אוקראינה וישראל קיימו את הוועדה הכלכלית הבין-ממשלתית הראשונה מאז תחילת המלחמה: מה הוחלט, מי השתתף ולמה הרגע נבחר לא במקרה

בירושלים התקיימה לראשונה מאז פברואר 2022 ישיבת הוועדה הבין-ממשלתית לענייני סחר ושיתוף פעולה כלכלי בין אוקראינה לישראל. תאריך — 4 בדצמבר 2025, המפגש עצמו — המושב ה-13 של הוועדה, פורמט — פנים אל פנים, הרכב — גבוה. את המשלחת האוקראינית הוביל סגן ראש הממשלה לענייני אינטגרציה אירופית ואירו-אטלנטית טאראס קאצ’קה. את הצד הישראלי ייצג שר במשרד האוצר זאב אלקין. האירוע הוא בו זמנית פוליטי, כלכלי וסמלי: מסלול המשא ומתן, שהיה למעשה קפוא בשל המלחמה, פועל שוב.

בתום הפגישה חתמו הצדדים על פרוטוקול שבו נקבעו סדרי העדיפויות להמשך שיתוף הפעולה הדו-צדדי.

הקשר: מה קרה עד כה

המושב האחרון של הוועדה לפני הפלישה המלאה התקיים עוד בשנת 2021. לאחר 24 בפברואר 2022 כל הפורמטים הכלכליים בהשתתפות ישראל ואוקראינה התקיימו רק באופן מקוטע — תוכניות הומניטריות, פרויקטים נקודתיים, תיאום בסחר. פלטפורמה מלאה שבה נדונים נושאים מערכתיים — שווקים, תקנים, אספקה, דיגיטציה, אנרגיה — לא הייתה קיימת כמעט שלוש שנים.
ולכן הפגישה של היום בירושלים מסמנת נקודת מפנה: שני הצדדים מראים נכונות להרחיב את שיתוף הפעולה, גם אם המלחמה נמשכת.

איך עברה הפגישה

לפי נתוני ממשלת אוקראינה, משרד סגן ראש הממשלה והודעת שגרירות ישראל באוקראינה, הישיבה בירושלים התמקדה בנושאים מעשיים: סחר, השקעות, מגזר חקלאי, אנרגיה, בריאות, שירותים דיגיטליים, רפואה דחופה, אבטחת סייבר, שיקום ותיקים.
לישראל זו גם פלטפורמה לדיון בתפקיד העתידי של המדינה בשיקום אוקראינה לאחר המלחמה, כפי שאישרה גם הודעת השגרירות הרשמית: השתתפות ישראל בשיקום נדונה כאחד המסלולים המרכזיים.

הציטוטים המרכזיים

טאראס קאצ’קה הגדיר את המסגרת כך:

«פיתוח יחסים דו-צדדיים בתנאי מלחמה — הדגמה של עמידותנו. הסחר מתאושש. כעת חשוב להגדיל את הדינמיקה ולהשקיע בשיתוף פעולה במגזר החקלאי ובטכנולוגיות מתקדמות. אוקראינה וישראל ממשיכות להגדיל את האמון. הפגישה הזו — שלב חשוב בחיזוק השותפות ההדדית המועילה».

הטון של ההצהרה — פרגמטי: המלחמה לא מבטלת קשרים כלכליים; להיפך, היא הופכת אותם לנחוצים יותר.

מה בדיוק הוסכם

בתום הוועדה הסכימו הצדדים על חמישה כיוונים:

1. חידוש הדיאלוג על תקנים וטרינריים ופיטוסניטריים.
   זה קריטי לייצוא האוקראיני — מדגנים ועד מוצרי בשר וחלב. ללא תקנים מוסכמים, הסחר תמיד תלוי באישורים נפרדים.

2. חיזוק שיתוף הפעולה בעמידות אנרגטית והגנת סייבר.
   על רקע התקפות על האנרגיה האוקראינית והגידול באיומים במזרח התיכון, חילופי טכנולוגיות ושיטות תגובה עולים לרמה חדשה.

3. המשך השותפות ברפואה דחופה, תמיכה פסיכולוגית ושיקום.
   המומחים הישראלים מחזיקים באחד הניסיונות החזקים בעולם בעבודה עם טראומה ומערכות תגובה מהירה. אוקראינה מקבלת גישה לתוכניות מומחים וחילופי רופאים.

4. מסלול חדש: שירותים ממשלתיים דיגיטליים בתנאים קיצוניים.
   מדובר בתרחישים שבהם השירותים צריכים לפעול גם בהפרעה מוחלטת של תקשורת. לישראל יש את הפיתוחים שלה, לאוקראינה — את הניסיון של “דיה”. כאן אפשריים פרוטוקולים משותפים ופיילוטים.

5. פיתוח פורמטים של שיקום ואינטגרציה חברתית של ותיקים.
   זו נושא מערכתי — מהתאמה ועד תעסוקה. ישראל עברה דרך דומה במשך עשורים ומוכנה לשתף מודלים.

מי בדיוק נכח

ההשתתפות הייתה מורחבת. מלבד השרים:

• יבגני קורניצ’וק, שגריר אוקראינה בישראל;

• אירינה מודרה, סגנית ראש משרד הנשיא;

• חברת הכנסת אולגה וסילבסקיה-סמגליוק, יושבת ראש משותפת של קבוצת הידידות עם ישראל;

• נציגי משרדים מקצועיים משתי המדינות;

• מומחים לסחר, אנרגיה, שירותים דיגיטליים, רפואה ומדיניות חקלאית.

כלומר, זו לא הייתה פגישה פורמלית “למען הסימון”, אלא מושב עבודה בהשתתפות אלה שמקבלים החלטות מעשיות.

מה כותבים המדיה הישראלית

העיתון הישראלי וסטי הדגיש במיוחד שבמסגרת הוועדה נדון שיקום אוקראינה לאחר המלחמה ותפקיד ישראל בפרויקטים תשתיתיים וטכנולוגיים. המידע תואם את התזות של הצד האוקראיני ומשלים את התמונה: מדובר לא רק על אינטראקציה נוכחית, אלא גם על אופק אסטרטגי לאחר הניצחון.

למה הפגישה הזו חשובה עכשיו

1. שיקום השוק.
   הסחר בין המדינות ירד לאחר תחילת המלחמה, אך בשנים 2024–2025 הוא החל לגדול שוב. ללא מנגנונים רשמיים של תיאום, השיקום תמיד מקוטע.

2. פניית ישראל לתפקיד פעיל יותר.
   הצהרת השגרירות — זהו אות דיפלומטי: ישראל רואה את עצמה כחלק מהשיקום העתידי של אוקראינה.

3. חיזוק שיתוף הפעולה הטכנולוגי.
   שירותים דיגיטליים, הגנת סייבר, טכנולוגיות רפואיות, חידושים חקלאיים — נקודות חפיפה של האינטרסים של שתי המדינות.

4. שיקום ורפואה.
   לאוקראינה זהו אחד הנושאים הכואבים ביותר בזמן המלחמה. לישראל — תחום מומחיות.

5. הקשר האזורי.
   ישראל פועלת בתנאי ביטחון מורכבים, אוקראינה — בתנאי מלחמה מלאה. חילופי ניסיון כאן — לא פורמליות דיפלומטית, אלא צורך ממשי.

מה הלאה

הצדדים הסכימו לקיים את המושב ה-14 של הוועדה בקייב. התאריך יוכרז בנפרד, אך עצם העברת הפלטפורמה לאוקראינה מעידה על כך שהפורמט יימשך באופן קבוע.

סיכום

לאחר כמעט שלוש שנות הפסקה, הדיאלוג הכלכלי בין אוקראינה לישראל חזר למצב עבודה. הפגישה בירושלים לא נתנה רק אות פוליטי, אלא גם הסכמות טכניות קונקרטיות — מתקנים חקלאיים ועד עמידות דיגיטלית. הצעד הבא — קייב, שם שיתוף הפעולה צריך לעבור לשלב הפרויקטים. לכלכלה האוקראינית, למגזר החקלאי, לרפואה ולדיגיטציה זהו חלון הזדמנויות שכבר לא נראה נדחה “עד סוף המלחמה”. הוא נפתח עכשיו.

בהקשר זה, החומרים המתפרסמים על ידי נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, הופכים לחלק משיחה רחבה יותר על גיאופוליטיקה וכלכלת האזור.