את Armis הישראלית, שהוקמה על ידי עולה מאוקראינה, רוכשת ServiceNow – עסקה בשווי 7.75 מיליארד דולר

תאגיד אמריקאי ServiceNow הודיע על רכישת החברה הישראלית בתחום הסייבר Armis בסכום של 7.75 מיליארד דולר. על סגירת העסקה הודיעו הצדדים ב-23 בדצמבר. Armis נוסדה על ידי שני ישראלים — יבגני דיברוב ונדיר ישראל, סיפר ב-23 בדצמבר 2025 הפורטל הישראלי “וסטי“.

לפי הערכות מקורות בתעשייה, הסכום הסופי עשוי לעלות על 8 מיליארד דולר, אם לוקחים בחשבון בונוסים לשימור עובדים. בצורה זו מדובר באחד האקזיטים הגדולים בהיסטוריה של ההייטק הישראלי, וכפי שמצוין, הרביעי בגודלו.

מה בדיוק רוכשת ServiceNow

ב-ServiceNow מסבירים את העסקה בכך שרכישת Armis אמורה להרחיב את תחום הפתרונות שלהם לאבטחה וניהול סיכונים, וכן להאיץ את האסטרטגיה של “אבטחת סייבר אוטונומית פרואקטיבית”.

במילים פשוטות, מדובר בפלטפורמה שעוזרת לארגונים לראות מה באמת מחובר לרשת שלהם, היכן נקודות התורפה, וכיצד להגיב במהירות לאירועים — לא באופן נקודתי, אלא בכל התשתית.

במה עוסקת Armis ולמה זה יקר

Armis מתמחה בהגנה על מכשירים וציוד שמחוברים לרשתות בזמן אמת: מדפסות, מצלמות, “ברזל” ארגוני, רכיבי תשתית IT, וכן טכנולוגיות תפעוליות — מה שעובד “בתוך” תעשיות ושירותים.

הגישה מבוססת על הבנת ההתנהגות הנורמלית של מכשירים. המערכת עוקבת אחר תרחישים טיפוסיים, מזהה אנומליות ובמידת הצורך יכולה לעזור לבודד מכשיר מהרשת כדי לעצור את התפתחות ההתקפה.

תחום נפרד — תחומים שבהם יש הרבה ציוד מחובר והמחיר של תקלה גבוה במיוחד: רפואה (מוניטורים, מכשירי אבחון) ותעשייה (קווי ייצור). דווקא שם סיכוני הסייבר לעיתים קרובות הופכים לא ל”דליפה”, אלא לעצירת תהליכים.

למה הסכום עשוי לגדול ל-8+ מיליארד

החברה נוסדה בשנת 2016. בנובמבר בשנה שעברה Armis סיימה סבב מימון של 435 מיליון דולר, לאחריו ההערכה הגיעה ל-6.1 מיליארד.

ההבדל בין “מחיר הרכישה” ל”תוצאה האפשרית” — זה, בין היתר, כסף לשימור עובדים מפתח וצוותים. עבור שוק הסייבר זה היגיון סטנדרטי: קונים מוצר, אבל למעשה קונים אנשים שיודעים לפתח את המוצר במהירות ולשמור על הקצב.

הקשר האוקראיני בהיסטוריית העסקה

הקשר של Armis עם אוקראינה — לא דרך משרדים או מכירות, אלא דרך הביוגרפיה של אחד המייסדים. יבגני דיברוב עלה מדניפרו בגיל ארבע. הוא עבר לישראל יחד עם אמו, סבו וסבתו והתיישב ברחובות.

הקשר הזה חשוב לחברה הישראלית: סיפור העלייה כאן לעיתים קרובות הופך לחלק מהמסלול המקצועי — במיוחד במגזר הטכנולוגי, שבו “המעלית החברתית” באמת עובדת, אבל דורשת התאמה מאוד קשה.

סיפור המייסד: הדרך מדניפרו להייטק הישראלי

לקהל הישראלי וליוצאי אוקראינה בסיפור הזה יש שכבה נפרדת, אנושית — הביוגרפיה של המייסד השותף יבגני דיברוב.

