לאחר אותות זהירים על דיאלוג אפשרי, הקרמלין חזר שוב לרטוריקה המוכרת של דרישות. ולדימיר פוטין ציין בפומבי את התנאים שבמסגרתם, לדבריו, המלחמה יכולה להסתיים. בבסיסם — ויתור של אוקראינה על הקורס להצטרפות לנאט”ו ונסיגת הכוחות האוקראינים מארבעה אזורים שמוסקבה מחשיבה כ”שלנו”.
מדובר באזורים דונצק, לוהנסק, זפוריז’יה וחרסון. כולם הוכרזו על ידי רוסיה כאזורים שסופחו, למרות היעדר הכרה בינלאומית והמשך הלחימה.
במקביל, פוטין הבהיר באופן ישיר: אם הדיפלומטיה לא תעבוד, המטרות יושגו בדרך צבאית.
מציאות מורכבת בשידור חי
מסיבת העיתונאים שבה נאמרו הצהרות אלו נבנתה בצורה מקסימלית של שליטה. אך גם בפורמט כזה המציאות החלה לחדור לאולם.
בזמן שפוטין ענה על שאלות, הופיעו על המסכים הודעות SMS מאזרחים. בהן נשמעו הערות חדות, לעיתים נואשות — על עליית המחירים, על האבדות בחזית, על הפער בין הדיווחים הרשמיים לחיי היומיום.
הניגוד בין הרטוריקה החיצונית הקשה לבין השאלות הפנימיות היה בולט מדי מכדי להתעלם ממנו.
קולות שקשה להתעלם מהם
אחד הרגעים הרגשיים ביותר התרחש כאשר אל הנשיא פנתה אלמנת חייל שנהרג. האישה הצהירה כי לא קיבלה את הסיוע המגיע לה.
פוטין הביע תנחומים, הכיר בקיומה של הבעיה, אך הטיל את האחריות על הבירוקרטיה. הוא הבטיח “לטפל”, מבלי לציין מועדים ומנגנונים ספציפיים. הסצנה הייתה תזכורת נוספת לכך כמה רחוקות הנוסחאות הרשמיות מהחוויה האמיתית של האנשים.
מחיר המלחמה
על רקע הצהרות אלו נשמע במיוחד היקף האבדות האנושיות. לפי הערכות ממקורות שונים, מאז תחילת המלחמה המלאה יותר מ-1.5 מיליון אנשים משני הצדדים נהרגו או נפצעו.
זו לא סטטיסטיקה לדוחות. זהו מדד למחיר שבו נשמר הקורס שבו הפשרה עדיין לא נחשבת כאופציה.
האישי — לרגע
לקראת סוף מסיבת העיתונאים נשאל פוטין שאלה הנוגעת לרגשותיו האישיים. התשובה הייתה קצרה באופן מפתיע: “כן”.
קיצור זה בלט על רקע הנוסחאות הפוליטיות הארוכות ונראה כמעט זר. אך דווקא הוא הדגיש את התחושה הכללית — מאחורי הביטחון החיצוני והדרישות הקשות מופיעים יותר ויותר סדקים.
הצהרות על שלום, הבנויות על אולטימטומים, אותות של אי שביעות רצון בתוך המדינה והמחיר ההולך וגדל של המלחמה מצטרפים לתמונה אחת, הנבחנת בקפידה הרחק מגבולות רוסיה — כולל בישראל ובאירופה. הקשר זה נשאר במרכז תשומת הלב של מערכת נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency.
