ב-30 בנובמבר 2025 נודע כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שלח לנשיא יצחק הרצוג בקשה רשמית לחנינה. ההודעה אושרה על ידי לשכת הנשיא, והמקור הראשוני היה סוכנות בלומברג. הניסוחים במסמכים נייטרליים, אך המצב עצמו נראה מתוח עבור הפוליטיקה הפנימית.
הבקשה הועברה למחלקת החנינות של משרד המשפטים. מכאן פועלת הפרוצדורה הסטנדרטית: ניתוח, מסקנות פנימיות, העברת החומרים ליועץ המשפטי של לשכת הנשיא. אך הפקידים כבר ציינו שהמקרה נחשב חריג, וההחלטה תדרוש גישה זהירה ביותר. מדובר בדמות שהשפיעה על מדיניות ישראל במשך עשורים.
ההאשמות כוללות שלושה תיקים ידועים: “1000”, “2000” ו-“4000”. בהם מופיעים פרקים המתייחסים לתקופה שבה נתניהו כיהן בו זמנית כראש הממשלה ושר התקשורת. החקירה טוענת כי החלטות הממשלה יכלו להעניק תועלת לבעל המניות של חברת בזק שאול אלוביץ’. בתמורה, כפי שטענה התביעה, במשאבי החדשות הקשורים לקבוצת בזק פורסם סיקור חיובי על פעילות ראש הממשלה. סיפורים אלו נדונים כבר מספר שנים ונשארים אחד הנושאים הרגישים ביותר במרחב הציבורי הישראלי.
התהליכים סביב התיקים יצרו שכבה נפרדת של מציאות פוליטית. הם השפיעו על קואליציות, על תפיסת השלטון, על דיונים בתקשורת. כעת, כאשר שאלת החנינה הוגשה רשמית, הדינמיקה משתנה שוב. יש הרואים בכך ניסיון לסגור סכסוך ישן. אחרים סבורים שההחלטה תהווה מבחן למוסדות המדינה, במיוחד על רקע הטלטלה הפוליטית והלחץ האזורי.
כיצד תתפתח הסיטואציה — עדיין לא ברור. ההליך ייקח זמן, וההחלטה הסופית עשויה להיות בעלת השלכות חמורות על הנוף הפוליטי של ישראל. נמשיך לעקוב אחר צעדי הממשל והתגובה הציבורית, תוך תיעוד השינויים המרכזיים עבור קוראי חדשות ישראל | Nikk.Agency