בראיון בשנת 2022 הוא סיפר שעלה מדניפרו בגיל ארבע. יחד עם אמו, סבו וסבתו המשפחה עברה לישראל והתיישבה ברחובות.

ההורים, לדבריו, התגרשו עוד לפני העלייה. קשרים עם אביו הוא לא שמר, ותפקיד מרכזי בחינוכו לקחו על עצמם הסבא והסבתא. הם עשו הכל כדי שהילד לא ירגיש “פחות מאחרים”, אפילו כשהחיים בארץ החדשה התחילו מאפס וללא הנחות על מקצועות העבר.

הסבא לפני המעבר עבד כמהנדס ומנהל בחברת גז. בישראל הוא התקבל לעבודה ב-Pazgaz — וכבר ביום הראשון שמע שעבודתו לא תהיה ניהולית: צריך להעמיס בלוני גז. הסבתא, שניהלה בעבר בית מרקחת, והאם — כלכלנית עם השכלה גבוהה — גם הן לקחו על עצמן מספר עבודות במקביל. במשפחה זכרו גם את העבודה הקשה באיסוף תפוזים — כחלק מהתקופה הזו, שבה הישרדות והסתגלות הלכו במקביל, ללא הפסקה.

בשלב מסוים המשפחה קיבלה החלטה קשה אך ברורה: למקצועות הקודמים הם כנראה לא יחזרו, ולכן ההשקעה היא בעתיד הילד. דיברוב אמר שתמיד היו להם כסף לספרים וחוגים — טכנולוגיים, מתמטיים, ספורטיביים. הסבא הביא מהדירה האוקראינית מזוודות עם ספרים, והאם עקרונית קנתה לו ספרים חדשים — כאילו זו הייתה השקעה שאי אפשר לדחות.

הוא גם זכר חלום ילדות על מכונית — כבר בבית הספר היסודי הוא ראה שלילדים אחרים יש, ולמשפחתו אין. מאוחר יותר הוא אמר משפט שקל להבין לעולים: “היום יש לי רכב שטח, אבל הרבה יותר חשוב לי לעזור להורים”. אחרי שנים רבות של חיים בדירות שכורות הוא עזר למשפחה לקחת משכנתא ותכנן לרכוש עבורם דירה מרווחת יותר ברחובות.

עם זאת, ההצלחה, לדבריו, הייתה מעורפלת באובדן: הסבתא נפטרה זמן קצר לפני העסקה הגדולה הקודמת, כאשר החברה נמכרה ב-1.1 מיליארד דולר. אבל בסיפור יש גם סצנה מאוד ישראלית — השכנים תלו שלטי ברכה, וחברות של האם התקשרו אליה בהתרגשות ושמחה, כאילו זו הייתה ניצחון לא של משפחה אחת, אלא של כל החצר.

בנפרד דיברוב סיפר גם על שירותו ביחידה 81 של חיל המודיעין של צה”ל — עבור קריירות טכנולוגיות ישראליות רבות זה לא “שורה”, אלא סביבה שבה נוצרים כישורים וקשרים שהופכים אחר כך למוצר ולחברה.

מה הלאה: ההשפעה על ישראל והתפוצה

העסקה סביב Armis — זה בו זמנית על כסף גדול ועל מסלול מאוד ספציפי של עולה מאוקראינה: מגן ילדים לשוני לחברה שנרכשת במיליארדים.

לישראל זה עוד טיעון שההייטק נשאר עמוד התווך של הכלכלה והכוח היצואי גם בשנים קשות. לקהילה העולה — תזכורת שהסיפורים של אינטגרציה והצלחה לא תמיד נראים חלקים: לעיתים קרובות זו עבודה קשה של משפחה, מקצועות אבודים, מספר עבודות במקביל והימור עקשני על חינוך הילד.

ובדיוק סיפורים כאלה — ללא פרסומת מיותרת וללא “קישורים” מיותרים — מסבירים לרוב מדוע ישראל ממשיכה להיות מקום שבו חברות טכנולוגיות גדלות לעסקאות בקנה מידה עולמי. נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency