שר הביטחון של ישראל הצהיר כי ישראל אינה מתכוונת לעזוב את רצועת עזה אפילו בתנאים של הסכמי הפסקת אש קיימים.

ישראל לא מתכוונת לעזוב את רצועת עזה אפילו בתנאי ההסכמים הקיימים על הפסקת אש. כך אמר ב-23 בדצמבר 2025 שר הביטחון ישראל כץ, כשהגיב על הדיון ביצירת ממשל אזרחי-צבאי במובלעת. דבריו היוו איתות לשינוי בגישות הקודמות לסידור שלאחר המלחמה בשטח.

הדבר אינו מתייחס להפסקה טקטית ולא לפתרון זמני. העמדה הישראלית מנוסחת באופן נוקשה: הביטחון חשוב יותר מהסעיפים הפורמליים של ההסכמים.

לפי התוכנית, שנתמכה על ידי ארצות הברית ונחתמה על ידי ישראל וחמאס באוקטובר, היה צפוי פינוי מלא של כוחות ישראליים מרצועת עזה. אולם כץ הבהיר באופן ישיר כי סעיפים אלו אינם נחשבים עוד כבלתי מותנים. כטיעון הוא הזכיר את ההתקפה ב-7 באוקטובר 2023, וכינה אותה נקודה שלאחריה האבטחות הקודמות איבדו משמעות.

ישראל יוצאת מנקודת הנחה כי היעדר שליטה קבועה יוצר ואקום ביטחוני. ואקום זה כבר נוצל פעם אחת נגד המדינה.

על רקע זה מופיע בהצהרות כץ גם אלמנט נוסף, ארוך טווח יותר. הוא הודיע על תוכניות להקמת יחידות “נח”ל” בצפון עזה — בעתיד, “בזמן הנכון ובתנאים המתאימים”. מדובר במבנה הקשור היסטורית לקהילות ישראליות ומשלב שירות צבאי עם השתתפות אזרחית.

יחידות “נח”ל” ידועות במודל האינטגרציה שלהן: שנה של הכנה לפני המלחמה, תוכניות התנדבות, השתתפות בחיי השטחים. זה לא רק אמצעי צבאי, אלא כלי לביסוס נוכחות — חברתית ותשתיתית. גישה זו משקפת את שאיפת ישראל לא להסתפק בפעולות קצרות טווח.

הקשר ההיסטורי כאן עקרוני.

פינוי כל היישובים היהודיים מעזה בשנת 2005 נותר אחד הנושאים הכואבים ביותר בפוליטיקה הישראלית. ההחלטה דאז נחשבה כצעד להפחתת ההסלמה. בפועל היא הפכה לנקודת מוצא להתחזקות חמאס ולמחזורי האלימות הבאים. הצהרותיו הנוכחיות של כץ נתפסות על ידי רבים בישראל כתשובה ישירה לניסיון כמעט עשרים שנה אחורה.

במקביל, המצב בשטח נותר בלתי יציב ביותר. הפסקת האש שוב נמצאת בסכנה לאחר תקרית עם חמוש שחצה את הקו לאזור שבשליטת ישראל. בתגובה צבא ההגנה לישראל תקף מטרות חמאס בעזה.

זה מדגיש את השבריריות של כל הסכמים באזור שבו אפילו אירוע בודד יכול להוביל להסלמה.

בהצהרות שר הביטחון מתגבשת מסגרת חדשה: ישראל אינה מוכנה עוד להפריד בין שאלות דיפלומטיה וביטחון. כל נוסחאות פוליטיות יהיו משניות ביחס לשליטה על האיומים. במובן זה, עזה נחשבת לא כמשבר זמני, אלא כגורם ארוך טווח לביטחון האזורי.

כך מתגבשת היום האסטרטגיה הישראלית — באופן נוקשה, ללא אשליות ובתשומת לב לטעויות העבר. שינוי זה כבר הופך לחלק מהמציאות החדשה של המזרח התיכון, שאחריה עוקבת בקפידה נאחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency.