אוקראינה, פליטים, ישראל: “באחוזים ביחס לגודל המדינה, קיבלנו אחוז גבוה במיוחד של פליטים מאוקראינה”, – זאב אלקין

Вאמצע נובמבר 2025 זאב אלקין — שר בממשלת ישראל, האחראי על שיקום ישראל לאחר המלחמה ופעילות סוכנות “נתיב” — ביקר באוקראינה. הוא עצמו יליד חרקוב, וזה מעניק לדבריו גוון אישי יותר.

בראיון ל-RBC-Україна (אוקראינית), מלבד שאלות אחרות, הוא סיפר בפירוט כיצד ישראל מעריכה את ההגירה, העבודה עם הקהילות האוקראיניות והדיאלוג הדו-צדדי בין המדינות בתנאי שתי מלחמות — האוקראינית והמזרח תיכונית.

תאריך פרסום הראיון: 26 בנובמבר 2025.

הגירה: עשרות אלפי אוקראינים קיבלו אזרחות ישראלית

אלקין אישר כי במהלך שנות המלחמה המלאה:

• “כמה עשרות אלפים” אוקראינים קיבלו אזרחות ישראלית.
• כ-14,000 אנשים נשארו במדינה כפליטים תחת הגנה זמנית.

הוא מדגיש: עבור מדינה עם אוכלוסייה של כ-10 מיליון זהו אחד הזרמים הגדולים ביותר שישראל קיבלה בעשורים האחרונים. רוב האוקראינים הגיעו לפי חוק השבות, אחרים — בפורמט “תמיכה הומניטרית”.

פרט משמעותי שהוא ציין במפורש:
ישראל — אחת המובילות בין המדינות המערביות בכמות האוקראינים שהתקבלו ביחס לאוכלוסייה.

“ישראל למעשה ביחס לגודל המדינה, אנחנו מדינה של 10 מיליון, קיבלה אחוז גבוה במיוחד של פליטים מאוקראינה, לרובם המכריע נתנה אזרחות לפי חוק השבות שיש בישראל.

לאלו שלא יכלו לקבל אזרחות, עזרה להישאר לפחות על בסיס זמני, כל עוד המלחמה נמשכת.

כך שבמובן זה ישראל הצטרפה לסיוע ההומניטרי שהעולם המערבי כולו העניק לאוקראינה, וביחס לאוכלוסייה שלנו, כנראה שאנחנו בין המובילים“.

רפטריאציה מרוסיה: הזרם היה אפילו גדול יותר

השר ציין כי ההגירה מרוסיה באותה תקופה הייתה אפילו גבוהה יותר מהאוקראינית.

בשנים 2022–2023 נרשמה הגל הגדול ביותר. מאוחר יותר הדינמיקה ירדה, אך המספר הכולל נשאר גדול. אנשים בעלי זכות לרפטריאציה עזבו בגלל המלחמה והגברת התופעות האנטישמיות באזורים שונים ברוסיה.

החברה הישראלית: תשומת הלב לאוקראינה לא דעכה

אלקין אמר במפורש: העניין באוקראינה בישראל נשאר יציב.

הסיבות — לא רק הומניטריות:
במדינה חיים כ-500,000 יוצאי אוקראינה.
בנוסף מאות אלפי יוצאי מדינות פוסט-סובייטיות אחרות, שלהם משפחות וחברים בערים אוקראיניות — מקייב ועד אודסה וחרסון.

גם על רקע המלחמה במזרח התיכון נושא אוקראינה נשאר במוקד התקשורתי, והנטיות הפרו-אוקראיניות, לדברי השר, עדיין שולטות.

חזרת “נתיב”: דניפרו ואודסה שוב ברשת המרכזים הישראליים

זהו ההחלטה הבולטת הראשונה של אלקין לאחר המינוי:

“נתיב” חוזרת להיקף העבודה שלפני המלחמה באוקראינה.

בסוף 2025 הרשת נראית כך:

• פועלים: קייב, לבוב
• חוזרים: דניפרו, אודסה
• עדיין לא ניתן לשחזר: חרקוב
  (המרכז התרבותי הישראלי נהרס במכה ישירה)

החזרה משמעותה:

• חידוש הפונקציות הקונסולריות
• תוכניות תרבותיות
• הוראת עברית
• שחזור כללי של הנוכחות הישראלית בערים המרכזיות באוקראינה

אלקין מכנה זאת “מחווה קשה אך חשובה מבחינה סימבולית”, כי שתי המדינות חיות במצב מלחמה ובו זמנית מנסות לשמור על אלמנטים של נורמליות.

הוועדה הבין-ממשלתית: ישיבה בירושלים בתחילת דצמבר

ישראל ואוקראינה הסכימו לחדש את עבודת הוועדה הבין-ממשלתית לשיתוף פעולה כלכלי, שהוקפאה במשך כמה שנים.

הצדדים הסכימו על:

• תאריך: תחילת דצמבר 2025
• מקום: ירושלים
• משתתפים: זאב אלקין וסגן ראש ממשלת אוקראינה טאראס קאצ’קה

השר הזכיר גם את הבסיס המשפטי החשוב של היחסים — הסכם אזור הסחר החופשי, שנחתם עוד לפני המגפה והמלחמה. הוא פועל גם כעת, ומעניק הטבות מכס לשתי המדינות.

אלקין רואה את הפוטנציאל של המסמך כ”משמעותי ולא מנוצל”.

שיתוף פעולה בשיקום: אוקראינה וישראל — שתי מדינות שעוברות מלחמה קשה

במהלך הביקור אלקין נפגש עם סגן ראש ממשלת אוקראינה אלכסיי קולבה, העוסק בשיקום האזורים האוקראיניים.

השר הדגיש כי גם ישראל וגם אוקראינה — שחקנים ייחודיים ב”עולם המערבי”, שעוברים בו זמנית מלחמות רחבות היקף ונאלצים להפעיל תוכניות שיקום, בעוד האיומים לא נעלמו.

מכאן — הצהרה ישירה:

“יש לנו פוטנציאל עצום להחלפת ניסיון. אנחנו נתמוך באוקראינה היכן שנוכל”, אמר אלקין.

משמעות הביקור: איתות על קשר ארוך טווח

בסך הכל הצהרות השר מראות:
ישראל לא רואה את הכיוון האוקראיני כזמני או סימבולי.

חזרת “נתיב”, פתיחת פעילויות בדניפרו ואודסה, חידוש הוועדה הכלכלית, נושאי ההגירה והשיקום — כל אלה בונים ארכיטקטורה של יחסים ארוכי טווח, ולא ביקורים פרוטוקוליים.

לכן אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הקו הזה, התפתחותו והשפעתו על חיי הקהילה האוקראינית בישראל והנוכחות הישראלית באוקראינה — ונעשה זאת במסגרת הפרויקט НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency.