«רוסיה – נותנת חסות לטרור?». מה מתכננים בסנאט של ארה”ב ואיך זה יכול להשפיע על ישראל

כרגע ברשימה זו נמצאות רק קובה, איראן, צפון קוריאה וסוריה. תקציר: בוושינגטון השיקו הצעת חוק: רוסיה תקבל תווית “מדינה תומכת טרור” אם לא תחזיר יותר מ-19 אלף ילדים אוקראינים. עבור ישראל זה לא תיאוריה — בנקים, יהלומים, יצוא ואפילו תעופה ירגישו את ההשפעה.

מבוא

ארה”ב מכינה מנגנון שבו רוסיה תקבל מעמד “תומכת טרור” אם לא תחזיר את הילדים האוקראינים החטופים. עבור ישראל זה אומר החמרת ציות, ניתוק קשרים כלכליים שנותרו עם רוסיה וסנכרון עם כללי הסנקציות האמריקאיים.

מה בדיוק קורה בארה”ב

מי ומה הוכנסו

ביום חמישי, 11 בספטמבר 2025, סנאטורים משתי המפלגות, לינדסי גרהאם (רפובליקני), ריצ’רד בלומנטל (דמוקרט), איימי קלובושר (דמוקרטית) וקייטי בריט (רפובליקנית) הציגו הצעת חוק שמציעה להכניס את רוסיה ובלארוס לרשימת תומכי הטרור אם לא יחזירו יותר מ-19 אלף ילדים אוקראינים שנלקחו במהלך המלחמה.

גרהאם הדגיש כי קשה להיכנס לשם, אך רוסיה במעשיה “הרוויחה את הזכות הזו”.

גרהאם סיפר שהיה לו שיחה קונסטרוקטיבית עם הבית הלבן ורוב המחלוקות כבר נפתרו. הוא גם מתכנן לדון עם מנהיג הרוב הרפובליקני ג’ון ת’ון בשאלה של הבאת המסמך להצבעה.

גרהאם גם הצהיר — את חברי הקונגרס והסנאטורים שיסרבו להצביע בעד הצעת החוק “יעשו ידועים”.

לדברי ת’ון, בסנאט יש “עניין מוגבר” בקבלת היוזמה הזו. גרהאם עצמו הסביר כי הצעת החוק החדשה פותחת חזית נוספת נגד רוסיה, שפלשה לאוקראינה וחטפה אלפי ילדים.

«ננסה ליצור חזית נוספת נגד רוסיה של פוטין. מה התשובה הנכונה? עשו משהו עם זה. בואו כעולם נפסיק לשבת, לא לעשות כלום, ונעשה כך שזה יהיה בלתי מתקבל על הדעת», קרא הוא.

הם קוראים לארה”ב להכיר ברוסיה כ”מדינה תומכת טרור“. הרעיון מחזק את הלחץ ומציב “קריטריון יציאה” ברור — החזירו את הילדים.

«מה המשמעות של להיות מדינה תומכת טרור לפי חוקי ארה”ב? הכלכלה שלכם רדיואקטיבית. יעשו איתכם עסקים על אחריותם. יש לנו חוקים שמענישים מדינות תומכות טרור. קשה להיכנס לרשימה הזו. רוסיה הרוויחה את הזכות להיות ברשימה הזו. לכן היום נציג את הצעת החוק שלנו. נבקש ממנהיגי שתי המפלגות לתת לנו אפשרות לדון בזה ולהצביע עליו», הצהיר גרהאם בהצגת היוזמה.

הסנאטורים מדגישים כי מדובר במנגנון מערכתי ולא במחווה פוליטית ליום אחד. בהודעה הרשמית נאמר כי המטרה היא “להפעיל לחץ מרבי למען החזרת הילדים בבטחה”.

על כך כותב Axios, ומדגיש כי על רקע היוזמה הזו “שוב מקבל דחיפה חבילת סנקציות דו-מפלגתית גדולה נגד רוסיה”.

למה דווקא ילדים

מקור הדחיפה היו חומרים על גירוש ילדים אוקראינים: מהיוזמה הרשמית Bring Kids Back UA ועד מחקרים של מעבדת HRL ייל, שמתעדים רשת של העברות, “אימוצים” ומחנות “חינוך מחדש”. הערכות — מ-19,546 ילדים מאושרים עד ~35,000 נעדרים אפשריים. ב-11–12 בספטמבר 2025 אוקראינה דיווחה על 1,605 ילדים שהוחזרו.

