סוד באורך 70 שנה: כיצד פוענח הקוד האחרון של מגילות ים המלח

תעלומה שהעסיקה דורות של חוקרים סוף סוף התקדמה מנקודת המוות. למדענים הצליחו לקרוא אחד מהטקסטים המוצפנים האחרונים של מגילות ים המלח — כתבי יד שנוצרו לפני יותר מאלפיים שנה ונמצאו במערות ליד הגדה המערבית.

מדובר במה שנקרא כתבי יד קריפטיים מסוג B — שני קטעים פגומים מאוד, שנחשבו במשך עשורים כבלתי קריאים. פענוחם התאפשר בזכות עבודתו של החוקר עמנואל אוליביירו מאוניברסיטת חרונינגן בהולנד.

למה הטקסטים הללו נחשבו “בלתי קריאים”

הקטעים, הידועים כ-4Q362 ו-4Q363, היוו אוסף של סמלים מוזרים, שנראו יותר כמו סימנים מופשטים מאשר טקסט בעל משמעות. הגודל המיניאטורי של הקרעים — לפעמים רק כמה מילימטרים — החמיר את המצב.

במשך עשורים, חוקרים הניחו שמדובר או בשפה לא ידועה או בצופן מורכב ללא מפתח. אך המציאות התבררה כשונה ובאופן פרדוקסלי, פשוטה יותר.

אוליביירו הוכיח שכל סימן מתאים באופן עקבי לאותיות עבריות. הצופן עצמו לא היה מסובך, אך “ההסוואה” שלו — צורות אותות מעוותות בכוונה, קווי מתאר כפולים, כתב יד לא אחיד — הטעתה את החוקרים במשך יותר מ-70 שנה.

מה הסתירו השורות המוצפנות

לאחר הפענוח התברר: הטקסטים נוצרו על ידי נציגי קהילת קומראן — כת יהודית הידועה בטקסים מחמירים ובתפיסת עולם אפוקליפטית.

בקטעים מוזכרים מושגים ושמות מקראיים מרכזיים: אלוהים, ישראל, יעקב, יהודה. הנושאים המרכזיים הם משפט אלוהי, המשיח העתידי ושיקום ערים הרוסות.

החוקרים מצאו מקבילות לנבואות ירמיהו ומלאכי — בעיקר עם מוטיבים של נאמנות לקהילה ותחיית ישראל בעתיד.

לא שפה, אלא טקס

עניין מיוחד מעוררת צורת הכתיבה עצמה. העור שעליו נכתבו הכתובות השחיר ונסדק, והדיו השחורה הונחה באופן לא אחיד, ויצרה אשליה של “אלפבית זר”.

לדעת אוליביירו, הפונט המורכב נבחר בכוונה. דרך כתיבה כזו יכלה להדגיש את הקדושה של הטקסט ולהגביל את הגישה אליו — לקרוא אותו יכלו רק המוקדשים, אולי נציגי האליטה הכוהנית.

במילים אחרות, זו לא הייתה דרך להסתיר את המשמעות מהאויבים, אלא צורת קוד טקסי פנימי.

חידות שנותרו

גם לאחר הפענוח, הטקסטים שומרים על אלמנטים של תעלומה. בהם מוזכרת קבר לא ידוע וכמה “מכוונים” — אולי אבני מצבה, שתיאורם לא תואם אף מקור מקראי ידוע.

עם זאת, לא נמצאו “מסרים מיסטיים נסתרים” על ידי החוקרים. הערך של הגילוי — לא בסנסציות, אלא בהבנה עמוקה יותר של איך קהילות עתיקות תיעדו את אמונתם, פחדיהם וציפיותיהם לעתיד.

למה זה חשוב היום

פענוח המגילות הקריפטיות — צעד חשוב לביבליסטיקה, להיסטוריה של הדת ולהבנת מקורות היהדות. היא מאשרת: אפילו קטעים מיקרוסקופיים מהעבר יכולים לשנות את תפיסתנו על החיים הרוחניים והאינטלקטואליים של העולם העתיק.

סיפור בן 70 שנה הסתיים לא בגילוי רועש, אלא בעבודה מדעית מדויקת — ובזה ערכו העיקרי. אחר גילויים כאלה ומשמעותם להווה עוקבים בקפידה חדשות ישראל | Nikk.Agency.