ארה”ב שוב חסמה את החלטת האו”ם על הפסקת אש בעזה

בערב ה-18 בספטמבר 2025, ארצות הברית הטילה שוב וטו על החלטה של ​​מועצת הביטחון של האו”ם שקראה להפסקת אש מיידית בעזה ולשחרור בני ערובה.

כל שאר 14 חברי המועצה הצביעו בעד ההחלטה, שתיארה את המצב ההומניטרי בעזה כ”קטסטרופלי”. המסמך קרא לישראל להסיר את כל ההגבלות על “אספקת סיוע ל-2.1 מיליון פלסטינים”. מצב זה מדגיש את הבידוד הגובר של ארה”ב וישראל בהקשר הבינלאומי, במיוחד בתנאי הסכסוך המתמשך בעזה.

העצרת הכללית של האו”ם וקבלת החלטות

ההצבעה התקיימה מספר ימים לפני הפגישה השנתית של מנהיגי העולם בעצרת הכללית של האו”ם, שם המצב בעזה יהפוך לאחת הנושאים המרכזיים. צפוי כי מספר בעלי ברית של ארה”ב בפגישה יתמכו בהכרה ב”מדינה פלסטינית” עצמאית.

הניסיון לקבלת ההחלטה הוא בעיקר סמלי, שכן ארה”ב וישראל מתנגדות ליוזמות כאלה. זה משקף את המחלוקות בין ממשל טראמפ לבין מספר בעלי ברית אירופיים מרכזיים, כמו בריטניה וצרפת.

תגובה להחלטה

מנובמבר, ממשל ארה”ב מתנגד להחלטות הכוללות דרישות להפסקת אש. נציגי וושינגטון טוענים שדרישות כאלה אינן קשורות ישירות לשחרור בני הערובה ויכולות רק לחזק את עמדות הלוחמים של חמאס.

שגריר ישראל באו”ם דני דנון ביקר את ההחלטה, והדגיש שהיא לא תוביל לשחרור בני הערובה ולא תבטיח ביטחון באזור. הוא ציין:

“ישראל תמשיך להילחם בחמאס, גם אם מועצת הביטחון עוצמת עיניים לטרור”.

המצב ההומניטרי בעזה

ההחלטה גם מצהירה על “דאגה עמוקה” בקשר לדו”ח האחרון על המצב ההומניטרי בעזה. במסמך מצוין על “קיומו של רעב”, ש”ילך ויחמיר ללא הפסקת אש והסרת ההגבלות על הסיוע ההומניטרי”.

הסכסוך המתמשך בעזה

הכוחות הישראליים ממשיכים במתקפה קרקעית בעזה. המבצע שהחל ביום שלישי החריף עוד יותר את הסכסוך, ויוצר ספקות לגבי הפסקת אש קרובה.

הצבא הישראלי טוען שמטרתו היא להשמיד את התשתית הצבאית של חמאס. מסגרת הזמן של המבצע לא נקבעה, אך יש חששות שהוא עלול להימשך חודשים.

תגובה בינלאומית

באותו יום “קבוצת מומחים עצמאיים”, הפועלת תחת חסות מועצת האו”ם לזכויות האדם, פרסמה דו”ח שבו הובע דעה שישראל “מיישמת ג’נוסייד בעזה”. המומחים קראו לקהילה הבינלאומית “להפסיק את האלימות ולנקוט צעדים להענשת האחראים”.

תמיכה בשתי מדינות

בשבוע שעבר אישרה העצרת הכללית של האו”ם תוכנית להקמת שתי מדינות כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בהחלטה יש קריאה לישראל להכיר במדינה פלסטינית. החלטה זו משקפת במידה רבה את השינויים בדעת הקהל הבינלאומית בנושא הסכסוך.