראינה — בית המשפט קבע תקדים היסטורי להכרה בנישואים חד-מיניים בפועל.

ב-10 ביוני 2025, בית משפט מחוזי דסניאנסקי בקייב הוציא פסק דין, שהכיר לראשונה בהיסטוריה של המדינה בנישואים חד-מיניים בפועל בין מזכיר ראשון בשגרירות אוקראינה בישראל — זוריאן קיס — לבין בן זוגו טימור לבצ’וק.

החלטה זו מהווה פריצת דרך משמעותית בהגנה משפטית על זכויות הקהילה הלהט”בית, לאור היעדר הכרה רשמית בנישואים חד-מיניים בחוק האוקראיני.

זוריאן קיס שיתף מידע זה ב-3 ביולי 2025.

זוריאן קיס — דיפלומט אוקראיני בישראל: קורות חיים קצרות ומוטיבציה

זוריאן קיס משמש כמזכיר ראשון בשגרירות אוקראינה בישראל מאז יוני 2024. השגרירות מהווה גשר מרכזי לחיזוק ההבנה בין העמים האוקראיני והישראלי.

ב-1 בדצמבר 2024, משרד החוץ האוקראיני ציין את זוריאן בסדרת #פני_משרד_החוץ המציגה דיפלומטים ומניעיהם.

בהובלת השגריר יבגני קורנייצ’וק, קיס מתמקד בדיפלומטיה תרבותית, בשיתוף פעולה עם התפוצה האוקראינית וביוזמות ציבוריות.

“הייתי בן 40 כשניסיתי לעבוד למען מדינתי. אחרי שנים רבות בפעילות זכויות אדם, אמרתי לעצמי: ‘רק תעשה את זה!'”

עזב קריירה מצליחה בזכויות אדם כדי לשרת את אוקראינה, ומונע מהאתגרים ומהצוות בשגרירות.

זוריאן תומך באופן פעיל במרכז התרבות האוקראיני בתל אביב — פלטפורמה למפגש עם ישראלים ואוקראינים.

“כשהתחלתי את המשימה, הופתעתי מכמה כבר נעשה: המרכז פתוח, יוזמות רבות בפעולה, והקהילה שלנו חזקה ומוטיבציונית. זה מדרבן אותי לעבוד לתוצאה,” אומר הדיפלומט.

רקע התיק: סירוב משרד החוץ ומאבק להכרה במשפחה

זוריאן קיס ובן זוגו טימור לבצ’וק חיים יחד מאז 2013. ב-2017 קיימו טקס אזרחי באוקראינה, וב-2021 נישאו רשמית בארצות הברית. משרד החוץ האוקראיני סירב להכיר בטימור כחבר במשפחה, מכיוון שהחוק האוקראיני אינו מכיר בנישואים חד-מיניים.

בגלל הסירוב, פנו לבית המשפט שהחל לדון בתיק בספטמבר 2024.

בית המשפט הכיר בנישואים חד-מיניים בפועל: משמעות הדבר

ב-10 ביוני 2025, בית משפט מחוזי דסניאנסקי הכיר בקיומם של יחסי נישואין בפועל בין זוריאן קיס לטימור לבצ’וק.

בית המשפט התבסס על הוכחות ל:

• מגורים משותפים מאז 2013
• ניהול תקציב משותף
• רכישת רכוש משותף
• יחסים יציבים וארוכי טווח
• תמיכה הדדית וטיפול

לפי סעיף 21 בקוד המשפחה של אוקראינה, אם שני אנשים חיים יחד ומנהלים משק בית משותף, יחסים אלה יכולים להיחשב כנישואין בפועל, למרות העדר נישואים פורמליים.

הקשר משפטי ובינלאומי

החלטת בית המשפט מבוססת על חוקת אוקראינה ופסקי הדין של בית הדין האירופי לזכויות אדם, המדגישים את הצורך בהגנה על החיים המשפחתיים, כולל זוגות חד-מיניים.

למרות הכרה בנישואים בפועל, באוקראינה עדיין אין חקיקה שמכירה בנישואים חד-מיניים או בשותפויות אזרחיות. הצעת חוק מס’ 9103 ממתינה לתמיכה פוליטית.

ציטוט של זוריאן קיס על החלטת בית המשפט:

“צעד גדול וחשוב לקראת שוויון נישואין באוקראינה וניצחון קטן במאבק שלנו למען ‘אושר משפחתי פשוט’ של דיפלומט אוקראיני.
כעת יש לנו החלטת בית משפט המאשרת את רגשותינו עם טימור לבצ’וק זה כלפי זה. תודה מעומק הלב לשופטת שדנה בתיק שלנו.
אנו מודים בכנות ל-Insight LGBTQ NGO, לאולנה שבצ’נקו ולמיוחדת – לעורכת הדין אוקסנה גוז,” הדגיש זוריאן קיס.

מדוע סירוב משרד החוץ יצר קשיים למשפחת זוריאן וטימור?

למשפחת זוריאן קיס וטימור לבצ’וק, הסירוב של משרד החוץ להכיר בטימור כחבר משפחה הביא ל:

• אובדן הזכות ללוות את הדיפלומט בישראל. ללא הכרה רשמית, טימור לא קיבל ויזה והטבות דיפלומטיות הדרושות למגורים ולעבודה לצד זוריאן במהלך שירותו.
• פגיעות משפטיות. טימור לא קיבל גישה לזכויות סוציאליות ושירותי בריאות המוענקים בדרך כלל לבני משפחת דיפלומט.
• קשיים במעמד חוקי למגורים ולעבודה בישראל. היעדר מעמד רשמי הקשה על החיים היומיומיים ויצר מכשולים למגורים המשותפים.

לכן, סירוב משרד החוץ הגביל לא רק זכויות אלא גם איכות חיים, ויצר לחצים וקשיים שהתגברו רק לאחר הכרה משפטית בנישואים בפועל.

זכויות להט”ב בישראל ולמה אוקראינה צריכה ללכת בדרך זו

אגב:

המצב של זכויות להט”ב משתנה משמעותית במזרח התיכון.

בלבנון וירדן, יחסים חד-מיניים אינם פליליים, אך אין הכרה רשמית וזכויות שוות. בלבנון פועלות מספר ארגוני זכויות אדם, אך לחץ חברתי ודעות שמרניות נשארים חזקים. בירדן המצב דומה, התנועה להט”בית נמצאת בשלב התחלתי.

טורקיה, אשר לעיתים משויכת למזרח התיכון, חוקקה חוקי זכות לנישואים חד-מיניים ויש לה קהילה להט”בית פעילה, בעיקר בערים, אך בשנים האחרונות יש הגבלות מחמירות יותר מצד השלטונות.

במצרים יחסים חד-מיניים אסורים רשמית, והשלטונות מרדיפים את הקהילה באמצעות חוקים על “מוסר ציבורי”. דעת הקהל שמרנית ביותר.

בשטחים הפלסטיניים יחסים חד-מיניים אסורים, והחברה שמרנית מאוד, מה שמאלץ את הקהילה להט”בית לפעול בסתר.

במדינות המפרץ – סעודיה, איחוד האמירויות, קטר, כווית, עומאן ובחריין – הומוסקסואליות אסורה במפורש, והעונשים חמורים, ודעת הקהל שמרנית מאוד.

לכן, ישראל היא יוצאת דופן באזור, עם רמת הגנה והכרה גבוהה בזכויות להט”ב, מה שהופך אותה למודל חשוב למדינות שכנות.

ישראל היא אחת המדינות הבודדות באזור עם הגנה מתקדמת על זכויות להט”ב. האפליה אסורה, נישואים חד-מיניים מותרים, והגישה לשירותים שווה.

אוקראינה צריכה לקחת בחשבון את הניסיון הישראלי כי:

• הגנה על זכויות כל האזרחים היא סימן לחברה בוגרת
• סובלנות מחזקת את השלום והיציבות החברתית
• ישראל מוכיחה שניתן לשלב מסורת עם זכויות להט”ב
• אוקראינה, השואפת לאיחוד האירופי, מחויבת לפתח זכויות המיעוטים

סיבות נוספות לשים לב לניסיון הישראלי

• אירועי פרייד פעילים ותמיכה ציבורית
• רשת מפותחת של סיוע משפטי וחברתי
• השתתפות פעילה של להט”ב בפוליטיקה ובתרבות
• שיפור המוניטין הבינלאומי בזכויות אדם

טבלה: זכויות להט”ב בישראל ובאוקראינה

תאריכים מרכזיים ושלבי התיק

מסקנות מ-NAnews — חדשות ישראל

החלטת בית המשפט הזו אינה רק תקדים משפטי. היא מסמלת את תחילת עידן חדש בהכרה המשפטית ובהגנה על זכויות הקהילה הלהט”בית באוקראינה. למרות העדר חקיקה מלאה בנושא נישואים חד-מיניים, הצעד של בית המשפט מראה כי דרך המשפט ניתן להשיג צדק ושוויון.

עבור דיפלומט אוקראיני זוריאן קיס ובן זוגו טימור לבצ’וק, זו לא רק זכייה אישית אלא גם חברתית, המעניקה תקווה לאלפי זוגות במצבים דומים.

הניסיון הישראלי, בו זכויות הלהט”ב משולבות ומוגנות זמן רב, מהווה דוגמה חשובה לאוקראינה. זה לא רק עניין של שוויון, אלא סימן לחברה דמוקרטית בוגרת השואפת לסטנדרטים בינלאומיים של זכויות אדם.

NAnews — חדשות ישראל יעקבו מקרוב אחר התפתחות הנושא והשינויים הבאים באוקראינה, וכן אחר פעילות הקהילה האוקראינית בישראל.