פולין ביטלה את ההופעה של ידיד ישראל

בקרקוב ביטלו את המפגש עם כלת פרס נובל הרטה מולר בשל חששות מהפגנות של פעילים פרו-פלסטינים. האירוע היה אמור להתקיים ב-17 באוקטובר 2025 במרכז התרבות הבינלאומי במסגרת הפסטיבל “משחקים עם קנטור: רומניה — רוחות העבר”.

ביטול המפגש

המארגנים, מרכז התיעוד לאמנות על שם טדאוש קנטור “קריקוטקה” והמרכז התרבותי הבינלאומי, הודיעו על הביטול, והגדירו את המצב כ”לא תלוי בנו”. המכשול היה הפגנות אנטי-ישראליות אפשריות בעקבות מכתב פתוח של מולר, שבו הביעה תמיכה בישראל. מסמך זה פורסם ב-2024 ועורר תגובה שלילית.

במכתב טענה מולר כי המלחמה בעזה לא התחילה בעזה עצמה, אלא ב-7 באוקטובר, כאשר התרחש פיגוע של חמאס על ישראל. היא תיארה את האירוע כטבח נורא, וציינה כי התוקפים חגגו את מעשיהם כגיבורים. דעה זו זכתה לביקורת חריפה מצד פעילים, שהאשימו את הסופרת בטריוויאליזציה של רצח עם.

סיבות ללחץ

הופעות קודמות של מולר, שבהן גינתה את האלימות ב-7 באוקטובר והתנגדה לאנטישמיות, שימשו עילה להחלטה על ביטול המפגש. העיתון Die Welt שם לב לכך בחומריו.

כדי להימנע מעימות, הציעו המארגנים להקליט מראש את הופעתה של מולר ולשדר אותה במהלך הפסטיבל. מנהלת “קריקוטקה” נטליה ז’ז’צקה ציינה את התגובות השליליות ברשתות החברתיות, שהצטרפו לאווירה הכללית של מתח. היא גם ציינה את האיום שהביקור עלול להסתיים בהתקפות מילוליות ובהפגנות עם שלטים. בטיחות הסופרת הפכה לעדיפות.

תגובת מולר

ביטול האירוע עורר את זעמה של הסופרת עצמה, והיא הצהירה בראיון ל-Die Welt על פגיעה בחופש הביטוי. מולר, הידועה בעמדתה הנגדית לדיכוי קולות ובביקורת על דיקטטורה, ציינה כי חשוב לה כסופרת לדון בגלוי בנושאים מורכבים.

פרופיל של הרטה מולר

הרטה מולר היא סופרת רומנית ממוצא גרמני, יצירתה מקיפה היבטים רבים של גורל האדם בתנאי דיקטטורה. בשנת 2009, על הרומן “אני לא מאמינה בזה”, היא זכתה בפרס נובל לספרות. האקדמיה השוודית ציינה את “הנטייה הפואטית” שלה ואת “הפרוזה המפורטת” בתיאור סבלם של המקופחים.

מולר עזבה את רומניה ב-1987 ולאחר מכן עברה לברלין. ביצירותיה היא מתמקדת לעיתים קרובות בחוויותיה בארץ מולדתה, וקולה הגבוה נגד עוול נשאר רלוונטי גם במציאות המודרנית.