ישראל ועידן הבינה המלאכותית: ראש Anthropic הזהיר על הקצב שהעולם אינו מוכן אליו

שיחה חדשה בסביבה הטכנולוגית החלה לאחר יציאת הפודקאסט של דווארקש פאטל עם מנהל Anthropic דריו אמודיי. בתעשייה קוראים את דבריו כניסיון לקבע את הרגע: ההאצה כבר לא נראית כניסוי – היא הפכה לנורמה.

השוואה, שבה השתמש בעבר אילון מאסק – “צונאמי על-קולי” – נזכרה לא פעם בשוליים.

מדוע ההתקדמות הייתה כה מהירה

היקף הקריאה ומערכת התגמולים

אמודיי מתאר את המנגנון ללא רומנטיקה. תחילה המודלים סופגים מסות של טקסטים – ספרים, עבודות מדעיות, פורומים פתוחים, בסיסי נתונים טכניים.

לאחר מכן מתחיל שלב הלמידה עם משוב: המערכת מציעה פתרון, מקבלת הערכה ומתקנת את ההתנהגות.

בטווח הארוך זה נותן גידול צפוי באיכות.

לדבריו, בתחומים כמו מתמטיקה, תכנות, פיזיקה תאורטית, ההצלחה בביצוע משימות עלתה תוך מספר שנים מכ-15% לרמות של כ-70 במספר מבחנים. עבור מהנדסים זה כבר לא הדגמה, אלא כלי עבודה.

התשתית כגיבור הראשי

תפקיד מכריע משחקים מרכזי המחשוב, סינון הנתונים, עמידות האלגוריתמים בהקשר ארוך. המודלים צריכים לא רק לענות, אלא גם לעשות זאת כך שהתוצאה תהיה מובנת לאדם.

היבט זה הופך היום למכריע להטמעה.

באקוסיסטמה הטכנולוגית הישראלית, שבה פרויקטים צבאיים, רפואיים ופיננסיים דורשים אמינות גבוהה, גישה כזו נבחנת בקפידה. כפי שמציינים פרשנים נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency, השוק עובר בהדרגה מניסויים לשלב של אינטגרציה כבדה במערכות קריטיות.

מה יהיה בשנים הקרובות

ממסייע למבצע

אמודיי מניח שבטווח הנראה לעין, הבינה המלאכותית תוכל לקחת על עצמה את כל מחזור המשימות – למשל, פיתוח ובדיקת מוצר תוכנה ללא השתתפות מתמדת של אדם.

זה כבר לא צ’אט-בוט, אלא אלמנט בשרשרת הייצור.

אפילו תאגידים שמרניים, שבדרך כלל זהירים בגלל רגולציה וסיכונים משפטיים, נאלצים לקחת בחשבון את מהירות השינויים. כוחות המחשוב בעולם גדלים פי כמה, הביקוש מחמם את ההיצע.

סוף עידן הסטטיות

אחת הנושאים המרכזיים הייתה רעיון הלמידה המתמשכת. מדובר ביכולת של מערכות להסתגל תוך כדי תנועה, לעבד את הניסיון שלהן כמעט בזמן אמת.

אם זה יהפוך לסטנדרט, תיעלם בעיית ה”שכחה”, והפרסונליזציה תעלה לרמה חדשה.

מדוע השיחה שוב מתמקדת בביטחון

העולם עשוי לא להספיק להתכונן

אמודיי זהיר בניסוחיו, אך המשמעות ברורה: סוכנים הפועלים כחוקרים עשויים להופיע לפני שמוסדות חברתיים יפתחו כללים לטיפול בהם.

זה משנה את אופי הדיון. השאלה כבר אינה האם התפתחות אפשרית, אלא מי שולט בתוצאותיה.

למדינות עם אקוסיסטמה ביטחונית וסייבר מפותחת, כולל ישראל, אזהרות כאלה נשמעות במיוחד באופן קונקרטי.

הגל הטכנולוגי צובר גובה.

וכמעט לא נותר זמן להתרגל למהירותו.