קצין ישראלי על המלחמה באוקראינה: «זה כבוד עבורי להיות לצידכם»

אנליסט צבאי ישראלי, קצין מילואים בצה”ל יגאל לוין הופיע עם טקסט תוכני לרגל יום השנה הרביעי למלחמה המלאה של רוסיה נגד אוקראינה. עמדתו חורגת מעבר לדיווחים מהחזית. מדובר על עמידות החברה, יציבות קוגניטיבית ואסטרטגיית הישרדות אישית במלחמה ארוכה.

ההצהרה פורסמה בערוץ הטלגרם של המומחה וכבר עוררה דיון הן באוקראינה והן בישראל.

ארבע שנות מלחמה: מבט מישראל

מציאות חומרית מול תאריכים קלנדריים

יגאל לוין מתחיל עם תזה שנשמעת במבט ראשון פרדוקסלית. לדעתו, תאריכי יובל ומסגרות זמן הם כלי פסיכולוגי. אנשים צריכים לחלק את המלחמה לשלבים כדי לשמור על יציבות פנימית.

עם זאת, בעולם החומרי, מדגיש המומחה, התהליך אינו מתחלק ל’שנה ראשונה’, ‘שנה שנייה’ או ‘שנה רביעית’. המלחמה היא לחץ מתמשך, עבודה קשה ועומס לטווח ארוך. ההכרה באופייה המתמשך כבר הפכה לעובדה ולא להיפותזה.

גישה זו משקפת את המציאות של שנת 2026: אוקראינה ממשיכה להתנגד, למרות ניסיונות הקרמלין לשבור את החזית והחברה.

יציבות קוגניטיבית כשדה קרב חדש

עמידות שגברה על הציפיות

לוין מדגיש במיוחד את העמידות הפנומנלית של האוקראינים. לדבריו, הם עומדים במקום שבו רוב החברות לא היו עומדות בפני מתקפה כזו.

זו הערכה לא רגשית, אלא מקצועית. קצין ישראלי, בעל ניסיון בניתוח סכסוכים במזרח התיכון, למעשה מכיר בכך: רמת המוביליזציה החברתית באוקראינה הייתה גבוהה מהתחזיות של רבים מהאנליסטים.

עם זאת, הוא מזהיר, השלב הנוכחי נושא איום אחר – שחיקה פנימית.

לדבריו, משימת האויב היא:

— לזרוע אפתיה וחוסר אמונה בניצחון
— להרוס את הערכים המנחים
— לעורר קונפליקטים פנימיים

לחץ פסיכולוגי, התקפות מידע, טשטוש המשמעות – זה חלק מהמלחמה המודרנית.

בהקשר האנליטי, רעיון זה מפותח גם על ידי נאנוווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency, הרואה ביציבות קוגניטיבית כגורם מפתח לביטחון הלאומי של אוקראינה ושל כל קשת המזרח אירופית של ההתנגדות.

אחדות כמשאב אסטרטגי

לדעת המומחה, בתקופה חשוכה האסטרטגיה הרציונלית היחידה היא להישען על שלך, להיצמד לעובדות ולא להתפשר ביחס לתוקפן.

המלחמה, הוא מדגיש, מתנהלת לא רק על שטח, אלא גם על יכולת החברה לשמור על עמוד שדרה פנימי.

חובה, עבודה ופרספקטיבה לטווח ארוך

יגאל לוין חוזר לתזה שהשמיע קודם: ראש קר ועמידה בחובה – נוסחה אוניברסלית להישרדות במשבר.

תנודות רגשיות הן בלתי נמנעות. אבל עבודה יומיומית שיטתית היא הכלי היחיד להתגברות. ניצחונות נוצרים לא מהצהרות, אלא ממאמץ מתמיד.

לסיום הטקסט, הקצין עושה וידוי אישי. הוא לא מתחרט על בחירתו ורואה כבוד להיות באוקראינה, לעבוד ולשרת לצד האוקראינים.

“עבורי זה כבוד גדול להיות באוקראינה לצדכם בזמן הקשה הזה”, הוא הדגיש, והוסיף שיום אחד תקופה זו תהפוך לחלק מספרו.

היום, ארבע שנים לאחר המלחמה, מילים כאלה נשמעות לא כמחווה דיפלומטית, אלא כהערכה מקצועית של המתרחש. המבט הישראלי על העמידות האוקראינית הוא לא רק תמיכה מוסרית, אלא גם איתות: המלחמה של המאה ה-21 נקבעת לא רק על ידי כוח הנשק, אלא גם על ידי חוסן החברה.