בקייב נפרדו ממתנדב יהודי-הונגרי בכוחות המזוינים של אוקראינה, שנהרג בהגנה על אוקראינה

תפילת האשכבה בטקס נערכה על ידי הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן.

בקייב ב-27 בנובמבר 2025 נערך טקס פרידה מבנימין אשר, הידוע בכינויו “נמו” — יהודי צעיר ואזרח הונגריה, שהצטרף בהתנדבות לשורות הכוחות המזוינים של אוקראינה ונהרג בהגנה על המדינה. הקרב האחרון שלו התרחש ב-24 במאי 2025 בשטח מחוז חרקוב. לקבור את הלוחם התאפשר רק עכשיו — פינוי הגופה וזיהויה ארכו חודשים רבים.

מי היה בנימין “נמו” אשר

בנימין היה רק בן 21. הוא גדל בהונגריה במשפחה יהודית ולדברי אביו, מאז ילדותו התאפיין בטוב לב, יושר ותחושת צדק חזקה.

כאשר החלה התוקפנות הרוסית המלאה, הוא קיבל החלטה ששינתה את גורלו לחלוטין: להגיע לאוקראינה כמתנדב ולהגן על המדינה, שלא היו לו חובות אזרחיים כלפיה, אך היו לו חובות מוסריים.

לפני שהגיע לאוקראינה, בנימין שירת בכוחות המזוינים של הונגריה. חבריו מספרים שהוא עזב את צבא מדינתו כי רצה להילחם דווקא עבור אוקראינה — מקום שהוא ראה בו חזית המאבק הגלובלי למען החירות.

שירות בכוחות המזוינים של אוקראינה ורגעי חייו האחרונים

באוקראינה הוא הצטרף לחטיבת הסתערות נפרדת 3, בגדוד ממוכן. שם הוא הפך במהירות לחלק מהצוות — צנוע, שקט, אמין.

ב-24 במאי 2025 באחד מקטעי החזית בחרקוב התרחש קרב קשה. שם בדיוק “נמו” נהרג, כשהוא מכסה על חבריו. פרטי המבצע נשארים חסויים, אך ידוע שבזכות פעולותיו הצליח הגדוד להימנע מאבידות חמורות יותר.

למה היה צריך לחכות כל כך הרבה זמן לקבורה

לאחר מותו, לא הצליחו לפנות את גופתו של בנימין זמן רב בגלל ההפגזות הבלתי פוסקות. למרות מאמצי הצבא והמתנדבים, הדרך הביתה ארכה חודשים רבים.

עבור משפחתו, התקופה הזו הייתה מייסרת. אביו — נתן אשר, שהגיע לטקס מהונגריה, — חיכה כל הזמן הזה להזדמנות להיפרד מבנו ולקבור אותו בכבוד.

פרידה בקייב: אב, רב, חברים לנשק

טקס הפרידה נערך בקייב ואסף אנשים רבים: חברי חטיבה 3, נציגי הקהילה היהודית, כמרים, עובדי דיפלומטיה ואזרחים אכפתיים.

אביו של בנימין נאם בפני הנוכחים וסיפר איך היה בנו: ישר, טוב, עקרוני.

“הוא אמר לי: אבא, אני חייב להיות שם, איפה שאנשים נלחמים על חירות“, — נזכר נתן.

הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן ערך את תפילת האשכבה. הוא כינה את מותו של בנימין אובדן לא רק לאוקראינה, אלא גם להונגריה ולכל העם היהודי.

“היום נפרדנו מבנימין אשר בכינוי “נמו” – יהודי, אזרח הונגריה, שהתנדב להגן על אוקראינה, נלחם בחטיבה 3-אושבר, ומסר את חייו למען חירות העם האוקראיני…

הקרב האחרון שלו התקיים ב-24 במאי 2025, אך ללוות את המגן בדרכו האחרונה ולקבור אותו הצליחו רק עכשיו.
בטקס הפרידה היה אביו נתן, שהגיע מהונגריה להיפרד מבנו.

במהלך שיחתנו הוא סיפר איך בנימין היה בחור טוב וצודק מאוד. הוא לא יכול היה פשוט לשבת ולצפות איך אוקראינה מדממת, מיד הגיע והגן!

תהא זכרו של בנימין מבורך! זיכרון נצח לגיבור!”, — אמר הרב.

איך זוכרים אותו חבריו לנשק

חבריו של “נמו” מתארים אותו כלוחם מאופק, שקט ובאותו זמן אמיץ להפליא. הוא לא חיפש תשומת לב, לא חיפש הכרה — פשוט עשה כל מה שחשב לנכון.

“הוא היה מהסוג שפועל קודם ומדבר אחר כך”, — ציין אחד הלוחמים.

אחרים נזכרו שנמו תמיד היה מוכן לעזור ולעיתים קרובות לקח על עצמו את המשימות הקשות ביותר ללא מילים מיותרות.

סיפור שהפך לסמל של סולידריות

מותו של בנימין אשר הפך לסמל של תמיכה בינלאומית באוקראינה. מעשהו הוא דוגמה לכך שהמאבק נגד התוקפנות הרוסית הוא לא רק מלחמה על שטח, אלא גם מאבק על ערכים המשותפים לאנשים במדינות שונות בעולם.

מתנדבים כאלה מזכירים: אוקראינה מגנה לא רק על עצמה, אלא גם על עקרונות החירות, הכבוד והסולידריות האנושית.

קבורה וזיכרון נצח

בנימין נקבר בקייב לפי המסורת היהודית, עם כבוד צבאי. בטקס הקבורה נשמעו תפילות, הרב בירך את זכרו של הלוחם, וחבריו לנשק העבירו לאביו חפצים שהצליחו לשמור.

הנוכחים ציינו שהטקס הזה הפך לרגע אישי עמוק עבור כולם: מותו של מתנדב בן 21 ממדינה אחרת נגע לרבים.

עבור האוקראינים הוא הפך לסמל של תמיכה בינלאומית. עבור הקהילה היהודית — דוגמה ליושר ואומץ. עבור הונגריה — תזכורת לכך שאזרחיה מסוגלים למעשים גדולים.

זיכרון נצח לבנימין “נמו” אשר.
תהא שמו מבורך.

ולכן חשוב שהסיפורים האלה יישמעו וישמרו. עבורנו, כעורכי נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, זכרו של בנימין “נמו” אשר — זה לא רק חדשות, אלא עדות אנושית על אומץ, סולידריות ומחיר החירות.

זיכרון נצח לגיבור.