כשמלחמה מכה במערכת מבפנים: דו”ח משרד הבריאות שקשה להתעלם ממנו

בבוקר יום רביעי, 28 בינואר 2026, פרסם משרד הבריאות של ישראל דוח מסכם על פעילות מערכת הבריאות במשך יותר משנתיים של מלחמה. פורמלית — סטטיסטיקה. בפועל — מסמך שמתעד את רגע השבר ואת המחיר שהחברה ממשיכה לשלם.

השעות הראשונות של ההתקפה ב-7 באוקטובר מתוארות בדוח ללא אֵיפֵּמִיזְמִים. הרופאים מודים ישירות: המערכת לא פעלה. לא הייתה תמונה שלמה של המתרחש, לא הייתה הבנה של ההיקף, לא הופעל מנגנון מתואם לפעולה במצב חירום. הרופאים והבתי חולים פעלו במצב של אילתור, מגיבים לא לתוכניות אלא לזרם הפצועים הנכנסים.

הקשר עם הדרום של המדינה ברגע הקריטי היה חסר. שירותי הרפואה לא ידעו מה בדיוק קורה, כמה נפגעים לצפות ואיפה בדיוק. ההחלטות התקבלו “לפי העובדות” — ככל שהאנשים הגיעו לחדרי המיון, ללא נתונים מוקדמים ותיאום.

שורה נפרדת בדוח מתייחסת לעבודת המרכז לרפואה משפטית. במהלך תקופת המלחמה בוצעו שם 1,765 הליכי זיהוי. ביניהם — 86 בני ערובה. זהו מספר יבש, שמאחוריו חודשים של אי ודאות למשפחות ועומס על המומחים שעובדים בקצה גבול היכולת האנושית.

בתי החולים במדינה קיבלו וטיפלו במהלך המלחמה בכ-24 אלף פצועים. מדובר לא בעזרה קצרה, אלא בטיפול מלא — ניתוחים, שיקום, ליווי רפואי ממושך. המערכת עמדה במכה הפיזית, אך הדוח מראה בבירור: ההשלכות של המלחמה אינן מוגבלות לכך.

החלק המדאיג ביותר במסמך — בריאות הנפש. בשנת 2025 טופלו במרפאות הפסיכיאטריות של ישראל 435 אלף איש. זהו גידול של 30% לעומת התקופה שלפני המלחמה, בשנת 2022. באותה תקופה ביצעו המומחים כ-3.5 מיליון מפגשי טיפול — בהשתתפות פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים באמנות. הגידול בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה — 42%.

נתונים אלו מראים את המלחמה ללא דיווחים מהחזית. דרך מרפאות עמוסות, תורים למומחים, שחיקת הצוות הרפואי ואנשים שפורמלית “בעורף”, אך חיים במצב של מתח מתמיד. דווקא שכבה זו של השלכות הופכת היום לאתגר מרכזי עבור מערכת הבריאות — ועבור המדינה כולה.

הדוח של משרד הבריאות מתעד לא רק את העבר, אלא גם את הבסיס לעתיד: ללא מסקנות מערכתיות ושינויים, מצב החירום הבא עשוי שוב להפתיע את המדינה. ובהקשר זה, הסטטיסטיקה מפסיקה להיות אוסף של מספרים והופכת לאזהרה שאי אפשר להתעלם ממנה — הן עבור החברה והן עבור מקבלי ההחלטות. חדשות ישראל | Nikk.Agency