יקרות הראווה והקשרים הישנים: כיצד החקירה האוקראינית הובילה את מיכאיל צ’רנוי לרחובות תל אביב

חקירות עיתונאיות אוקראיניות קיבלו באופן מפתיע המשך ישראלי. הדיווח של מיכאילו טקץ’ על דמויות נמלטות מפרשת שחיתות רועשת בסביבת נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי — מה שנקרא מבצע “מידאס” — הוביל לחציית שני מרחבי מדיה בבת אחת: האוקראיני והישראלי, כותב news.israelinfo.co.il.

החומרים של טקץ’ משכו את תשומת לבו של כתב TheMarker גור מגידו, שעוסק שנים רבות בחקירות קשרים של פוליטיקאים ישראלים עם אנשי עסקים זרים ואוליגרכים לשעבר. במרכז החצייה הזו נמצא מיכאל צ’רנוי — אדם עם ביוגרפיה ארוכה ומורכבת.

במהלך צילום סמוי בתל אביב צ’רנוי נקלט פעמיים בעדשת המצלמה של טקץ’. מדובר בחנות בגדי יוקרה Philosophy, הממוקמת בכיכר המדינה — אחת מאזורי המסחר היקרים ביותר בעיר. כאן מחירו של פריט לבוש אחד יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים.

העיתונאי האוקראיני טען כי צ’רנוי הוא הבעלים בפועל של העסק האקזוטי הזה. פורמלית החנות רשומה על שם אריה פסחוב, אך מבנה הביקורים וסביבת המבקרים העלו שאלות.

הצילום נעשה מתוך רכב חונה במרחק. במשך יומיים צ’רנוי הופיע בחנות פעמיים. יחד איתו נקלט בעדשה אדם הדומה לחבר הכנסת לשעבר מהמפלגת האזורים הפרו-רוסית דמיטרו שנצב — אחד מ-38 חברי הכנסת שהצביעו ב-2018 נגד קביעת הריבונות האוקראינית על מחוזות דונצק ולוגנסק.

בעדשה נקלטו גם דמויות מפתח בפרשת “מידאס” — אלכסנדר צוקרמן ואחיו מיכאל צוקרמן. לפי החקירה, האחים נהגו להיכנס ל-Philosophy לעיתים קרובות, לפעמים פעמיים ביום. המצלמה תיעדה חיבוקים עם פסחוב ורגע העברת “שקית שחורה כבדה”, שפסחוב העביר לאחד הצוקרמנים.

לאחר שבחן את החומרים המשפטיים מהשנים הקודמות, גור מגידו גילה כי פסחוב דיווח בעבר לבתי המשפט בישראל על קיומם של “שותפים” לעסק. בשיחה עם העיתונאי בעל החנות הכחיש זאת, והתעקש שאין לו שותפים, וצ’רנוי “כבר 30 שנה קוראים לו שותף, אבל זה לא נכון”. הוא גם הצהיר שאם עורך דינו אמר אחרת, אז “הוא כבר לא עורך דיני”.

צ’רנוי עצמו, לאחר גירושיו מהמדיה “האריה החברתית” וחברתה של שרה נתניהו ניקול ריידמן, מנהל בישראל חיים לא ציבוריים ככל האפשר. בתגובה לפניית TheMarker הוא הודיע שהוא רק לקוח קבוע וחבר ותיק של פסחוב ואין לו קשר לעסק שלו.

תגובת דוברותו הייתה קשה יותר. לגור מגידו נרמז באופן ברור: פרסום “מידע שגוי או משמיץ” יוביל לשימוש “בכל האמצעים המשפטיים” להגנת שמו של צ’רנוי.

הקשר של הסיפור הזה חורג הרבה מעבר לחנות אחת. בשנת 2004 מיכאל צ’רנוי נשלל מאזרחותו הישראלית לאחר תחילת חקירת משרד הפנים בחשד להונאה בקבלתה. התיק הוקפא עם הזמן, ובשנת 2011 שר הפנים דאז אלי ישי (ש”ס) החזיר לצ’רנוי את הדרכון הישראלי.

היום חקירות השחיתות האוקראיניות מוצאות יותר ויותר המשך בישראל — בשכונות יוקרה, בחזיתות עסקיות ובתיקים משפטיים ישנים שנראה כי מזמן חלפו. ובדיוק בפרטים כאלה ניתן לראות כיצד הפוליטיקה האוקראינית, השיפוט הישראלי והדמויות שהתרגלו להישאר בצל במשך שנים משתלבים זה בזה.

על כך כותב נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, מתעד לא שמועות, אלא נקודות חצייה של חקירות, אינטרסים ומדינות, שבהן העבר לפתע משיג את ההווה.