חבר שלא מגיע: איך בעלי הברית של מוסקבה נשארים ללא כיסוי

«עם חבר כמו פוטין, לא צריך אויבים», מסכם באופן אירוני The Times, בתיאור שרשרת האירועים שבהם רוסיה העדיפה מרחק במקום התערבות. צבא המורדים הסורי נכנס לדמשק, בשאר אל-אסד הודח מהשלטון, ומוסקבה — שהייתה עד לא מזמן ערבה להישרדותו — הסתפקה בצפייה שקטה.

במקביל, בוונצואלה, יחידות עילית של ארה”ב ביצעו מבצע לתפיסת ניקולאס מדורו. תגובת הקרמלין הסתכמה בהצהרות על “ניאו-קולוניאליזם”. איראן, שבה הלחץ מהפגנות הרחוב גבר, גם היא לא זכתה לתמיכה ממשית. התמונה חוזרת על עצמה: מילים רמות יש, מעשים — אין.

שחמט גיאופוליטי
למרות השותפות האסטרטגית המוצהרת עם טהראן, רוסיה לא ממהרת לקחת סיכונים. כאשר ישראל תקפה מטרות איראניות, מוסקבה בחרה בנייטרליות. זהירות זו מערערת את עצם הרעיון של ברית אנטי-מערבית, אותה קידם פוטין במשך שנים: בעלי הברית רואים את גבולות הנכונות של הקרמלין ללכת עד הסוף.

האירועים בוונצואלה חשפו שכבה פגיעה נוספת. מערכות ההגנה האווירית הרוסיות — S-300 ו”בוק-M2″ — הראו מוכנות חלשה לפעולות מודרניות. זה פגע קשות במוניטין של מוסקבה כספקית “הגנה אמינה”. מקורות המקורבים לממשלת רוסיה מודים: אחרי ונצואלה יהיה קשה יותר למכור את תדמית המגן הטכנולוגי.

מגבלות משאבים
הסיבה אינה רק ברצון הפוליטי. הסכסוך באוקראינה שואב משאבים — צבאיים, פיננסיים, דיפלומטיים. הקרמלין נאלץ לבחור בין עימותים היפותטיים עם ארה”ב לבין מטרות “מושגות” יותר, שבהן הסיכון נמוך יותר וההימור ברור יותר.

כלכלה תחת לחץ
הסנקציות בעקבות המלחמה באוקראינה פגעו משמעותית בהכנסות: יצוא הנפט והגז ירד בכרבע. על רקע זה, מוסקבה נאחזת בתקווה לחידוש היחסים עם וושינגטון והסכם שלום אפשרי. בקרמלין עדיין מקווים כי חזרתו של דונלד טראמפ תקל על המשא ומתן.

האנליסט ג’ון לוף ממרכז האסטרטגיות האירואסיות החדשות רואה את הוויתור על תמיכה פעילה באיראן כחישוב קר. לדבריו, רוסיה כבר קיבלה מטהראן את כל המפתח — כולל טכנולוגיות מל”טים, שכעת מיוצרות ומיוצרות בטטרסטן. סיכונים נוספים כבר אינם מוצדקים.

מציאות חדשה
חזרתו של טראמפ לבית הלבן עוררה במוסקבה ציפייה לחופש פעולה גדול יותר ב”חצר האחורית”. אך העיקרון של “אמריקה תחילה” נשאר עבור הקרמלין איתות מעורפל. הכל נראה מקובל — כל עוד בוושינגטון לא מתחילים לדון בהחלפת המשטר באיראן.

ונצואלה, איראן, סוריה, קובה — רשימת הנקודות שבהן בעלי הברית נותרו ללא תמיכה מכרעת ממשיכה לגדול, מציינים כתבי Bloomberg. בתנאים אלה, המשחק הגיאופוליטי של מוסקבה מקבל גוון אחר: פחות התחייבויות, יותר זהירות ופחות ופחות אשליות על “כתף אמינה”. כך נראית היום האסטרטגיה, שעליה כותבים יותר ויותר כנסיגה פרגמטית ולא כמשחק כוח — והקשר הזה הולך ונעשה בולט יותר לקהל НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency.