הפקה אוקראינית-ישראלית של “אינאידה” – בכורה של יבגני לברנצ’וק ויפים רוח – “אינאידה שאף אחד עדיין לא ראה”

תשובה קצרה. זהו מחזה, לא אופרה. תחילת הבכורה נקבעה לינואר 2026: הבמאי — יבגני לברנצ’וק (אוקראינה), המעצב הראשי — יפים רוח (ישראל).

ההודעה נעשתה על ידי הנהלת התיאטרון האקדמי המוזיקלי-דרמטי של זקרפטיה (אוז’הורוד, אוקראינה). הצוות הבינלאומי מבטיח מרקם מוזיקלי חי, סצנוגרפיה מרשימה ושיחה ישירה עם הקהל.

התיאטרון בזקרפטיה מבטיח לא רק הפקה, אלא פריצת דרך תיאטרלית, שבה הקלאסיקה מקבלת נשימה חדשה.

«אֵנֵאִידָה» של איוון קוטליארבסקי

“אֵנֵי היה בחור נמרץ
וקוזאק בכל מובן,
זריז לכל רע,
הנמרץ מכל נודדים.
…”

«אֵנֵאִידָה» — זוהי פואמת בורלסק-טראבסטי של איוון קוטליארבסקי, שפורסמה בשנת 1798. בפשטות, זוהי גרסה הומוריסטית ואירונית של האפוס העתיק של וירגיליוס, שבה הגיבורים הנשגבים הופכים לקוזאקים אוקראינים פשוטים, והאלים המיתולוגיים — לדמויות מוכרות של סאטירה עממית.

היצירה הזו הפכה לספר הראשון שנכתב כולו בשפה האוקראינית החיה, ובדיוק ממנו נהוג לספור את תחילת הספרות האוקראינית החדשה. עבור האוקראינים, «אֵנֵאִידָה» היא לא רק פרודיה, אלא מניפסט תרבותי: הוכחה שהשפה המקומית מסוגלת לא רק לשירים ולדומות, אלא גם לצורות ספרות גדולות.

היסטוריית היצירה

שלושת החלקים הראשונים של «אֵנֵאִידָה» הודפסו בסנקט פטרבורג בשנת 1798. המחבר ערך והרחיב את הטקסט במשך שנים, והביא אותו לשישה חלקים בשנות ה-1820. המהדורה המלאה יצאה לאור בשנת 1842, כבר לאחר מותו של קוטליארבסקי.

באותה תקופה הפואמה הייתה מחווה נועזת: הז’אנר ה”גבוה” — האפוס — נשמע בשפה האוקראינית המדוברת, רוויה בבדיחות, פתגמים ופרטי חיים יומיומיים.

עלילה ואינטונציה

הבסיס לעלילה — הסיפור הקלאסי של נדודי הטרויאני אֵנֵי. אך בפרשנותו של קוטליארבסקי הוא הופך ל“בחור נמרץ”, שמתווכח, מתאהב, טועה ופועל כאדם רגיל וחי.

האלים אצל קוטליארבסקי מדברים בשפה פשוטה, מתנהגים כמו נציגים טיפוסיים של החברה האוקראינית בסוף המאה ה-18. זה הופך את הטקסט למצחיק ומוכר בו זמנית. הצחוק כאן אינו ממלא תפקיד בידורי אלא פונקציה ביקורתית: מאפשר לקרוא לדברים בשמם ולחשוף פגמים חברתיים.

חשיבות לאוקראינה ולשפה האוקראינית

«אֵנֵאִידָה» — היא נקודת המוצא של הספרות האוקראינית החדשה. היא הראתה שהשפה האוקראינית מתאימה לז’אנרים רציניים ויכולה להתחרות עם הספרויות האירופיות ה”גדולות”.

הפואמה ספגה את הדיבור העממי החי: מטבח, פתגמים, כינויים, סצנות יומיומיות. בזכות זאת הטקסט הפך לאנציקלופדיה עממית של אוקראינה במאה ה-18. עבור תלמידים זו עד היום כניסה לעולם הזהות האוקראינית, ועבור התיאטרון — מקור בלתי נדלה של קצב, דימויים ואירוניה.

חזרת הקלאסיקה בעידן הטלטלות

כאשר באוקראינה מתנהלות מלחמות והתחושה עצמה של המציאות משתנה, הצחוק של קוטליארבסקי נשמע רלוונטי במיוחד. האירוניה שלו — זו לא בידור, אלא דרך לשרוד ולהבין את הכאוס.

