הלילה של ה-19 בנובמבר הפך להוכחה נוספת לכך שרוסיה מזמן הפסיקה להיות משהו מלבד משטר טרוריסטי. מדינה שקוראת לעצמה “מעצמה צבאית” פעלה שוב לא כצבא, אלא ככנופיה פלילית, הפוגעת באלה שפשוט חיים.
הלילה הזה מוסקבה שיגרה על אוקראינה יותר מ-470 כטב”מים תקיפה ו-48 טילים מסוגים שונים. לא על מטרות צבאיות. לא על טכנולוגיה. אלא על ערים שבהן אנשים סגרו חלונות, הלכו לישון או שמו קומקום במטבח.
אוקראינה החזיקה מעמד, אבל המחיר של הטרור שנפל על המדינה שוב היה נורא.
טרנופול: שני בניינים בני תשע קומות נהרסו, 10 הרוגים ו-12 ילדים פצועים — תוצאה של מכה מכוונת על אזרחים
המכה האכזרית ביותר של הלילה הזה הייתה בטרנופול — עיר שרוסיה החליטה להראות לעולם כ”דוגמה” לכך שאף אחד באוקראינה לא בטוח.
לפי נתוני ראש משרד הפנים של אוקראינה איגור קלימנקו:
10 אנשים נהרגו.
37 נפצעו.
12 ילדים בין הפצועים.
עובדים כ-500 מצילים, יותר מ-100 יחידות טכנולוגיה. מתחת להריסות — אנשים.
נהרסו שני בניינים בני תשע קומות:
באחד — שריפה,
בשני — חלק קרס מהקומה השלישית עד התשיעית.
זה לא “פגיעה מקרית”. זה לא “טעות ניווט”. טרנופול נמצאת במאות קילומטרים מהחזית. רוסיה פגעה במקום שבו הכי קל לפגוע: בבתים שבהם החיים עוד איכשהו החזיקו על פני השטח.

חרקוב: יותר מ-10 בתים הרוסים, בתי ספר, חנויות, תחנת משנה של אמבולנס נפגעו. 46 פצועים — ביניהם ילדים
המשטרה של מחוז חרקוב דיווחה על תוצאות המכה הלילית של הכטב”מים:
נפגעו יותר מעשרה בניינים רב-קומתיים,
נשברו מפעלים, חנויות, סופרמרקט,
נפגעה תחנת משנה של אמבולנס,
נפגע בית ספר.
46 תושבי חרקוב נפצעו, ביניהם ילדים בני 9 ו-13.
אלה לא מטרות צבאיות — זו חיי היומיום של עיר גדולה, שעליה רוסיה מכה באופן שיטתי ומכוון.
מחוזות לבוב ואיבנו-פרנקיבסק: שריפות, נזקים, אנרגיה תחת מכה
בלבוב פרצה שריפה רחבת היקף. בין המבנים שנפגעו — מתקן אנרגיה שעליו תלויים אזורי העיר.
מחוז איבנו-פרנקיבסק גם היה תחת הפגזה מסיבית: מבנים פרטיים נפגעו, מצילים עבדו כל הלילה.
היקף המכה הרוסית: יותר דומה לניסיון לשרוף את המדינה מאשר למבצע צבאי
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי דיווח שרוסיה שיגרה יותר מ-470 כטב”מים תקיפה ו-48 טילים מסוגים שונים.
זה אומר שמוסקבה השתמשה בכל ספקטרום הטקטיקה הטרוריסטית: העמסת מערכות ההגנה האווירית בנחילים של כטב”מים, ולאחר מכן — ניסיון לפרוץ את ההגנה בטילים המכוונים בעיקר לתשתיות אזרחיות.
נפגעו מתקני אנרגיה, תחבורה, בתים פרטיים.
רוסיה טוענת שהיא “נלחמת”. אבל מדינה שמשגרת מאות תחמושת על ערים רחוקות מהחזית, לא מנהלת מלחמה — היא מנהלת השמדה של האוכלוסייה.
הצהרת זלנסקי: “רוסיה מכה באלה שפשוט חיים”
נשיא אוקראינה הדגיש שההתקפה הייתה מכוונת על מטרות אזרחיות. זו הכרה ברמה: אפילו גורמים רשמיים כבר קוראים לדברים בשמם — רוסיה מכוונת לאנשים, לא לצבא.
זלנסקי פנה שוב לבעלי הברית בבקשה לחזק את מערכות ההגנה האווירית, כי כל סוללת פטריוט או IRIS-T — זה עשרות אנשים שניצלו, שיכלו להיות קורבנות של הלילה הבא.
ישראל מבינה היטב מה קורה: הטרור מזוהה מיד
לישראלים לילות כאלה נשמעים מוכרים מדי. אזעקות, פיצוצים ליליים, מקלטים, ניסיונות לשמור על חיים רגילים, בעוד מעל הראש עפים כטב”מים קטלניים. ישראל יודעת מה זה להגן על בתים, בתי ספר, חנויות מפני טרוריסטים.
ההבדל היחיד הוא שאוקראינה חיה במצב הזה כמעט שלוש שנים ללא הפסקות.
זו לא “מבצע מיוחד”. זה לא “סכסוך”. זה ניסיון להשמיד את המדינה כמרחב שבו קיימים חיים.
НАновости חדשות ישראל Nikk.Agency
סיכום: רוסיה שוב הראתה שמטרתה — פחד, הרס ומוות
ההתקפה ב-19 בנובמבר — עוד הוכחה לכך שרוסיה לא מנסה להילחם עם הצבא. היא מנסה לשרוף ערים.
היא משמידה בתים שבהם חיים ילדים.
היא מפציצה בתי ספר, חנויות, תחנות משנה של אמבולנס.
היא מכוונת באלה שפשוט חיים.
וכל לילה כזה — תזכורת לעולם: אם לחשוב על זה כ”חדשות רגילות”, זה אומר לאפשר לטרור להפוך לנורמה.
אוקראינה מחזיקה מעמד. אבל העולם חייב לראות שעל אדמתה לא מתרחשת מלחמה — אלא השמדה שיטתית, מתודית של אזרחים.