בנוסף, במרץ 2023 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר לפוטין ולנציבת זכויות הילד מריה לבובה-בלובה — בדיוק בגלל גירוש בלתי חוקי של ילדים. הרקע המשפטי הזה הופך את נושא הילדים ל”עוגן” להסלמת הסנקציות.

מה בכלל אומרת התווית “מדינה תומכת טרור” (SST)

SST — זה לא סתם “רשימה שחורה פוליטית”.
זהו משטר משפטי שמשרד החוץ האמריקאי מעניק על בסיס חוקי FAA §620A, AECA §40 וכללי בקרת היצוא. מרגע זה המדינה מקבלת סט שלם של סנקציות אוטומטיות.

ההשלכות העיקריות של SST

• איסור סיוע — רוב התמיכה הכלכלית והצבאית של ארה”ב מופסקת (למעט חריגים הומניטריים נדירים).
• אמברגו על נשק — כל אספקת נשק וציוד צבאי נחסמת.
• בקרת טכנולוגיות — אפילו מוצרים אזרחיים בעלי שימוש כפול (כמו אלקטרוניקה או תוכנה) נכנסים לאיסור חמור.
• סנקציות פיננסיות — בנקים וחברות מסתכנים בסנקציות משניות, המדינה למעשה מנותקת ממערכת הדולר.

מה מתווסף בפועל

להגבלות העיקריות מצטרפים:

• הוראות משרד האוצר האמריקאי דרך OFAC;
• תקנות Executive Order 13224 נגד מימון טרור.

זה אומר הקפאת נכסים, חסימת עסקאות ואיסורי ויזה לפקידים ולעסקים של המדינה מהרשימה.

דוגמאות

• איראן
• סוריה
• צפון קוריאה
• קובה

עבור מדינות אלו, מעמד ה-SST הפך למחסום ממשי: הן איבדו גישה להשקעות, אשראי וטכנולוגיות מתקדמות.

SST — זה לא תווית סימבולית, אלא מנגנון משפטי חזק.

הוא הופך את המדינה לרעילה לכלכלה העולמית. כל עסק שעובד עם מדינה כזו מסתכן בהכפפת סנקציות אמריקאיות.

לכן בעלי ברית של וושינגטון, כולל ישראל, נאלצים להתחשב בכללים אלו גם ללא הכרה רשמית אצלם.

מהו ההקשר הנוכחי בקונגרס

הפרסומים האמריקאיים מציינים כי בסנאט יש אינרציה: במקביל מתקדם חבילת סנקציות רוסית גדולה, שיש לה עשרות שותפים. הטריגר היה תקריות אחרונות עם הפרת המרחב האווירי של פולין על ידי רחפנים רוסיים. כלומר, הסיפור “הילדי” נכנס להקשר רחב יותר של לחץ על מוסקבה.

המדיה והמשאבים האוקראיניים מציינים: אם החוק יתקבל, רוסיה תעמוד בשורה אחת עם “תומכים” נוכחיים כמו איראן, צפון קוריאה וסוריה. אבל עבור עסקים חשוב יותר לא הרשימה, אלא “משטר ההשלכות”.

מה ישראל תצטרך לעשות אם המעמד עבור רוסיה ייכנס לתוקף

מומחים מציינים שאם ארה”ב תכיר רשמית ברוסיה כמדינה תומכת טרור, עבור ישראלים רגילים עשויות להיות השלכות כאלה:

• בנקים: העברות מרוסיה יעברו בקושי או ייחסמו, בדיקות חשבונות יוחמרו.
• טיסות: טיסות ישירות לרוסיה עשויות להיעלם, הטיסות יהיו ארוכות ויקרות יותר.
• עבודה: בתעשיית היהלומים של רמת גן יקטן מספר ההזמנות, חלק מהחברות יאבדו לקוחות.
• נדל”ן: קונים רוסים יעזבו את השוק, עסקאות בהשתתפותם יפחתו.
• ביטוח ונסיעות: נסיעות לרוסיה עשויות להיות ללא כיסוי ביטוחי, מה שיהפוך אותן למסוכנות.
• בירוקרטיה: אפילו עבור פעולות רגילות הבנקים ידרשו יותר מסמכים ויעכבו העברות.
• קשרים משפחתיים: למי שיש קרובים ברוסיה, תסתבך העזרה בכסף וביקורים בגלל מסלולים יקרים ומסוכנים.

ההכרה כ”מדינה תומכת טרור” לא מחייבת את ארה”ב לנתק אוטומטית את היחסים הדיפלומטיים. אבל רמת הקשרים מצטמצמת בחדות: הסכמים חדשים נחסמים, ביקורים מצטמצמים, שיתוף פעולה כלכלי נעצר. בעלי ברית של ארה”ב, כולל ישראל, יצטרכו למעשה לתמוך בהגבלות אלו, גם אם השגרירויות והיחסים הפורמליים יישמרו.

1) בנקים ופיננסים: “סנכרון דה-פקטו עם OFAC”

הבנקים הישראליים חיים באקוסיסטמה דולרית, עם חשבונות מתכתבים בארה”ב. SST עבור רוסיה יעלה בחדות את הסיכון לסנקציות משניות עבור מוסדות פיננסיים זרים, ולכן מחלקות הציות בישראל יעברו למצב “no-Russia by default”: סינון קפדני של לקוחות/בעלי עניין, חסימת העברות ממקור רוסי וסגירת trade-finance. זה נובע מעצות מעודכנות של OFAC על סיכונים לבנקים זרים.

בנק ישראל כבר מחזיק בנורמה לניהול סיכוני הלבנת הון/מימון טרור (הנחיה מס’ 411), ו-IMPA — המרכז הלאומי למודיעין פיננסי. על בסיסם הרגולטורים מפתחים במהירות חוזרים: בדיקה מוגברת (EDD), דיווח על פעולות חשודות ו”דגלים אדומים” לעקיפת סנקציות.

2) מסגרת משפטית בתוך המדינה

לישראל יש שני כלים מרכזיים: חוק איסור מימון טרור (5765-2004) וחוק המאבק בטרור 2016. הם מאפשרים להקפיא נכסים, לאסור עסקאות ולהרחיב רשימות של אנשים/מבנים קשורים. תחת לחץ SST של ארה”ב, מנגנונים אלו הופכים ל”מינימום חובה” להגנה על בנקים מסיכונים משניים.

חשוב להבין: גם ללא החלטה פורמלית “להכיר ברוסיה כמדינה תומכת טרור” ישראל פועלת דרך פלטפורמת הלבנת הון/מימון טרור. תלות בחישוב דולר ומסמכי ציות אמריקאיים עבור גורמים לא אמריקאיים ידחפו את השוק לשיקוף מעשי של הסנקציות.

3) יהלומים: רמת גן מתרחקת מחומרי גלם רוסיים

משנת 2024, G7 והאיחוד האירופי הטילו הגבלות שלביות על יהלומים רוסיים, כולל אלו ש”עובדו” במדינות שלישיות. הסף הופחת ל-0.5 קראט, מתפתחת מעקביות. עבור הבורסות הישראליות זה אומר: אבן רוסית הופכת לנכס רעיל, והבנקים לא מעבירים תשלום בגלל מקור סנקציוני.

גם שם, היכן שהרגולטור מאפשר “חריגות”, סיכוני ציות ודרישות למקור לעיתים קרובות הופכים עסקאות לבלתי אפשריות. בשילוב עם SST זה כמעט סוגר את מחזור היהלומים הרוסיים דרך ישראל.

4) יצוא, טכנולוגיות ויצוא מחדש “US-origin”

מעמד SST מחזק באופן מסורתי את בקרת היצוא על טכנולוגיות “כפולות”. עבור חברות ישראליות מתווספת חובה לבדוק בקפידה את שרשראות האספקה והיצוא מחדש: כל תוכנה/חומרה ממקור אמריקאי לכיוון רוסיה — זה סיכון. בפועל זה אומר הקפאת אספקות לרוסיה וסירוב למסלולים דרך מדינות שלישיות.

חברות בישראל מתאימות את החוזים: סעיפים “no-Russia”, איסורים על יצוא מחדש, בדיקת KYC/UBO חובה של שותפים, חסימות גיאוגרפיות. אחרת הסיכון לתשלומים “תקועים” וחסימות בנקים לפי קודי סנקציות גבוה.

5) השקעות, קרנות ו”הון רוסי”

אמצעים עם בעלי עניין רוסיים יקבלו סינון מוגבר. בנקים וברוקרים ידרשו הוכחות למקור הכספים והעדר קשרים עם רשימות. נכסים חשודים — הקפאה עד להבהרות IMPA/בתי משפט. את ההיגיון הזה ישראל עבדה גם קודם במשטרי הלבנת הון/מימון טרור.

6) תעופה ותשלומים “על הקרקע”

SST עצמו לא מטיל איסור אוטומטי על טיסות, אבל פוגע בתשתית: ביטוח, חכירה, חלקי חילוף ממקור אמריקאי ותשלומים לשדות תעופה/ספקים רוסיים נכנסים ל”אזור האדום”. לרוב המסלולים נסגרים לא באיסור משפטי, אלא באי יכולת לשרת טיסות בבטחה ובחוקיות.

7) מסגרות כלכליות חיצוניות עם ארה”ב

לישראל עם ארה”ב — הסכם הסחר החופשי הראשון בהיסטוריה של וושינגטון (1985) ומזכר הגנה בסך 38 מיליארד דולר (2019–2028). זה לא “הסכם סנקציות”, אבל בסיס פוליטי-כלכלי: להתעלם ממדיניות הסנקציות האמריקאית — זה לסכן העדפות סחר ותוכניות הגנה.

8) מה יעשו הרגולטורים והעסקים — “רשימת בדיקה”

רגולטורים בישראל:

• חוזרים של בנק ישראל: EDD לסיכון רוסי, בדיקת KYC/UBO, השעיית קשרים מתכתבים “לפי סיכון”.
• IMPA: הפצת “דגלים אדומים” לעקיפה, הגברת דיווח על פעולות חשודות.
• בקרת יצוא: איסור/רישוי מוצרים ושירותים “כפולים” לכיוון רוסיה וליצוא מחדש.

בנקים/פינטק:

• סינון מלא של לקוחות ותשלומים על קשרים עם רוסיה/”חברות קש”; סירוב ל-trade-finance ממקור רוסי.
• חסימת עסקאות דולריות, ולעיתים גם אירו, בסיכון קל לסנקציות משניות; הסלמת מקרים ל-IMPA.

חברות:

• מיפוי גיאוגרפיה של מכירות ואספקות; איסור יצוא מחדש, בדיקת חובה של מפיצים באמירויות/סין/קווקז.
• ליהלומים — מעקב מוכח, אחרת — עצירה.

מה זה אומר במספרים לכלכלה הישראלית

זרמי סחר ישירים גדולים עם רוסיה כמעט לא נותרו לישראל אחרי 2022, אבל ענפים נקודתיים ירגישו את המכה. בראש ובראשונה — יהלומים (רמת גן), שם להגבלות G7/האיחוד האירופי תתווסף “רעילות” של תשלומים. לאחר מכן — יצוא תרופות ושירותי IT, שיסגרו למעשה תמיכה בלקוחות רוסיים. עלויות הבנקים על ציות יגדלו, ועסקאות עם גיאוגרפיה “אפורה” יידחו אוטומטית.

מסקנות

1. הצעת החוק האמריקאית לא עוסקת ב”סמליות”, אלא במשפך משפטי קשה: לא תחזירו ילדים — תקבלו SST עם כל ההשלכות. זה מגובה בבסיס משפטי של משרד החוץ ומשרד האוצר האמריקאי.
2. עבור ישראל זה אומר סיבוב חובה של ציות: בנקים, יבואנים/יצואנים ובתי תכשיטים צריכים לפעול כאילו הסנקציות כבר כאן. SST רק יזרז את “הפחתת הסיכונים” של רוסיה בכלכלה הישראלית שכבר מתרחשת.
3. פוליטיקה ≠ כלכלה: ישראל עשויה להימנע בפומבי מניסוחים רועשים, אבל המערכת הפיננסית, הסכם הסחר החופשי עם ארה”ב ומזכר ההגנה יוצרים תלות מעשית בכללים האמריקאיים. לכן, הקורס לסנכרון הוא בלתי נמנע.

רשימת בדיקה קצרה לעסקים ישראליים כבר עכשיו

• בדקו מחדש את השותפים והבעלים לפי סיכון רוסי.
• הכניסו לחוזים “no-Russia / no-re-export”.
• ליהלומים — הכניסו מעקב לפי תקני G7/האיחוד האירופי.
• הדריכו את הצוות על “דגלים אדומים” של סנקציות.

מקורות וחומרים ראשוניים: הודעה רשמית של הסנאטור גרהאם; תדריך משרד החוץ/OFAC על משטרי טרור; נתוני Bring Kids Back UA, Children of War ו-HRL ייל; מסמכי האיחוד האירופי/ארה”ב על יהלומים; IMPA/בנק ישראל הישראלים; תדריכי הסכם הסחר החופשי ומזכר ארה”ב–ישראל על 38 מיליארד דולר.

חדשות ישראל — חדשות ישראל ימשיכו לעקוב אחר התפתחות הצעת החוק והשלכותיה על עסקים והקהילה היהודית בישראל ומחוצה לה.