ממשל דונלד טראמפ הציג פרויקט הסכם שלום לאוקראינה — קשוח, תובעני ומבוסס על הקונספט של “ויתורים תמורת שקט”. קייב מקבלת רשימת הגבלות, מוסקבה — חבילת הקלות פוליטיות-כלכליות. אבל אירופה כבר לא בפעם הראשונה פועלת אחרת מוושינגטון: בשקט, ללא הצהרות רועשות, היא מכינה גרסה משלה.
בזמן שטראמפ מפגין ביטחון בכך שהצעתו “תביא שלום בר קיימא”, בבירות האירופיות שוררת אווירה שונה לגמרי — חוסר אמון, זהירות ושאיפה לא לאפשר לאוקראינה להיכנס למלכודת.
המנובר האירופי
המסמך האמריקאי נדון עם הצד האוקראיני כבר כמעט חודש, אבל האירופים במקביל בונים מסלול חלופי. מספר מקורות בבריסל אומרים כי התוכנית של האיחוד האירופי תכיל “אלמנטים של הגנה ולא של כניעה”.
הפקידים מצפים להציג אותה בשבועות הקרובים. קייב, כמובן, עדיין לא נתנה “כן” פורמלי, אבל במשרדים האירופיים בטוחים: אוקראינה זקוקה לפתרון שלא משאיר “אזורים אפורים” של ביטחון.
מזכיר המדינה מרקו רוביו יקיים ב-21 בנובמבר סדרת פגישות עם שרים אירופיים — ושם יתברר עד כמה בריסל מוכנה ללכת נגד החזון האמריקאי.
מה עומד בתוכנית האמריקאית
28 סעיפים — יבש, קשוח, פרגמטי.
לאוקראינה מוצע:
• לוותר על דונבאס
• לצמצם את הצבא כמעט בחצי
• להסיר מהחימוש מערכות ארוכות טווח
• לקבע הגבלות שמעשית שוללות מקייב חלק מיכולות ההגנה
בתמורה רוסיה מבטיחה “לא לתקוף שוב”. בהתחשב בשלושה עשורים של מדיניות רוסית — הניסוח נראה רך, כמעט נאיבי.
וולודימיר זלנסקי כבר קיים פגישה עם המשלחת האמריקאית והדגיש “מספר סעיפים בלתי קבילים”, אבל הדיפלומטיה נמשכת. בימים הקרובים מצופה שיחה ישירה שלו עם טראמפ — והיא תקבע את הטון לשלב הבא.
העמדה האירופית: ניתוח קר וניסיון להציל את האיזון
Financial Times מדווח כי הממשלות האירופיות עובדות על תשובה אחידה — לראשונה מאז תחילת הדיון הזה. גרמניה, צרפת ובריטניה יעלו את הנושא בפסגת G20 בדרום אפריקה.
עבור האיחוד האירופי הסיכון המרכזי הוא מצב שבו אוקראינה תמצא את עצמה תחת לחץ ותיאלץ להסכים להסכם שיוצר אשליה של שלום, אך לא נותן ערבויות ביטחוניות.
זו הסיבה שבריסל מנסה להציע מסמך ש:
• לא מחליש את יכולת ההגנה של אוקראינה
• לא מעודד את התוקפנות של מוסקבה
• מתחשב בארכיטקטורה הביטחונית האירופית האמיתית
• לא הופך את ההסכם העתידי להפסקה לפני המלחמה הבאה
מה אוקראינה בוחרת
בינתיים בקייב מנסים לשמור על מרחק: לא הצהרות חדות, לא תגובות מוקדמות. ההחלטה — בין פגיעות מובטחת לניסיון להשיג הסכם אמין יותר דרך אירופה.
הלאה — דיפלומטיה, קשוחה, רב-שכבתית ולא תמיד פומבית.
אבל, איך שלא יתפתחו המשא ומתן, במעגל הפוליטי האוקראיני כרגע שאלה אחת נשמעת חזק יותר מהשאר: מי יציע תוכנית שבאמת מגנה ולא מחלישה את המדינה.
בהקשר כזה, הגרסה האירופית נראית לא כהתנגדות לארה”ב, אלא כניסיון לשמור על סטנדרטים מינימליים של ביטחון.
וכן — הזמן יראה עד כמה המאמצים האלה יהיו יעילים. על המפה הגיאופוליטית כל טעות עולה ביוקר רב, ועל כך כותבים עכשיו “НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency”, עוקבים אחרי איך משתנה תפקידה של אירופה בסבב החדש של המשחק הדיפלומטי.