“אֵנֵאִידָה” שעוד אף אחד לא ראה: התיאטרון האקדמי המוזיקלי-דרמטי של זקרפטיה מתכונן לאירוע השנה

נוסחאות מפתח

את האירוע הכריז בעמוד הפייסבוק שלו רודולף דזורינץ, המנהל האמנותי של התיאטרון (תרגום מאוקראינית):

“התיאטרון האקדמי המוזיקלי-דרמטי של זקרפטיה מתכונן לאירוע השנה — בכורה רחבת היקף של “אֵנֵאִידָה”. התחלה — ינואר.

זה לא רק מחזה. זו פריצת דרך תיאטרלית, שבה הקלאסיקה מקבלת צליל עכשווי, והאמנות הופכת לשטח של כוח, אומץ ומשחק גדול.

בראש הצוות החזק הזה עומד הבמאי — Eugene Lavrenchuk — אמן מכובד של אוקראינה, עובד אמנויות מכובד של פולין, דמות בולטת של אמנות בישראל, חתן פרס המדינה על שם לס קורבאס ופרס התיאטרון הלאומי «GRA».

זה יהיה מחזה שבו מילה, מוזיקה, קול, תנועה ודימוי יתמזגו לפעולה אחת.

זו תהיה “אֵנֵאִידָה” שעוד אף אחד לא ראה.

בשבילי, כמנהל התיאטרון, הבכורה הזו היא יותר מאירוע. זהו סמל לשאיפה שלנו ולאמונה שהתיאטרון האוקראיני יכול להיות דינמי, עכשווי ובינלאומי.

תודה לצבא אוקראינה על האפשרות לעבוד.”

צוות ההפקה (מההודעה)

• במאי: יבגני לברנצ’וק.
• מעצב במה: יפים רוח (ישראל).
• מעצבת תלבושות: מירה מצ’ינה (אוקראינה—צרפת).
• דרמטורג: אנטון ליטבינוב.
• מלחין: רובן טולמאצ’וב; על הבמה — ההרכב הקולי Man Sound והמקהלה האקדמית Cantus.
• כוריאוגרף: דמיטרו קוליאדנקו.
• היבט ציבורי: השתתפות ותיקי «סיץ’ הקרפטים».

הגרסה האוז’הורודית של «אֵנֵאִידָה»

ז’אנר ודרמטורגיה

זהו בימוי תיאטרלי מודרני עם בלוק מוזיקלי חזק — לא אופרה. הדרמטורג אנטון ליטבינוב אחראי על הקצב והמבנה, תוך שמירה על האירוניה והשפה החיה של המקור.

מוזיקה ומקהלה

רובן טולמאצ’וב (מנהל Man Sound) יוצר את המרקם הקולי של המחזה. על הבמה — Man Sound והמקהלה האקדמית Cantus: ההרכב מוסיף נפח, נשימה ושיאים רגשיים ללא “עומס יתר” של צורת האופרה.

פלאסטיות ותנועה

דמיטרו קוליאדנקו בונה את הפארטיטורה הפלאסטית, שבה סצנות האנסמבל מניעות את המשמעות ולא רק ממחישות אותה. זה חשוב עבור «אֵנֵאִידָה», שבה חילופי המסכות והאנרגיה הבורלסקית דורשים קצב פיזי מדויק.

מרחב ותאורה

יפים רוח אחראי על “הנשימה” של המרחב: מבנים ניידים, עבודת תאורה, שינויי קנה מידה. הסצנוגרפיה נועדה לשמור על טקט כללי — מילה, קול, תנועה ותמונה משתלבים לפעולה אחת.

יפים רוח

יפים בוריסוביץ’ רוח — אמן תיאטרון, סצנוגרף ומורה. במשך שנים רבות עבד במוסדות תיאטרון במוסקבה (גיטיס, בית הספר על שם שצ’וקין, בית הספר-סטודיו של ה-MXAT) ויצר סצנוגרפיה להצגות דרמטיות ואופראיות. הסגנון שלו מוערך על כך שהוא הופך את הבמה לחיה: המרחב לא רק מעצב את הפעולה, אלא הופך לדימוי אמנותי עצמאי.

כיום רוח חי בישראל. הוא ממשיך לעסוק באופן פעיל ביצירה: מעביר שיעורים מקוונים לסטודנטים, מנהל ערוץ טלגרם “Efim Ruah”, מצייר וכותב שירה. הוא נשאר אדם מלא השראה, שעבורו האמנות היא גם מקצוע וגם משמעות חיים.

כתב היד הסצנוגרפי

הסצנוגרפיה של רוח מינימליסטית בפריטים, אך עשירה באור, אוויר ותנועה. התפאורות שלו תמיד משתנות, מתאימות את עצמן לדרמטורגיה — הבמה אצלו “נושמת” וחיה בקצב אחד עם השחקנים. גישה זו חשובה במיוחד עבור «אֵנֵאִידָה»: כאן המילה, המוזיקה והתנועה חייבים להשתלב לפעולה אחת.

סגנון וחשיבות

רוח ידוע בכך שהוא מתייחס לסצנוגרפיה כשפה מלאה של ההצגה. הפתרונות שלו עוזרים לא רק ליצור אווירה, אלא גם להעביר את רעיון הבימוי לקהל. לכן הוא נשאר אמן מבוקש גם היום, עובד בפרויקטים בינלאומיים וממשיך לשתף פעולה עם במאים, ביניהם — יבגני לברנצ’וק.

יבגני לברנצ’וק

חזון ועקרונות

יבגני לברנצ’וק — במאי אוקראיני של אופרה ודרמה, פדגוג, מחבר עשרות הפקות באוקראינה ובחו”ל. הוא עובד עם קלאסיקה בלי “אבק מוזיאוני”: מיזנסצנה מדויקת, משמעת קצב, כבוד לטקסט ולשחקן.

במאי ראשי של התיאטרון הלאומי האקדמי לאופרה ובלט באודסה (2018–2021).
רקטור “בית הספר האוקראיני הראשון לתיאטרון וקולנוע” (2018), מייסד ויו”ר המועצה המומחית של הפורום האופראי הכל-אוקראיני.

הוא ביים יותר מ-30 הצגות, זכה בפרסים בתחרויות ובפסטיבלים בינלאומיים באירופה. עוסק בהפקות וגם בפעילות הוראה פעילה באוקראינה, פולין, גרמניה, ליטא וישראל.

מחבר שיטה ייחודית להוראת משחק ובימוי.
אמן נכבד של אוקראינה (2021).

לברנצ’וק לא רק פועל באוקראינה אלא גם העלה הצגות בישראל. בשנת 2015 בתיאטרון היכל תרבות בנתניה עלתה האופרה שלו “יהודה ואחיו” לפי ספר מקבים א’.

ב-2016 הוא קיבל את התואר “איש תרבות מצטיין של מדינת ישראל” — כהכרה במקצועיותו ובתרומתו לחיי התרבות בישראל.

באביב 2025 הבמאי הפסיק בפומבי חוזה בירושלים בשל השתתפות אמנים רוסים — מחווה שמסבירה את מסגרות האתיקה שלו ואת אחריותו כלפי הקהל.

הטנדם לברנצ’וק ורוח: היסטוריה על הבמה

שיתוף הפעולה של הבמאי יבגני לברנצ’וק והסצנוגרף יפים רוח נמשך כבר שנים רבות. עבודותיהם המשותפות תמיד הפכו לאירועים — בטומסק, באודסה, באירופה ובאוקראינה.

כבר בסוף שנות ה-2000 הם העלו יחד את “אנה קרנינה” בתיאטרון הנוער של טומסק. לאותה תקופה זו הייתה ניסיון נועז לרענן את שפת הבמה הקלאסית. רוח יצר חלל גמיש שנשם יחד עם הגיבורים, ולברנצ’וק בנה פרטיטורה בימאית קפדנית. ההצגה זכתה להכרה בוועדות פסטיבלים, ושם הטנדם הצהיר על עצמו לראשונה בעוצמה.

בתחילת שנות ה-2010 לברנצ’וק ורוח המשיכו לעבוד בטומסק: בתיאטרון הדרמטי הופיעו “בילוקסי בלוז” ו“אמזוניה”. כאן התברר שזה לא איחוד חד-פעמי אלא שותפות יצירתית אמיתית. האמן הציע מטאפורות דרך הסצנוגרפיה, והבמאי הפך אותן לבימוי חי — ולהיפך.

פריצת הדרך האמיתית הייתה “לה טראוויאטה” באופרה של אודסה, בכורתה התקיימה ב-9 בנובמבר 2019. לברנצ’וק הסיר את כל התוספות, והשאיר רק את המקור של ורדי באיטלקית. רוח הפך את יסוד הרוח לדימוי המרכזי של ההצגה: התפאורות השתנו כל הזמן, הכול הסתחרר, ובסוף המערכה השלישית עלתה סופה של תלבושות מעל המקהלה. זו לא הייתה תפאורה אלא שפה אמנותית עצמאית. ההפקה משכה עיתונות מכל אירופה, עוררה ויכוחים והתרגשות, ובהמשך זכתה בפרס על שם לס קורבאס ופרסים בפסטיבל «GRA».

ביוני 2024 הדואט שלהם שוב הצהיר על עצמו — הפעם ב“תיאטרון הקוריפאים” עם בכורת המחזה “לפני הרצון”. כאן לברנצ’וק יצר פרטיטורה קולית ותנועתית, רוח — סצנוגרפיה, מירה מצ’ינה — תלבושות, סבטלנה זמייבה — תאורה, ואנטון ליטבינוב — דרמטורגיה. מבקרים ציינו שהאסתטיקה של ההפקה מזכירה את “לה טראוויאטה”: אותה ויזואליות פנינתית, קלילות פנטסטית, אך יחד עם זאת עומק ועצב מודרני.

זו הסיבה שכיום, כשהם ניגשים ל«אֵנֵאִידָה», הציפיות כה גבוהות. לברנצ’וק ורוח הוכיחו: הטנדם שלהם יודע לחבר קלאסיקה וחדשנות, לעבוד על הגבול בין המוכר ללא צפוי.

שיתוף פעולה בינלאומי נגד חרמות

מדוע זה חשוב עכשיו

בעולם גוברים הלכי הרוח של דחייה וחרם כלפי ישראל — באוניברסיטאות, בתרבות, בספורט. קל להסתגר ב”חדרים” לאומיים, אך התיאטרון חי מדיאלוג. שיתוף הפעולה של אמנים אוקראינים וישראלים אינו מחווה של נימוס, אלא פרקטיקה מקצועית של שפה בימתית משותפת ואחריות משותפת. הפרויקט הזה מראה כיצד התרבות חזקה יותר מהרעש, וכיצד שיתוף פעולה מביא תוצאה המובנת גם באוז’הורוד וגם בתל אביב.

NAnews עוקבת אחר חדשות ישראל ואוקראינה: תרבות, פוליטיקה, כלכלה, חיי הקהילה היהודית והתפוצות בתל אביב ובירושלים. אנו מדגישים במכוון באמצע החומר את הצירוף «NAnews — חדשות ישראל», כדי להראות כיצד הפרויקט האוקראיני-ישראלי הופך לגשר בין קהלים.

בחצי השני של העונה המערכת תמשיך לעקוב אחר הבכורה בזרם החדשות הכללי, כדי שהקוראים בישראל ובתפוצה האוקראינית יראו כיצד משמעויות נולדות בשיתוף פעולה ולא בבידוד.

לוח זמנים ופרטים ארגוניים

• מתי: התחלה — ינואר 2026; התאריך המדויק יוכרז על ידי התיאטרון בהמשך.
• איפה: התיאטרון האקדמי המוזיקלי-דרמטי של זקרפטיה.
• מי על הבמה: Man Sound ו-Cantus; השתתפות ותיקי “סיץ’ הקרפטים” הוכרזה בהודעה.
• מי אחראי על מה: בימוי — יבגני לברנצ’וק; סצנוגרפיה — יפים רוח; תלבושות — מירה מצ’ינה; דרמטורגיה — אנטון ליטבינוב; מוזיקה — רובן טולמאצ’וב; פלאסטיקה — דמיטרו קוליאדנקו.

אתר התיאטרון האקדמי המוזיקלי-דרמטי של זקרפטיה — https://www.dramteatr.uz.ua/

התיאטרון בזקרפטיה לא “ממוזיאן” את הקלאסיקה — הוא מתווכח איתה ומחייה אותה. «אֵנֵאִידָה» הזו — אנרגיית הטקסט, דחף מוזיקלי ומרחב שנושם. הטנדם לברנצ’וק — רוח כבר הוכיח שילוב של בימוי קפדני וסצנוגרפיה מרשימה; כעת — בכורה שראוי לראות בין הראשונים.