משרד החוץ האוקראיני גינה את החלטת ניקרגואה להכיר בחצי האי קרים הכבוש ובחלקים ממחוזות דונייצק, לוהנסק, זפוריז’יה וחרסון כחלק מרוסיה. בתגובה, קייב הודיעה על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם מנגואה ב-2 באוקטובר 2025.
במשרד החוץ ציינו כי ההכרה ב”סובייקטיביות” של הממשל הכיבוש הרוסי באזורים הנפגעים היא חסרת תוקף ולא תשפיע על הגבולות המוכרים בינלאומית של אוקראינה. החלטה זו נחשבת כניסיון לערער את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של המדינה.
בשנה שעברה הרשה לעצמו אורטגה התבטאויות חריפות כלפי מנהיגים של מדינות אחרות. הוא כינה את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ואת נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי “בני השטן” והיטלר, מה שמשקף גם את הרטוריקה האנטי-מערבית שלו.
תגובת אוקראינה
לדברי נציגי המשרד לעניינים כלכליים חיצוניים, ניקרגואה כבר הפרה מספר פעמים את ההתחייבויות המצוינות במסמכים על יחסים דיפלומטיים עם אוקראינה. במשרד הדגישו כי השלטון הנוכחי במדינה שואף להזדהות עם רוסיה, ותלותם הכלכלית במוסקבה ברורה.
כפי שהצהירו במשרד החוץ, ניקרגואה תומכת בתוקפנות נגד אוקראינה ומנסה להכשיר את כיבוש חלק מהשטח שלה. ראש משרד החוץ אנדריי סיביגה המחיש עמדה זו, תוך הדגשה שכל ניסיון לפגוע בריבונות ייתקל בתגובה קשה מצד אוקראינה. הוא הבטיח כי יינקטו כל האמצעים הנדרשים להגנה על עצמאות וביטחון המדינה.
הקשר היסטורי
יש לציין כי ניקרגואה משתפת פעולה באופן פעיל עם רוסיה במשך זמן רב, מה שמתחיל מתקופת המלחמה הקרה. בשנת 1979 תמך ברית המועצות בהפלת המשטר המרכז-אמריקאי על ידי המורדים השמאליים בראשות דניאל אורטגה. מאז הקשרים בין שתי המדינות התחזקו, במיוחד בתחומים הכלכליים והפוליטיים.
בשנה שעברה הרשה לעצמו אורטגה התבטאויות חריפות כלפי מנהיגים של מדינות אחרות. הוא כינה את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ואת נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי “בני השטן” והיטלר, מה שמשקף גם את הרטוריקה האנטי-מערבית שלו.
