NAnews חדשות ישראל Nikk.Agency

ב-8 באוקטובר 2026, המומחה הצבאי הבריטי המיש דה ברטון-גורדון הצהיר בטור ב-The Telegraph כי פוטין שוב גייס את הגנרל סרגיי סורוביקין למלחמה נגד אוקראינה. לפי גרסת המומחה, המשימה של הפיקוד הרוסי היא להגביר את המתקפות על קייב, בעיקר על הגשרים מעל הדנייפר. למעשה, מדובר באיום לחזור על התרחיש הסורי – להרוס את התשתיות של עיר גדולה כדי לשבור את התנגדות תושביה.

מחבר: סטס שיפר

אין אישור עצמאי לחזרתו של סורוביקין לעת עתה. יתרה מכך, הופיעו דיווחים מנוגדים: הגנרל לכאורה ימשיך לשרת באפריקה. אך הדיון במינויו האפשרי שוב מזכיר מי האיש הזה ומה הקשר של הביוגרפיה הצבאית שלו לישראל.

למה “התליין של חלב”

“גנרל ארמגדון”, “הקצב הסורי”, “התליין של חלב” – בכינויים אלו מופיע סורוביקין בעיתונות המערבית והאוקראינית.

חלב היא עיר סורית גדולה, שחלק ניכר ממנה נהרס במהלך מלחמת האזרחים. בשנת 2016, חיל האוויר הרוסי תמך במתקפה של צבא בשאר אסד על הרבעים המזרחיים של העיר. ארגוני זכויות אדם תיעדו תקיפות על בתי חולים, בתי מגורים ומתקנים אזרחיים אחרים.

עם זאת, יש פרט עקרוני: הקרב המכריע על חלב המזרחית הסתיים בדצמבר 2016, וסורוביקין עמד בראש הקבוצה הרוסית בסוריה בשנת 2017. לכן, לייחס לו פיקוד אישי על הסתערות חלב זה לא נכון.

זה לא מבטל את האחריות של המפקדים הרוסיים על המבצעים שבוצעו בתקופת שירותם. הקמפיין הצבאי של רוסיה בסוריה לווה בהאשמות רבות בפשעי מלחמה. אשמתו הפלילית האישית של סורוביקין לא נקבעה על ידי בית משפט.

גנרלים ישראלים נפגשו עם סורוביקין

לישראלים השם הזה לא זר. ב-17 בספטמבר 2018, ההגנה האווירית הסורית הפילה מטוס מודיעין רוסי איל-20 מעל הים התיכון. נהרגו 15 אנשי צבא רוסים. האסון התרחש במהלך מבצע ישראלי נגד מטרות באזור לטקיה.

מוסקבה האשימה את ישראל. ירושלים הטילה את האחריות על מערכות ההגנה האווירית הסוריות.

ב-20 בספטמבר הגיע מפקד חיל האוויר הישראלי עמיקם נורקין למוסקבה עם משלחת צבאית. התקשורת הרוסית דיווחה כי במשא ומתן נכח סורוביקין, שעמד אז בראש כוחות האוויר והחלל של רוסיה. באופן רשמי אושרו המשא ומתן של המשלחת הישראלית עם הפיקוד האווירי הרוסי.

הצדדים דנו בנסיבות האסון, פעולות התעופה ומניעת תקריות דומות.

הכל התרחש על רקע המבצעים הרוסיים בסוריה, שם מוסקבה תמכה במשטר אסד, ששיתף פעולה עם איראן ועם חיזבאללה הלבנונית. ישראל באותו זמן תקפה את התשתית הצבאית האיראנית ואת משלוחי הנשק. מנגנון התיאום הרוסי-ישראלי היה נחוץ כדי שמטוסי שתי המדינות לא ייכנסו בטעות לעימות.

נאנוווסטי כבר סיפרו, כיצד רוסיה מאבדת בהדרגה את מנוף ההשפעה הסורי שלה על ישראל, וגם מה קרה לבסיסים הרוסיים בטרטוס ובחמיימים לאחר נפילת משטר אסד בדצמבר 2024.

מסוריה – להרס תשתיות האנרגיה האוקראיניות

ב-8 באוקטובר 2022, סורוביקין עמד בראש הקבוצה המאוחדת של הכוחות הרוסיים באוקראינה. כבר ב-10 באוקטובר רוסיה ביצעה מתקפות טילים מסיביות על קייב וערים אחרות.

לאחר מכן באו חודשים של התקפות על מתקני אנרגיה. האוקראינים נותרו ללא אור, מים וחימום. מתקפות כאלה הפכו לאחת התכונות האופייניות של המלחמה הרוסית.

כעת, לפי הערכת דה ברטון-גורדון, הקרמלין עשוי לנסות להרחיב את הטקטיקה הזו.

המומחה הבריטי מציין שבעה גשרים מעל הדנייפר בקייב. הריסתם או פגיעתם הממושכת עשויה לשבש את התחבורה העירונית ואת הקשרים התחבורתיים של צפון אוקראינה. עם זאת, קייב היא בירה עם אוכלוסייה של מיליונים, ולא רק צומת צבאית או לוגיסטית.

המומחה גם קורא לנאט”ו לשקול את האפשרות להשתמש בתעופה להגנה על האוכלוסייה האוקראינית והתשתיות הקריטיות, מבלי להיכנס ישירות למלחמה.

קייב – לא חלב. אבל האיום אמיתי

בישראל יודעים היטב למה צריך הגנה אווירית, מקלטים ציבוריים – וממ”דים, חדרים מוגנים בדירות. עם זאת, ערים אוקראיניות נאלצות להבטיח את ביטחון האוכלוסייה בשטח עצום ובמתקפות רוסיות מתמשכות.

בזפורוז’יה, למשל, ילדים כבר לומדים ומופיעים בבתי ספר תת-קרקעיים. נאנוווסטי סיפרו לאחרונה על בתי הספר האלה ועל הסיוע של שותפים ישראלים.

נאנוווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency רואים את הניסיון הסורי של הכוחות הרוסיים ואת המתקפות הנוכחיות על אוקראינה כנושאים קשורים, אך לא כמלחמות זהות לחלוטין.

חזרתו של סורוביקין לא אושרה. הכינוי שלו אינו גזר דין משפטי. והרס אפשרי של גשרי קייב עדיין נותר תחזית.

אבל המתקפות הרוסיות על ערים אוקראיניות – כבר מציאות. ואם פוטין באמת מתכוון להשתמש בהרס תשתיות אזרחיות כדי להכריח את האוקראינים להיכנע, הוא אפילו לא חייב להחזיר את סורוביקין לשם כך.

המבצעים יכולים להשתנות. האחריות על הפקודות והשלכות המלחמה לא נעלמת.

❤️ תמכו ב-NAnews
הצהרת נגישות / Заява про доступність / Заявление о доступности / Accessibility Statement / Déclaration d’accessibilité