זיהוי פנים על ידי בינה מלאכותית סייע לזהות את היורה הנאצי בתמונה מהשואה מתוך צילום בשם “היהודי האחרון בוויניצה”

חידה הקשורה לתצלום “היהודי האחרון בוויניצה”, שבו חייל גרמני מכוון אל יהודי ברגע ההוצאה להורג, נותרה במשך שנים רבות כאחד מאותם סיפורים של השואה שבהם ידוע הכל מלבד האנשים בתמונה. התמונה עצמה החלה לפרוץ להיסטוריה לאחר המשפט של אדולף אייכמן בשנת 1961. אז העביר העד אל מוס את התמונה לבית המשפט כדי להראות לא סטטיסטיקה, אלא רגע אמיתי של רצח. התצלום הפך לסמל, אך השמות בו נעלמו בזרם הזמן.

כעת המצב משתנה. מחקרו של יורגן מטאוס, לשעבר ראש המחלקה המדעית של יד ושם בארה”ב, מוסיף קונקרטיות. הוא זיהה את היורה. התברר שזהו יאקובוס אונן — מורה מצפון גרמניה, שבזמן האירוע היה בן 34. לא קצין, לא חייל קריירה. אדם שהצטרף ל-SS ונמצא במנגנון ההוצאות להורג ההמוניות.

מטאוס הציג את הנתונים הראשונים בשנה שעברה, אך ההוכחות היו לא שלמות. מאוחר יותר אחד מקרובי משפחתו של אונן סיפק תמונות משפחתיות. הם הושוו לתמונה המקורית — התוצאה נתנה ביטחון כמעט ב-99%. זהו אותו מקרה שבו טכנולוגיית זיהוי פנים משנה את מהלך החקירה ההיסטורית, ולא רק נוחות יומיומית.

בספטמבר 2025 פרסם “כתב העת למחקרים היסטוריים” הגרמני גרסה מורחבת של העבודה. שם מצוין גם המקום: הוצאה להורג המונית בברדיצ’ב, אוקראינה, ב-28 ביולי 1941. המבצע בוצע על ידי יחידת איינזצגרופה, שהלכה אחרי הוורמאכט והשמידה את האוכלוסייה היהודית על פי רשימות שהוכנו מראש. התצלום מתעד רגע אחד מתוך מאות אפיזודות דומות.

אונן השתתף בפעולות אלו באופן קבוע. במסמכי ה-SS הוא מופיע כעובד יחידות שהיו מעורבות בפעולות עונשין. מותו התרחש בשנת 1943. העונש על הפשע לא הגיע — הוא מת לפני שיכלו להעמידו לדין.

אבל הקורבן בתמונה נותר ללא שם. זו החלק של ההיסטוריה שעדיין לא הצליחו לשחזר. מטאוס כותב שארכיוני ברדיצ’ב מחולקים בין כמה מבנים, וחלק מהמסמכים הושמדו. לכן הזיהוי נמשך, וקטע זה של הטרגדיה נותר לא מושלם.

אנו עוקבים אחר האופן שבו שיטות מודרניות משנות את ההבנה של השואה, כיצד הן מחזירות שמות למקום שבו במשך עשורים היה רק דימוי. חקירות אלו מעצבות את הזיכרון הקולקטיבי אחרת מבעבר, וזה חשוב לתעד עבור אלו שעובדים עם ההיסטוריה של ישראל, אוקראינה ואירופה — על כך אנו מספרים בפירוט בפלטפורמה חדשות ישראל | Nikk.Agency.