רוסיה הצהירה כי “ישראל – תוקפן”, והביעה זעם על פעולות פיפ”א, שלא השעתה את הכדורגלנים הישראלים מהתחרויות.

נשיא הכבוד של התאחדות הכדורגל הרוסית, ויאצ’סלב קולוסקוב, עשה הצהרה שערורייתית, וקרא לישראל “תוקפן”. הביקורת על החלטות פיפ”א לא איחרה לבוא: קולוסקוב ערער מדוע מוסקבה הושעתה מהתחרויות, בעוד ירושלים לא.

הצהרות קולוסקוב

ויאצ’סלב קולוסקוב הדגיש כי “אי-השעיית ישראל לאחר השעיית רוסיה — הם שוב סטנדרטים כפולים”. הוא גם טוען כי “ישראל היא התוקפן, בניגוד לרוסיה”. מילים אלו עוררו תגובה רחבה בתחום דעת הקהל.

התגובה הראשונה של פיפ”א

פיפ”א ציינה בעבר את עמדתה, וטענה כי אין בכוונתה להתערב בשאלות גיאופוליטיות. נשיא ארגון הכדורגל, ג’אני אינפנטינו, גם הדגיש כי חזרת הקבוצות הרוסיות תתבצע בהתאם קפדני לנורמות הבינלאומיות.

תגובת הציבור

הצהרות קולוסקוב עוררו לעג וביקורת המונית. אחת מדעות הציבור ציטטה את ג’ורג’ אורוול: “מלחמה — זה שלום. חירות — זה עבדות”. רמז זה מתייחס לדו-משמעות לכאורה של הפונקציונר. רבים מהפרשנים הצטרפו, והצביעו על חוסר ההיגיון שבדבריו.

ביקורת על התנהגות קולוסקוב

חלק מהמשתמשים ברשתות החברתיות ציינו כי קולוסקוב מוצג באור לא טוב בשל פעולותיו השערורייתיות הקודמות. אחד מהפרשנים התמרמר, וקרא להצהרתו אבסורד מוחלט: “איך ישראל תוקפן?! מה זה הקולוסקוף הזה?”

הבעת אי שביעות רצון

מגוון התגובות ממשיך לגדול. משתמשים ציינו בסרקזם כי “הם תוקפנים, ואנחנו רק נושאים תגמול”. לרוב נשמעו הערות ביקורתיות על התנהגות קולוסקוב בכל מצב.

סיבות לביקורת

הצהרות קולוסקוב נתקלו גם בגינוי חריף. קראו לו “זקן-אימפריאליסט” ו”נספח של הטלוויזיה”. הזכירו גם את הפרקטיקות הלא הוגנות הקשורות לפרסים למשתתפי גביע העולם 1994, כאשר לפי שמועות, הפונקציונר השאיר לעצמו חלק גדול מהתשלומים.

לעולם הכדורגל וההומור העוקצני

הציניות של קולוסקוב נדונה גם לאור הצהרותיו הקודמות. לדוגמה, הוא הצהיר כי “כניעת אוקראינה” תסבך את חזרת הקבוצות הרוסיות לתחרויות הבינלאומיות. לדעתו, כניסתן ללא תנאי אפשרית רק “לאחר סיום הסכסוך”.