חלק מנציגי האו”ם עזבו את האולם לפני נאומו של נתניהו

תגובה בינלאומית לנאום של נתניהו

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביום שישי 26 בספטמבר 2025 נאם באולם כמעט ריק בעצרת הכללית של האומות המאוחדות. צעד זה היה תוצאה של חרם מצד נציגים שאינם מרוצים מעמדתו.

הסיבות לבידוד של ישראל בזירה הבינלאומית נעוצות בהחרפת האלימות בין ישראלים לפלסטינים בגדה המערבית, וכן בסירובו של נתניהו להקים מדינה פלסטינית. נסיבות אלו הובילו לשינוי ביחס הקהילה הבינלאומית לישראל.

תמיכה בפלסטין בקרב מדינות החברות באו”ם

לפי דיווחים, יותר מ-150 מדינות חברות באו”ם הצביעו או הביעו את תמיכתן בהכרה במעמד מדינה לפלסטין. זה מדגיש את התמיכה הגוברת בסוגיה הפלסטינית בזירה הבינלאומית.

פעולות בתי המשפט הבינלאומיים

בית המשפט הבינלאומי של האו”ם חוקר תביעה שהוגשה על ידי דרום אפריקה על ג’נוסייד אפשרי שמבצעת ישראל ברצועת עזה. בנוסף, בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צו מעצר לנתניהו על “פשעים נגד האנושות”, מה שמעמיד אותו תחת איום המשפט הבינלאומי.

נאום נתניהו והכחשותיו

במהלך נאומו נתניהו דחה את כל ההאשמות נגד ישראל. הוא הגיב בחריפות להחלטות האחרונות, וטען כי “המסר שקיבלו הפלסטינים מהמנהיגים שהכירו במדינתם הוא שרצח יהודים מתוגמל”.

כמו כן, ראש הממשלה הבטיח שישראל עושה כל שביכולתה למנוע אבדות בקרב האוכלוסייה האזרחית, תוך סיוע בהעברת סיוע הומניטרי. נתניהו הביע ספקות לגבי האם מדינה שמבצעת ג’נוסייד יכולה לנסות להגן על האנשים שלדבריו היא רודפת.

תומכים ומבקרים של ישראל

תומכי ישראל טוענים שהאבדות בקרב האוכלוסייה האזרחית הן תוצאה מצערת של קרבות עירוניים ועימותים עם אויב שמסתתר בין תשתיות אזרחיות. עם זאת, המבקרים ממשיכים לטעון שהמבצעים הצבאיים של ישראל מכוונים למקסם את האבדות בקרב אזרחים במקום למזערן.

בנוסף, בעקבות החלטת ישראל להטיל חסימות על סיוע הומניטרי, מופיעות האשמות שזה לא יותר מאסטרטגיה שמטרתה להחמיר את תנאי החיים של האוכלוסייה ולהפעיל לחץ על חמאס.