בישראל אושר בקריאה ראשונה חוק עונש מוות למחבלים.

בירושלים, הכנסת של ישראל ב-11 בנובמבר 2025 הצביעה בעד אחד מחוקי השנויים במחלוקת ביותר בשנים האחרונות — החלת עונש מוות חובה למחבלים שהרגו אזרחים במדינה. יוזמת המסמך הייתה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך ממפלגת עוצמה יהודית, הידועה בעמדתה הנוקשה בנושאי ביטחון לאומי. בקריאה הראשונה תמכו בחוק 39 חברי כנסת, 16 הצביעו נגד.

מה משתנה בחוק הישראלי

החוק מציע שעונש המוות יהיה חובה למי שביצע רצח על רקע שנאה לאומית או דתית. ההחלטה על העונש תוכל להתקבל בבתי דין צבאיים הפועלים בשטחי הגדה המערבית, ויהיה צורך ברוב קולות השופטים.
בנוסף, מבוטלת הנורמה הקודמת שאפשרה למפקדים צבאיים להקל בעונש. משמעות הדבר היא שהעונש, שניתן פעם אחת, לא יוכל להשתנות או להיות מוחלף במאסר עולם.

תהודה פוליטית וציבורית

היוזמה עוררה תגובה סוערת בחברה הישראלית. נציגי האופוזיציה וארגוני זכויות האדם הצהירו שהחוק יוצר סיכון לאפליה וייושם בעיקר כלפי מחבלים ערבים שהרגו יהודים, אך לא להפך.
בהיסטוריה של ישראל, עונש מוות הוחל רק פעם אחת — בשנת 1962, כאשר הוצא להורג פושע הנאצי אדולף אייכמן. מאז לא הובא אף מקרה לעונש כזה, וכעת הדיון מחזיר את המדינה לשאלה מוסרית מורכבת — היכן עובר הגבול בין צדק לנקמה.

טיעוני התומכים והמתנגדים

מחברת החוק לימור סון הר-מלך כינתה אותו “צעד הכרחי לצדק והגנה על ישראלים”. לדבריה, “מי שמרים יד על אזרחי ישראל צריך לדעת שלא יוכל להימלט מעונש”. שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר גם תמך ביוזמה, והצהיר שזה “שאלה של כבוד לאומי והגנה על זכות העם לחיים”.

האופוזיציה מזהירה מהתפרצויות אלימות אפשריות ומסיבוכים דיפלומטיים. מנהיגי המפלגות השמאליות הזכירו שעונש המוות עשוי להתנגש עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולהיות נושא לדיון בבית המשפט העליון.

מה הלאה

לאחר הקריאה הראשונה, החוק נשלח לוועדה המקצועית של הכנסת, שם ייערך עיבוד מפורט ובחינה משפטית. בהמשך — קריאה שנייה ושלישית, שיקבעו סופית את גורל היוזמה.

אם המסמך יאושר, ישראל תחזור לראשונה מזה יותר משישים שנה לפרקטיקה של עונש מוות. צעד זה יהווה סמל לשינויים במדיניות הביטחון הלאומית — ואולי, גבול חדש בתודעה המשפטית הישראלית.

NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency