הגורם מינדיץ’: מדוע נוכחותו בישראל נחשבת לסיכון עבור אוקראינה

שהייתו של טימור מינדיץ’ בישראל — לא רק סיפור פרטי של דמות אחת, אלא שאלה של ביטחון לאומי של אוקראינה. כך העריכה המנכ”לית של המרכז למאבק בשחיתות דריה קלניוק בראיון ל-צנזור.נט.

הבעיה המרכזית, לדבריה, אינה הדקויות המשפטיות, אלא היעדר הרצון הפוליטי. שאלת החזרתו של טימור מינדיץ’ לאוקראינה “תלויה רק ברצון”, ורצון זה אינו נראה כיום.

קלניוק מדגישה: ישראל אינה מסגירה את אזרחיה, אך שירותי הביטחון שלה נחשבים לאחד היעילים בעולם ומשתפים פעולה הדוקה עם שותפים אמריקאים. לכן, לדעתה, לירושלים יש כלים אחרים, קשוחים יותר להשפעה.

מנקודת מבטה של ראש המרכז למאבק בשחיתות, האפשרות האופטימלית הייתה להעביר את מינדיץ’ ל-ארצות הברית. לא כדמות בתהליך הסגרה סטנדרטי, אלא כנכס לחץ. בניסוחה, זהו אדם-אינסיידר, שיודע את המקומות הפגיעים של ולדימיר זלנסקי וכל מערכת הניהול הממשלתית.

דווקא גורם זה הופך את המצב לרגיש. מינדיץ’, הנמצא מחוץ לתחום השיפוט האוקראיני אך מחזיק במידע פנימי, הופך למשתנה שניתן להשתמש בו על ידי שחקנים חיצוניים. בצורה זו, מדגישה קלניוק, הוא מהווה סכנה ישירה למדינה.

לאוקראינה, לדבריה, היה בטוח יותר אם מינדיץ’ היה נמצא בשטח המדינה, היה מועמד לדין ונמצא תחת פיקוח שירותי הביטחון. אך המציאות שונה: היציאה התרחשה, וכפי שמניחה ראש המרכז למאבק בשחיתות, לא בלי סיוע של אלה שהיו אמורים להבטיח פיקוח.

סיפורו של מינדיץ’ חורג מגבולות מקרה אישי והופך לאינדיקטור לאופן שבו עלילות שחיתות משתלבות עם שאלות ביטחון בינלאומי ולחץ פוליטי. בהקשר זה, הערכתה של קלניוק נשמעת לא כרגש, אלא כאזהרה — וכך בדיוק היא נבחנת על ידי חדשות ישראל — Nikk.Agency.