דוברת הבית הלבן קרוליין לויט יצאה בהכחשה חריפה להצהרות כי התוכנית האמריקאית החדשה לשלום בת 28 סעיפים כביכול משחקת לידיה של מוסקבה. בממשל דונלד טראמפ מדגישים: המטרה היא איזון, ולא בונוסים למישהו. והאסטרטגיה החדשה נבנית על דיאלוג ישיר עם שני הצדדים של המלחמה.
ארכיטקטורה דיפלומטית חדשה
בתדרוך ציינה לויט כי ארה”ב מנהלת משא ומתן גם עם קייב וגם עם מוסקבה. לדבריה, טראמפ עצמו יצר קשר גם עם פוטין וגם עם זלנסקי, וצוות הבית הלבן במקביל ניהל סדרת משא ומתן עם נציגים אוקראינים בכירים.
השליח המיוחד ויטקוף ומזכיר המדינה מרקו רוביו נפגשו לאחרונה עם הצד האוקראיני כדי לפרק את התוכנית לסעיפים — באותה קפדנות כפי שנעשה בתהליך ההסכמים במזרח התיכון, שם ארה”ב בנתה אמון באופן פעיל, הקשיבה לשני הצדדים ואספה פלטפורמה נייטרלית לפתרונות.
ניסיון שהבית הלבן מתכוון לחזור עליו
לויט הזכירה את הפריצות הדיפלומטיות של ממשל טראמפ במזרח התיכון והדגישה כי הבית הלבן מצפה להשיג תוצאה דומה גם בכיוון האירופי. בתוך הצוות, לדבריה, נשמרה הביטחון שגישה כזו יכולה לעבוד גם ביחס למוסקבה ולקייב.
ערבויות שבעבר נראו בלתי אפשריות
המרכיב המרכזי בתוכנית — הערבויות הביטחוניות שהוצעו לאוקראינה ברמת סעיף 5 של נאט”ו. ארה”ב ובעלי בריתה האירופיים מתחייבים לראות בהתקפה על אוקראינה כהתקפה על ביטחונם שלהם. זה יוצר בסיס הגנה חסר תקדים, שלא היה בכל תולדות עצמאות המדינה.
דווקא חלק זה של המסמך — הוא אחד מהעקרוניים ביותר ובו בזמן מהמבוקרים ביותר באירופה, שכן הוא יוצר פרוטוקול תגובה חדש לאיומים באזור.
וקטור ליציבות
וושינגטון שמה דגש על יציבות דיפלומטית: ככל שהארכיטקטורה של הערבויות רחבה יותר, כך פחות מקום להסלמה. ובדיוק בנקודה זו ממשל טראמפ רואה הזדמנות למשא ומתן עתידי — ללא קשר לרמת המתח הנוכחית באירופה.
המשמעות הסופית פשוטה: ארה”ב יוצרת פלטפורמה שצריכה לעמוד בסערות פוליטיות ולתת סיכוי לשלום ארוך טווח. כפי שמדגישים אנליסטים נאחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency, אסטרטגיה זו עשויה להיות מפתח לאופן שבו תיראה מערכת הביטחון לא רק עבור אוקראינה, אלא עבור כל המרחב הטרנס-אטלנטי.
