«אם אפשר כך עם דיקטטורים»: איך קייב הגיבה לפעולה של ארה”ב בוונצואלה

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הגיב על המבצע הצבאי של ארה”ב בוונצואלה, שבעקבותיו נעצר והוצא מהמדינה הנשיא ניקולאס מדורו יחד עם רעייתו סיליה פלורס. דבריו נשמעו בתדרוך לעיתונות ומיד התפשטו כציטוטים.

זלנסקי הגיב באירוניה ניכרת:
“אם אפשר להתייחס לדיקטטורים בצורה כזו, ארצות הברית של אמריקה יודעת היטב מה לעשות הלאה”.

הוא לא פירט על אילו דיקטטורים מדובר, אך במרחב התקשורתי האוקראיני ההצהרה הזו נתפסה כמעט מיד כרמז ברור לולדימיר פוטין.

עמדת השלטונות האוקראיניים

הקו הרשמי של קייב הוגדר כבר קודם. שר החוץ של אוקראינה אנדריי סיביגה הזכיר כי אוקראינה אינה מכירה בלגיטימיות של משטר מדורו. הסיבות נמסרות במפורש: זיוף בחירות, דיכוי מחאות ואלימות שיטתית נגד האוכלוסייה המקומית.

בהצהרתו הדגיש סיביגה כי אוקראינה תומכת בהתפתחות האירועים “בהתאם לחוק הבינלאומי”, תוך שימת דגש על דמוקרטיה, זכויות אדם ואינטרסים של אזרחי ונצואלה. ניסוח זה משתלב היטב ברטוריקה המדינית הכללית של קייב על רקע המלחמה עם רוסיה, שם שאלת הלגיטימיות של השלטון ואחריות הדיקטטורות אינה תיאורטית אלא בעלת משמעות מעשית.

הקשר רחב יותר מוונצואלה

התגובה של זלנסקי נתפסת לא רק כתגובה לאירועים באמריקה הלטינית, אלא גם כאלמנט במסגרת פוליטית רחבה יותר. עבור אוקראינה, הנמצאת במצב של מלחמה כוללת, כל דוגמה ללחץ בינלאומי חזק על משטרים אוטוריטריים נבחנת בהכרח דרך הפריזמה של הסכסוך שלה.

המשפט של הנשיא הפך לאות: בעולם מופיע תקדים שבו דיקטטורה אינה בלתי ניתנת לפגיעה — אפילו אם היא התעלמה במשך שנים רבות מביקורת והסתמכה על מנגנון כוחני.

קיטוב הערכות בינלאומיות

המבצע הצבאי של ארה”ב בוונצואלה גרם להפרדה חדה בדעות. חלק מהמומחים והפוליטיקאים מדברים על “שחרור” ומצביעים על המשבר הכרוני של משטר מדורו — כלכלי, הומניטרי ופוליטי.

אחרים, לעומת זאת, מאפיינים את פעולות וושינגטון כתקדים מסוכן של התערבות כוחנית, ומכנים אותו צורה של לחץ מדיני-פוליטי, שעלול להרוס את שאריות הנורמות הבינלאומיות.

קיטוב זה משתקף גם במוסדות הבינלאומיים. באו”ם מתנהלים ויכוחים על הלגיטימיות של ההתערבות, והתקשורת המערבית מפרסמת במקביל חומרים על אלימות, מחאות ועומק המשבר החברתי בתוך ונצואלה.

עולם על סף שינוי

המצב סביב ונצואלה הפך לסמן נוסף לכך עד כמה הסדר העולמי הפך לשברירי. דוגמאות לפירוק כוחני של משטרים אוטוריטריים כבר אינן נתפסות כיוצא דופן — הן הופכות לחלק מהמציאות החדשה, שבה ההסכמים הישנים מפסיקים לעבוד.

עבור אוקראינה זו אינה גיאופוליטיקה מופשטת, אלא שאלה של חשיבות קיומית ישירה. לכן התגובה של זלנסקי — מאופקת, אירונית, אך ברורה לחלוטין — נשמעה הרחק מעבר לגבולות קייב.

כיצד בדיוק ישפיעו האירועים בוונצואלה על ההחלטות הדיפלומטיות והצבאיות העתידיות בעולם, עדיין לא ברור. אך ברור כי פרק זה כבר השתלב בשרשרת תהליכים המשנים את התפיסות על המותר והאפשרי בפוליטיקה הגלובלית — על כך מדווחת באופן קבוע נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency.