נשים בפתח הרבנות: החלטה שחיכו לה שנים

ב-11 בפברואר 2026 פרסם משרד הדתות הודעה סטנדרטית על הרשמה לבחינות הרבנות הראשית לישראל. פורמלית — שגרה, מחזור נוסף, בירוקרטיה מוכרת.

אבל בטקסט התברר משהו שעד לא מזמן נחשב לבלתי אפשרי: להגיש מסמכים יכולים לא רק גברים.

החדשות תוארו לראשונה בפירוט על ידי הארץ. עבור מערכת ששמרה על הסטטוס קוו במשך עשורים, זה לא תיקון קוסמטי, אלא שינוי מוסדי.

וכן, לא מדובר על כך שמחר בישיבות החרדיות יתחילו להעניק תעודות רבנים לנשים. מדובר על בחינה ממלכתית ותעודה רשמית שיש לה תוקף משפטי.

למה תעודת רב — זה על קריירה וכסף

המציאות הישראלית מסודרת אחרת ממה שחושבים רבים מחוץ למדינה. מסמך שהונפק על ידי הרבנות — זה לא רק מעמד דתי.

לאחר שינויים חקיקתיים התעודה הושוותה לתואר אקדמי. חייבים להתחשב בה בתחרויות, במינויים, בקביעת תפקיד ורמת שכר.

בדיוק בגלל זה סביב הגישה הפורמלית לבחינות יש כל כך הרבה מתח.

החוק שהתחיל הכל

תפקיד מפתח שיחקה הרפורמה שבוצעה בשנת 2019 על ידי שר הפנים דאז אריה דרעי. תעודות הרבנות קיבלו משקל מדיני.

בשוק העבודה הופיעו מודעות שהיו נראות בעבר כבדיחה: דרוש מומחה — אלטרנטיבה, רב.

עבור גברים זה הפך למעלית נוספת. עבור נשים — דלת סגורה.

שישה תביעות ושש שנות המתנה

מיד לאחר קבלת החוק פנתה קבוצה של מועמדות שלמדו יהדות במוסדות אקדמיים וליברליים דתיים לבג”ץ. הניסוח היה ישיר: המדינה מעניקה בונוסים, אך מסרבת לגישה על בסיס מגדרי.

התהליך נמשך שנים.

המשיבים ניצלו כל אפשרות פרוצדורלית כדי לא לקבל החלטה לגופו של עניין. הדיונים נדחו, העמדות הובהרו, המועדים זזו.

בקיץ בית המשפט בכל זאת קבע: אי-ההכללה של נשים הוכרה כאפליה. המדינה חייבת לספק אפשרות לגשת לבחינות ובמקרה של הצלחה, להעניק תעודה.

בקרב המקצועי אז דיברו בזהירות: הביצוע יהיה קשה יותר מהפסק הדין עצמו.

ניסיונות דחייה

לאחר ההחלטה החלו תמרונים מנהליים. הבחינות שתוכננו לנובמבר בוטלו. לאחר מכן הוזזו.

הטיעונים נשמעו בדרכים שונות, אך המשמעות הייתה אחת — לזכות בזמן.

בינתיים עבור המערכת המשפטית השאלה כבר נסגרה.

בשלב זה המדיום עקב בקפידה אחר הדיון, כולל חדשות ישראל — Nikk.Agency, כי ההשלכות חורגות בהרבה ממוסדות דתיים. זו סיפור על גישה להזדמנויות מדינתיות, כלומר על ניידות חברתית.

מי יגיע לבחינה

מתוך שש המועמדות הראשוניות הגיעה אחת לשלב הסופי. שרה סגל-כץ, בת 46.

היא זו שמתכוננת כעת לעבור את ההליך ויכולה להיות האישה הראשונה שתקבל תעודת רב רשמית מהרבנות הממלכתית.

עצם העובדה שהיא התקבלה כבר משנה את מערכת הקואורדינטות. גם אם מספר הנשים בשנים הקרובות יהיה בודד, התקדים נוצר.

השלב המעשי יתחיל: איך יוסדרו המסמכים, אילו תפקידים יהפכו עבורן למציאותיים, איך יגיבו המוסדות שבהם תעודת הרבנות מעניקה יתרונות.

התשובות לשאלות אלו יקבעו עד כמה עמוק יהיה המפנה הנוכחי.

אבל הגבול הפורמלי כבר נחצה.