אורניתולוג סיפר כיצד חסידות נודדות לאפריקה מאוקראינה ועוברות דרך ישראל ומתגברות על מרחקים גדולים

צעירים עופות מוצאים את דרכם בהסתמכות על אינסטינקט מולד, כיווני שמש וכוכבים, השדה המגנטי של הפלנטה ותכונות תוואי השטח.

נדידה, במיוחד של חסידות, מהווה תהליך טבעי המאפשר למינים לשרוד ולהסתגל לשינויים בסביבה החיצונית. תנודות זמניות בתאריכי היציאה והחזרה הופכות את האוכלוסייה לעמידה יותר. לדעת אנטולי פודוביילו, מרצה במחלקה לאקולוגיה וזואולוגיה במכון לביולוגיה ורפואה של האוניברסיטה הלאומית של קייב על שם טאראס שבצ’נקו, תופעות כאלה חשובות לשימור מספר המינים. בראיון הוא שיתף שהדעות הרווחות בציבור על תאריכי נדידה קפדניים אינן מבוססות.

פודוביילו הביא דוגמה: במשך שנות התצפיות חזר גריצקו בזמנים שונים, לפעמים ב-19 או 20 במרץ, ואודרקה השנה הופיעה ב-22 במרץ. קודם לכן באפריל הצטרף זכר צעיר באופן בלתי צפוי, מה שהופך את התצפית על הזוגות למעניינת.

למרות שבמשך כמה שנים לא ניתן לראות שינויים שאריים בתנועת העופות, ניתוח נתונים במשך 30 שנה מראה שעופות נודדים, כולל חסידות, מתחילים לחזור לאוקראינה מוקדם יותר ועוזבים מאוחר יותר. נדידת הסתיו, אף שהיא פחות בולטת, יש לה תכונות משלה: ככל שהזוג יגיע מוקדם יותר, כך תהיה לו הזדמנות מהירה יותר לגדל גוזלים בריאים.

המומחה הסביר שלפני החורף העופות מתאספים בלהקות קטנות, ממתינים לתנאי מזג אוויר מתאימים. כאשר עולים זרמי אוויר חמים, מתחיל המסע הארוך. זרמים אלה מאפשרים לחסוך באנרגיה, והחסידות הצעירות יוצאות לפני הבוגרות, מה שמגדיל את סיכויי ההישרדות.

נתיב הנדידה של החסידות מכוון לאפריקה: הן נעות לאורך הדנייפר, חוצות את רומניה ובולגריה, עוקפות את הים השחור, ואז פונות למזרח התיכון ולאפריקה המזרחית. המסע מתארך ליותר מחודש בגלל עיכובים הקשורים להמתנה לרוח מתאימה.

בתשובה לשאלה על התמצאות הצעירים, פודוביילו אמר שהם משתמשים באינסטינקט, מתמצאים במיקום השמש והכוכבים, השדה המגנטי של כדור הארץ ותכונות הנוף. עם זאת, באפריקה החסידות אינן מתרבות – תנאי האקלים החמים והמחסור במשאבים אינם מאפשרים לגדל צאצאים ביבשת זו.

על רקע החדשות על עופות אי אפשר שלא להזכיר את הופעתם של נציגים טורפים בערי אוקראינה, המהווים סכנה ליונים ולדרורים. מחוז ויניצה גם התבלט בממצא יוצא דופן: דייג תפס חידקן גדול במשקל כמעט 4 קילוגרם.

בשל ייבוש מאגר קחובקה נוצרו במדינה אזורים טבעיים חדשים, מה שתרם לריבוי בעלי חיים טורפים, מה שמזכיר את תקופת זפורוז’יה סיץ’.

קראו ב – חדשות ישראל