- February 10, 2026
- 3:55 pm
- ישראל
Изראלי עורך הדין תומר ורשה מונה רשמית ליועץ חיצוני בישראל במכון משרד נציב זכויות האדם של הפרלמנט האוקראיני. בעמוד הפייסבוק שלו, תומר ורשה סיפר, שהמינוי כבר אושר בהחלטת נציב זכויות האדם האוקראיני דמיטרי לובינץ ונכנס לתוקף ב-23 בינואר 2026.
במשרד הנציב האוקראיני שמו מופיע במדור «נציגים ויועצים בחו”ל», שם נוצרת רשת קשרים להגנה על זכויות האוקראינים מחוץ למדינה.
מצוינים פרטי הקשר:
מדינת ישראל
תומר ורשה
+972 54 255 2556
Tomer.Warsha@ombudsman.gov.ua
tomer@warsha-adv.com
מלבד ישראל, לנציב זכויות האדם האוקראיני יש «יועצים» (יועצים חיצוניים) בקנדה, ארה”ב, גרמניה, איטליה, אוסטריה, שוודיה, נורווגיה, דנמרק, בלגיה, צ’כיה, פורטוגל, יוון, אסטוניה, ליטא, אירלנד, בולגריה, סרביה, מונטנגרו, מקדוניה הצפונית, גאורגיה וארמניה, ו«נציגים» (נציגים רשמיים) עובדים בפולין, בריטניה, לוקסמבורג, סלובקיה, ספרד ומולדובה.
האירוע נראה יוצא דופן אפילו במונחי שיתוף פעולה בינלאומי לזכויות אדם: מדובר לא במזכר עם ארגון ציבורי ולא ביוזמה פרטית, אלא בעבודה עם מכון מדינתי של אוקראינה, האחראי על פיקוח על שמירת זכויות האדם ומקיים אינטראקציה עם הפרלמנט.
למה המינוי הזה נחשב לנדיר
המכון של נציב זכויות האדם האוקראיני הוא מנגנון עצמאי, הכפוף להפרלמנט האוקראיני. הוא לא מחליף את בית המשפט ולא מחליף משרדים, אלא פועל כ”שכבת בקרה” לזכויות אדם: בוחן פניות, מתעד הפרות, מגבש עמדות ומקיים קשרים בינלאומיים בזכויות אדם.
לכן מעמד “יועץ חיצוני” במדינה שבה מאז 2022 הצטברו לאוקראינים מקרים מורכבים רבים, נראה לא סמלי. זהו ניסיון להפוך את ערוץ הסיוע והתקשורת ליותר יציב ומקצועי.
מי הוא תומר ורשה ומה הוא ידוע בישראל
ורשה הוא מייסד ומנהל משרד עורכי דין המתמחה בדיני הגירה ובנושאים הומניטריים. הוא ידוע כעורך דין לזכויות אדם וכאדם העובד בצומת של הגירה, מעמד וזכויות אדם.
רחוב ריבל 18, תל אביב, טלפון: 03-5615845,
אתר אינטרנט: www.warsha-adv.com
כתובת דוא”ל: office@warsha-adv.com
פייסבוק: https://www.facebook.com/warsha.weitzen.adv.rus
נזכרת במיוחד תפקידו בקהילה המקצועית: ורשה עומד בראש ועדת ההגירה המקצועית בלשכת עורכי הדין בישראל. זהו סימן חשוב — לא על “מדיה”, אלא על מעמד מקצועי והשתתפות בגיבוש גישות לפרקטיקה ההגירה.
גם נזכרת הכרת המשרד בדירוגים ענפיים, כולל Dun’s 100 לשנת 2024, שם תחום ההגירה של המשרד מופיע שוב כאחד המובילים.
מה קדם למינוי: סיוע לאוקראינים לאחר תחילת המלחמה
הקשר המרכזי של הסיפור הזה הוא עבודתו של ורשה ומשרדו עם אזרחים אוקראינים בישראל לאחר תחילת המלחמה המלאה.
מדובר, לפי התיאור, לא רק בייעוץ, אלא בפעולות משפטיות נגד פרקטיקות מגבילות: הוגשו ערעורים על החלטות הקשורות לכניסה וגישות שנתפסו כיישום סלקטיבי של מדיניות כלפי אזרחים אוקראינים.
מוזכרת במיוחד עתירה עקרונית שהוגשה לבקשת נציגים דיפלומטיים של אוקראינה. נמסר כי היא זו שהובילה לביטול החלטת משרד הפנים הישראלי והפכה לגורם שסייע לאיחוד משפחות.
הפרק הזה חשוב מסיבה אחת: הוא מסביר מדוע המינוי לא נראה “לפרופיל”. בנושאים כאלה, המוניטין נבנה על תוצאות, וכאן כתוצאה מציינים לא דיאלוג מופשט, אלא שינוי החלטה מנהלית ספציפית.
איזו תפקיד שיחקה שגרירות אוקראינה בישראל
קו נפרד בדיון על המינוי הוא העובדה שמשרד עורכי הדין של ורשה מופיע ברשימת עורכי הדין באתר שגרירות אוקראינה בישראל. שם נעשית הסתייגות סטנדרטית: הרשימה היא בגדר המלצה בלבד ונערכה על בסיס ניסיון אינטראקציה.
ניסוח כזה אופייני לאתרים דיפלומטיים: שגרירויות אינן נוטלות אחריות על יחסים פרטיים בין לקוח לעורך דין. אך עצם האזכור, במיוחד בנושא הרגיש של פניות אוקראיניות לאחר 2022, נתפס בדרך כלל כאישור עקיף לאינטראקציה מעשית.
מה בדיוק יעשה היועץ החיצוני לנציב זכויות האדם
חשוב להגדיר מיד את הגבולות: “יועץ חיצוני” אינו תפקיד במערכת השלטון הישראלית ולא “תחליף למשרד הפנים” או לקונסוליה. זו תפקיד ייעוץ ותיאום המסייע לבנות קשרים מקצועיים וללוות תקשורת בינלאומית לזכויות אדם.
במסגרת התפקיד החדש, ורשה, כפי שנמסר, יסייע למשרד נציב זכויות האדם האוקראיני בשלושה תחומים:
- הגנה על זכויות אדם במקרים הקשורים לשהייה ומעמד של אוקראינים בישראל;
- פיתוח קשרים בינלאומיים של מכון זכויות האדם האוקראיני;
- אינטראקציה עם מבנים משפטיים וציבוריים מחוץ לאוקראינה.
אם לדבר בשפה אנושית, מדובר בכך שלמכון זכויות האדם האוקראיני יהיה “איש קשר על הקרקע” — אדם שמבין את המציאות המשפטית המקומית של ישראל, מכיר את הסביבה המקצועית ויכול לתרגם שאלות רגישות מרמת רגשות וכאוס לרמת הליכים משפטיים.
כאן בהקשר זה נקבעת גם עמדת המערכת: נאחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואים את הסיפור הזה כצעד מעשי שיכול להפוך את העבודה עם מקרים אוקראיניים קשים בישראל ליותר מובנית.
למה זה משתלב בסדר היום של נציב זכויות האדם האוקראיני
אוקראינה מינתה את דמיטרי לובינץ לנציב זכויות האדם ב-2022, ומאז המשרד מדגיש בפומבי כמה עדיפויות: זכויות נפגעי תוקפנות מזוינת, זכויות ילדים, שאלות של מקומות חופש, מגזר הביטחון וההגנה, וכן שיתוף פעולה בינלאומי ואינטגרציה אירופית.
אם לתרגם את הרשימה הזו למישור מעשי, מתברר מדוע דווקא מדינות שבהן אוקראינים נתקלים בהמוניהם בבעיות מעמדיות והומניטריות הופכות לנקודות שבהן מחפשים שותפים ויועצים חדשים. ישראל בהיגיון הזה היא אחד הכיוונים המרכזיים: כאן יש הרבה משפחות מעורבות, הרבה מצבים “גבוליים”, הרבה מקרים שבהם הבירוקרטיה מתנגשת עם ההיגיון ההומניטרי.
המשמעות הדיפלומטית לישראל
מינוי יועץ חיצוני בישראל הוא גם אות דיפלומטי. הוא מראה שהצד האוקראיני מעוניין לא רק בתקשורת קונסולרית, אלא גם בדיאלוג משפטי מקצועי ברמת זכויות האדם.
זו אזור רגיש לכל מדינה: שאלות של מדיניות הגירה וחריגות הומניטריות הופכות באופן בלתי נמנע לנושא לדיונים ציבוריים. במובן הזה, הופעת ערוץ מקצועי יציב יכולה בו זמנית להפחית את הכאוס של סיפורים בודדים ולהגביר את השקיפות של איך סיפורים כאלה נפתרים.
מה ידוע על “המטה” בתל אביב
בהודעות על המינוי נאמר גם שבשבועות הקרובים תושלם ההכנה לפתיחת “מטה” בתל אביב. לאחר מכן מבטיחים לפרסם ברשתות החברתיות את פרטי הקשר, לוח הזמנים והסדרי האינטראקציה.
הניסוח “מטה” יכול להישמע שונה, אבל המשמעות ברורה: רוצים ליצור פורמט קשר ציבורי ומובן, כדי שאנשים לא יצטרכו לחפש דרכי סיוע דרך צ’אטים אקראיים וסיפורים.
מה זה משנה לאוקראינים בישראל בפועל
עצם המינוי לא הופך שאלות הגירה מורכבות ל”פשוטות”. הוא לא מבטל הליכים ולא מבטיח תוצאה בכל מקרה.
אבל הוא יכול לשנות דבר אחר: מהירות ואיכות התקשורת בין מכון זכויות האדם האוקראיני לסביבה המקצועית בישראל, וכן את האפשרות להעלות במהירות מקרים שבהם מדובר לא רק בניירות, אלא בזכויות אדם — על משפחות, ילדים, בסיסים הומניטריים וקבוצות פגיעות.
בשבועות הקרובים יתברר עד כמה המנגנון הזה יהיה המוני ונגיש, או שהוא יעבוד בעיקר על המקרים הקשים ביותר של זכויות אדם. אבל כבר עכשיו ברור: הצד האוקראיני מקבע בישראל ערוץ מקצועי, שמוסדר לא ברמת סיסמאות, אלא דרך דמות ספציפית של עורך דין עם פרקטיקה ציבורית.
